טור שקראתי איפשהו.
מי שעוקב אחרי הטורים שלי יודע שאני משבח בהם אמנים מוכשרים רבים ומונה את יתרונותיהם. אך בטור זה אני רוצה לתת במה גם לקהל אחר: אלו שלא ממש מוכשרים אבל שילמו היטב ליח"צ. (טור עוקצני לפניכם, הזהרתי אתכם!)
בדורנו, כשכל קלידן הוא מאסטרו, וכל מסלסל בקולו הוא גדול הזמר החסידי – שומה עלינו לשים רווח בין עדר לעדר.
למשל, בין הזאטוט הנרגש, שבן-משפחה (מוסיקלי כמו פמוט) תחב לידיו מיקרופון בחתונת דודו, וכל הנוכחים התפללו כפי שלא התפללו בחייהם שהילד רק ישב כבר ויאכל את מנת העוף שלו, לבין אותם יחידי סגולה שהם אכן ילדי פלא.
הודעות היח"צ המתפרסמות חדשים לבקרים מקשות עלינו, צרכני מוסיקה, את השיפוט – מיהו אמן ומהו בזבוז זמן, כשזייפן כרוני ו/או חף מכל חוש מוסיקלי זוכה למחמאות תלושות מן המציאות. מלבד זאת הדבר גם פוגע באלו שבאמת מגיע להם, מכיון שאמון הציבור בתעשיית האמנות כולה נפגם.
אני לא בא לומר שיחצנים הם שקרנים. בסך הכל טיפה מנפחים; אבל אנחנו צריכים לדעת לפרש נכון את הודעות היח"צ – לפעמים הדברים הנאמרים הם מדוייקים ומובנים, ולפעמים יש בהם סודות ורמזים עילאיים.
בתרגומון הבלעדי והראשון מסוגו שלפניכם, אסביר לכם כיצד ניתן להבין את התיאורים האופייניים להודעות היח"צ גם לפנים נוספות.
–
"הוא כבש במות לצד ענקי הזמר"
– הוא כבש במות לצד ענקי הזמר, ואז הם ביקשו ממנו בעדינות לרדת מהבמה כי תיכף מתחילה ההופעה.
"הלחן כולו הבזיק אצלו בן-רגע"
– הלחן כולו הבזיק אצלו בן-רגע, ונשמע בדיוק כמו שאמור להישמע לחן שהבזיק בן-רגע. (פייר, לא?)
"תגביהו את הווליום למקסימום דציבלים"
– תגביהו את הווליום למקסימום דציבלים, ואולי תוך כדי שתנסו להבין מה זה דציבלים כבר יסתיים השיר ולא תשימו לב שהוא ריק מתוכן.
"ודאו שהשעה אינה בין 2 ל4"
-ודאו שהשעה אינה בין 2 ל4, כי יש גבול כמה אפשר להציק לבנאדם שמנסה לישון.
"הגראמער שגורם לחתנים לדמוע"
– הגראמער שגורם לחתנים לדמוע, שזה מה שקורה אחרי שדופקים פיהוק ארוך ועסיסי במיוחד. (אל תנסו בבית)
"כשהוא שר, הוא לוקח את השיר למקום אחר"
– כשהוא שר, הוא לוקח את השיר למקום אחר, ואז למקום אחר, ואז למקום אחר, ואז למקום אחר.
"שיריו הם הצעקה האחרונה"
– טוב, זה טיפה לא מדוייק. שיריו הם צעקה אחת-לפני-האחרונה (האחרונה היא: "תכבה את הדבר הזה מיד!")
"הוא מנצח על תזמורות ענק"
– הוא מנצח על תזמורות "חחח ענקקק".
"השירים יתקבלו בעולם הישיבות"
– השירים יתקבלו בעולם הישיבות, שזה שם יפה למוסיקה שתעביר את הזמן בחדר. (חשיבה יזמית מעניינת, אגב)
"השיר ימלא אתכם ברגש"
– די יהיה להזכיר לכם שיש סוגי רגשות רבים, וביניהם גם כעס או גועל.
"הזמר הצעיר מכה שוב"
– ושלא תגידו שלא הזהרנו אתכם.
"סינגל ראשון מן האלבום שבדרך"
– סורי רבותי, אבל לזה כבר אין הצדקה. שום אלבום. לא יהיה כלום כי אין כלום. די. די. זה פשוט שקר, תפסיקו עם זה.
יש לכם ערכים משלכם להוסיף לתרגומון? רשמו אותם בתגובות!