אתגר כתיבה 31 (:
-
הלופ הזה הקיף אותי
אני, אני בחרתי
זה לא עזר לי
להיפך, זה ריסק אותיאני רק ילדה קטנה
מותר לי לטעות
הייתי אז כל כך מסכנה
ולא יכלתי אפילו לבכותפירקתי כל מה שבניתי
גם גשמי גם רוחני
מהכל אני ברחתי
אבל בעיקר מעצמיאבל מאז התחזקתי
עוד לא לגמרי עליתי
אבל אני יודעת
שהתקופה הזו המשוגעת
היא הייתה הכרחית
בלעדיה הייתי בתחתית... -
החלטתי:
והחלטתי
חזק לא ליפול
לעמוד מול הכל- להיות כנה
לא לתת לכאב להדוף ולשאול
למה הפכתי לכל כך חלשהוהחלטתי
לקום ולפעול
לא לתת לעבר יותר להרתיע
לחזור שוב אחורה בזמן
לכאוב להתרגש ולשים פלסטר מרגיעוהחלטתי
לצעוק את הכאב לעולם
לא לפחד מתגובות כמו אתמול
לשאוג את הטראומות של ילדה בלי גב
של ילדה שלקחו לה הכלוהחלטתי
שגם אם תצחקו במבוכה
מכמה שאתם קטנים מול השכול
ימות העולם ואעמוד עדיין כמו שאני
ילדה גאה לעבר הרוס.
עם עתיד גדול.נשבעת.
יעל#
-
מערבולות
ניסו אותי למשוך
נאבקתי בגלים
וכמו בלופ הכל חזר על עצמו
ללא הפסקה
לא נגמר וחוזר להתחלה
היה לי קשה לצאת מזה
ניסיתי לא להכנע לכאב
חיפשתי גלגל הצלה
שירים אותי מעלה
מערבולת של תחושות שונות
מגוון חרדות
שתוקפות ומשתקת
מהמציאות הוציאו אותי
להישאר שפויה רציתי
להמשיך בשגרה כאילו כלום לא קרה
כמה קשה להצליח להרים את הראש
להתרומם על הגל
לנשום חזר
לעצום עיניים
ללחוש "שיר למעלות"
ואט אט לעלות -
תמיד חשבתי,
שאני לא שומעת.
היום אני יודעת,
לשמוע אמיתי .תמיד חשבתי,
שאף פעם לא הסתדרתי.
היום אני מבינה ,
שפשוט מחכימה.תמיד חשבתי,
שאני לא יכולה .
היום עומדת בעוצמה,
לדלג על מכשול למדתי.תמיד חשבתי,
שאני לא אשתלב.
היום אני יודעת לשלב,
רגישות והקשבה.תמיד חשבתי,
שכל מילה בונה,
היום זו לא שאלה,
אני ההוכחה....תמיד חשבתי...
והיום אני יודעת...||מסר -הקשבה מתוך נסיונות החיים....||
-
חיוך מזויף
עיניים בורקות
הבטחות נשלחות
בונות מגדלים
ואני כה תמימה
בוטחת מאמינה
שיום יבוא ויתגשמו המילים.
בזמנים של כאב
נאחזת, מחזיקה
בדיבורך הכובש המרשים
"אדם צריך לעמוד בדיבורו"
כך לימדוני המבוגרים.
והרגע הגיע
חיוך פתאום נעלם
ההבטחות שהבטחת היו ואינם
והלכה התמימות
ואבדה התקווה
האמון נעלם הוא גם כן
שלום ולהתראות לך ילדות מתוקה
פני את מקומך ללב שהזדקן.כך נותרתי שבורה
בלי שום ציפיה
נשענת רק על אבא שבשמים
לא בוטחת באף בריה.|| בחיים הסוף לא תמיד טוב. גם אם הצלחת לקום מהנפילה לפעמים הפצע שנפער נשאר ללוות אותך לעד. ||
-
ואם ניתן ת'דעת
לאלה ששם, בין שיחים
ואם נשים לב שיש אנשים
שרואים, אך אינם נראים.אם נחשוב מחוץ לריבוע
בן יש הרבה כלואים
אם נפרוץ אפילו רבע
לטובת אלה הכמהים וצריכיםאם היינו מתחשבים
במי שצריך באמת
אם היינו יותר מסתכלים
על אלה שבצד קשורים, לא מצליחים לצאתאם ניתן רק מבט אחד
ונשלח חיוך קטן
אם נראה להם, הנובלים
שיש שזוכרים, שיודעים שהם קיימיםאם רק.. אז היינו מגלים נשמות טהורות
פצועות אך נדירות
נגלה עולם שלם מול פרצוף ודמעות
נגלה גוונים חדשים בעולם הצלקותאבל אם ואולי נזכור
ואם בכלל נרצה..
עד שזה יקרה
חיים אחרים נובלים בכל פינה וקצה. -
חסר אונים
מול הגלים
ושותקהייתי צורח
אל הירח
אבל שותקשותק כי, אין מי
שישמע אותי
אז אני רק שותקשוכב בלי כוחות
בחוף על החולות
ומתאפקהאמת, הייתי בוכה
עד הקצה
אבל מתאפקמתאפק כי, אין מי
שירגיש אותי
אז מתגבר ומתאפקכי בבדידות הזאת
מי ישמע אותי
ובכאב הזה
מי ירגיש אותיואז פותח עיניים
מביט אל השמיים
ונזכראבא, אתה איתי
כן, אתה אבא שלי
ויודעיודע שיש מי, שיקשיב לי
אז אני צורח
ויש מי שמרגיש אותי
אז אני מוצא את עצמי
מתפרק בבכי -
השבוע שוב פעם קרה כמו פעם שעברה ופעם שלפניה ויש לנו שתי משתמשות עם אותו מספר לייקים מה שאומר שנחכה עד הערב לראות מי יכריע בין @רבקה ל @margalit או שמא יתן את הזכות למישהו אחר תצביעו בלייקים עד הערב.
עריכה: אז כמו שאתם יכולים לראות @margalit זכתה באתגר אז נחכה שהיא תכתוב לנו על השיר ונושא חדש לאתגר כתיבה.
-
וואו
תודה לכולם
כיף שככה מתחברים לשיר שלי
אני חושבת שזכיתי באתגר כי העלתי שיר שנכתב מתוך כאב עצום, בכי ורעד בכל הגוף
אז זה שיר שצועק את הרגש
מכל השירים שלי, גם אני הכי מחוברת לשיר הזה
אני לא אפרט על השיר כי זה מידי אישי
אבל כמו שאפשר להבין זה נכתב על אמון שנשבר...||זה גם השיר הראשון שלי שהעזתי לפרסם כאן באתר
התגובות עליו נתנו לי את האומץ להמשיך להעלות שירים||ולאתגר הבא
האתגר הוא לכתוב שיר עם משחקי מילים מעניינים
תהיו יצירתיים
בהצלחה!!
