כאוס של מחשבות
שולט אצלה במח
אין לה חברות
והיא באמצע לברוח
עשתה דברים רעים
התרחקה מידי הרבה
הניחה למשברים
להוביל אותה לקצה
מבול של דמעות
נבלע לה בתוך הלוע
עוד אין לה חברות
והלב שלה קרוע
התמכרה אל הלילות
ישבה על המחשב
עשתה בו רק שטויות
לא השגיחה על הלב
ופתאום
מחנה חורף
והכל מתפוצץ לה בפנים
רגש איום
יצר טורף
הדיכאון מגיע עם כל הסימנים
היא מתכנסת לתוכה
מתחילה שוב בבריחה
לא יכולה לסבול אותה יותר
צורחת לכרית
שקועה בקרקעית
לא רואה איך הרע יגמר
מאשימה את עצמה
אומרת שזה בגללה
יצאה מהחממה
את הלב שלה חיללה
ברחה מידי רחוק
הכאיבה לאלוקים
מה הפלא שבסוף
הכל מתנפץ לה בפנים?
מאשימה את עצמה
שבדיוק לפני יממה
נהנתה להרוס אותה
לא חשבה על התוצאה
ועכשיו מול החברה
שוב היא לא מסתדרת
ושולט עליה כבר הרע
והיא כבר לא מסוגלת
ואז, פתאום,
בסוף היום,
היא מתכסה בשמיכה
ואז, בציבור,
היא בוכה בבירור,
לא יכולה עם הבריחה
וחברה
מגיעה
שואלת מה קרה
מחבקת
מרגיעה
מזכירה שהיא לצידה
חברה
אמיתית
שאוהבת אותה באמת
עזרה לה
מהתחתית
לעזוב כבר את החטא
בזכותה היא כאן היום.
(בעיקרון זה סיפור אמיתי, קצת פרטים שונו אבל בכללי הוא אמיתי.)