(שיר שכתבתי כשניסיתי להבין מישהו קרוב...)
אני בנאדם קצת מוזר,
ממש כמו נטע זר. ממש לא מוכר.
אוהב להסתבך עם הסביבה,
תמיד נמצא בעין הסערה
כן-אני יודע את זה בשכל,
שאני עושה לפעמים שטויות
אבל תגידו-מה לא בסדר?
יש אדם חף מטעויות?
יש לי אחיזה בקרקע מוצקה
יש לי תקווה כי יש לי אמונה
אני יודע שזה חלקי
אפ'חד לא יוכל לקחת ממני
לא את העליזות ושמחת החיים,
לא את הקשקושים שיוצאים מבפנים,
אף אחד לא יקבע לי מה לעשות
מי קבע מהן שטויות?
מי קבע שחייבים לומר שקר לבן-
מה הבעיה בדוגרי אמיתי וכן?
אז סבבא, תגידו מה שבא לכם.
אני יודע-אני לא צריך להילחם.
יש לי אמת אחת ברורה-
ולא אשנה ממנה כמלוא הנימה!
היא קיימת ברורה לעד-
ואיתה תמיד אצעד יד ביד
עדיף להיות משוגע שמח מנורמאלי עצוב
עדיף להיות עני מאושר מעשיר עלוב
עדיף להיות מנודה אמיתי משקרן יוקרתי
וזהו. זה אני-תבדקו אותי.
וזה מה שעדיף!!!
מה לעשות?
ואתם לא תגידו לי-
מהן שטויות!!!!
