אתה לא יודע מי אני,
אני לא יודע מה אתה,
אבל אני אוהב אותך,
ואתה אוהב אותי,
כי אני אבא שלך,
ואתה הבן שלי,
אתה שוכב בעריסה,
אמא במצב קריסה,
אבל זה לא משנה את התמונה,
אתה צוחק ובוכה,
אני בך בוהה,
למה אני אוהב אותך,
את זה אף פעם לא אדע,
אבל ככה זה, אז ככה זה,
חולה לך על הצורה.
אבל הזמן הוא גנב, והשנים יעברו,
והמילים המתוקות עוד מעט ישתנו,
ואז אתה תגדל,
ותהיה לי חצוף,
נמשך לצרות,
כמו דבורה אל הצוף.
ואני אשתגע ואשנא אותך,
לא יבין למה - ומי, ברא אותך,
אתה תוציא לי את המיץ
תמצוץ לי את הדם,
איפה נעלם, הילד של פעם,
החמוד המתוק, שאהב אותי גם.
בסוף נתעייף מהקרב המיותר,
ונבין שמה שהיה – כבר עבר,
כי החיים הם גלגל,
אני אהיה זקן,
אתה תשב לידי,
עלי תסתכל,
אתה כבר תדע מי אני,
ואני כבר אכיר אותך,
ואתה תאהב אותי,
ואני אוהב אותך.
כי אתה הבן שלי,
ואני אבא שלך