אתגר כתיבה 23 :)
-
בני!
יש מעשים
שעושה האדם
שיעריכוהו האנשיםיש דברים
שנמנע מלעשותם
מפחד מהסובביםאבל הדברים הכי גדולים
ההתגברויות והקשיים
קורים דווקא במסתרים
וזה-
רק אני יודע,
היושב במרומים -
פוסט זה נמחק!
-
באלף ניצוצות.
באור ראשון.
זריחה.
אור אחרון.
שקיעה.
את שם.
בוכה.
וליבך,
גם הוא דומע.
יורקת דם.
קירות בלי צבע.
גסיסה.
פציעה.
עוד שריטה.
עוד פגיעה.
אין כוחות.
ואת נשארת
ואין כוכב.
גם לא ירח.
ושמש, היום
שחכה לזרוח.
ואין לך כח
שוב לצרוח.
את כבר חושבת
על לפרוש.
מיואשת.
מפורקת.
וציפור קטנה
באוזנך לוחשת
יש
למעלה
אבא.
ולב מרוסק
כבול לשלשלות ברזל
וקול שנסדק
ומשהו רטוב ומלוח מהעיין נוזל.
את פונה אליו
אומרת
תודה.
לא שואלת.
לא מצליחה.
רק מחייכת בכאב
ושוב אומרת
תודה.קרן שמש
מחלון גבוה
יוצרת צל
של לב גדול.
ואולי זה דמיון
אבל היא שמעה קול
"אני אוהב אותך בת"
כך הוא אומר,
וזה מהדהד לה כפול מליון."השביל המפותל, של החיים
הוא השביל הישר, אל האור"
כך בלחישה, אוהבת. מרגיעה.
בקרניים חמות ומלטפות
הוא מחבק את ביתו. ואת ליבה היקר.
אבא שם בוכה איתה
הוא אוהב. זה סוד מוכר.
"מאהבתי אליך, לא עניתי לשאלות.
והנה הגיע הרגע, בו תביני
מהו השכר על הכאבים והנסיונות.
רק לפני, אני רוצה שתדעי
שהייתי איתך, כל רגע. כל דקה.
בכיתי דמעותיך, הארתי את יומך, באלפי ניצוצות קטנים.
חיבקתי מלמעלה, וחיכתי ליום
בו אומר לך-
ביתי, ברוך שובך הביתה, בית שמלא געגועים." -
טוב אז הנה הגיע יום חמישי והפעם השיר שנבחר הוא השיר של @קפוצ-ונית. אז את מוזמנת לכתוב על השיר שלך ואני אעביר את זה לנושא הנעול.
וגם אם יש לך נושא שאת רוצה שיהיה לאתגר הבא את יכולה לכתוב ואני אעלה את זה.אגב, תודה רבה על כל השירים שהיו פה כל אחד ואחד מהשירים היו פשוט יפים
ולבקשתכם אני שם פה את השיר שלה כדי שלא תצתרכו לעלות...
@קפוצ-ונית אמר באתגר לכתיבה 23
:מעל שבעה רקיעים
נסיכה בוכה לאבא
"לא רוצה ללכת"תלחצו על ה"אתגר כתיבה 23" זה יביא אתכם לשיר...
עריכה
קפוצונית כתבה והעברתי את זה לנושא שבו מעלים כל שבוע את מה שכותבים... -
דע לך בני אהובי
תעשה מה שתעשה
דבר לא יסיר את אהבתי
גם אם אכעס וזה
אני עדיין אוהַב אותך
כי אתה צועד בחשיכה
ומחפש אותי
כי אתה אלוף העולם
בלשמח אותי
כי אתה הבן שלי
ולא צריך עוד סיבה
הבן יקיר לי
והבן זה אתה -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
הלכתי רחוק
נפלתי עמוק
ניסיתי לקום
וכשלתי שוב
התייאשתי מעצמי
הרמתי ידיים
חיכיתי שמישהו יבוא
יקשיב ,ירחם ,יעזור
צעקתי לו "אבא"
"אני באמת רוצה"
חשבתי אני לא טובה
כי התשובה ממנו לא באה
חיכיתי וניסיתי
ואז הוא הגיע
בהתחלה לא הרגשתי
חשבתי שזה אני
אבל אז הרגשתי
את החיבוק שהוא נתן לי
ואת הכח שנסך בי
להתעלות מעל הכל
ולהבין שתמיד
אני אהיה הבת שלו
הכי אהובה שיש! -
פוסט זה נמחק!
-
ק קפוצ'ונית התייחס לנושא זה ב
-
אוי בת שלי..
רואה אותך היום
חכמה יותר מפעם
כבר מבינה מה זה טוב
מבינה למה יש רעםאת זוכרת את הלילה ההוא
איך שנשברת במיטה ובכית?
במוח שלך הכל היה תוהו ובוהו
הלב שלך שקע, הרגשת בתחתית.ואני ראיתי אותך נשברת
ראיתי אותך בוכה. מתפרקת
ידעתי שזה טוב לך, לכן המשכתי
אבל כאב לי שבכית, אז בכיתי.את לא הבנת.
את כעסת והתמרמרת.
שאלת אותי "למהה??"
לא הבנת שזה לטובה.המון מקטרגים עלו אז נגדך
אבל אני הסתכלתי על הטוב בתוכך
נהגתי איתך הרבה לפנים משורת הדין
ריחמתי עלייך ילדה, רציתי אותך בחיים.ובכל זאת, מודה שהצטערתי.
קיוויתי שתהיי חזקה יותר.
עזרתי ועזרתי-
אך את, את קצת רצית להישבר.ואני האמנתי בך, ידעתי שאת יכולה.
רק את האמנת ליצר ששלחתי אלייך,
שאמר לך שאת סתם דפוקה,
לא הבנת שהוא סתם משקר עלייך.ולמה את האמנת לו? את זוכרת?
את רצית לא להיות אלי מחויבת.
העדפת ליפול עמוק ולהתרסק,
לא רצית למלא את שליחותך.אני ראיתי שאת לא רצית להתקדם.
כן, ראיתי שבתת מודע רצית להיכשל,
אז הפלתי אותך עמוק ביותר,
כי ככה הלב שלך היה חייב להתעורר.ככה ידעתי שתחזרי אלי
וככה ידעתי שיהיה לך טוב
ידעתי שכל הסבל יהיה כדאי
למרות שלא רציתי שתצטערי עוד.ואכן, צעקת לי למה??? וחיפשת אותי.
ניהלת מלחמה, הבנת שאת צריכה אותי.
ואז אני נגליתי אלייך ונתתי לך הארות.
וכך את מצאת אותי. מצאת סיבה לחיות.היום את מבינה שהכל היה לטובה,
אבל אני מבקש ממך-תעשי תשובה
את התמרמרת, חשבת שאני סתם מרביץ
אפילו שאת ידעת שאני נותן רק טוב תמיד.וההתמרמרות הזאת עומדת נגדך.
השטן לא מפסיק עלייך ללכלך.
והוא מדבר נכון, ואני רוצה להגן עלייך.
בבקשה תתקני הכול, ואז הדין לא יבוא אלייך.כי אם לא תחזרי העונש יהיה הטוב בעבורך.
כדי שתהיי נקייה. שתחזרי להיות טהורה.
אבל בת שלי, אני לא רוצה אותך שוב לצער
אני רוצה שמעצמך תעזבי את הרע.בבקשה...
