• Register
    • Login
    • Search
    • Unread
    • Recent
    • Unsolved
    • Users
    • חיפוש גוגל בפורום
    • שליחת פנייה לניהול
    • תנאים ומדיניות
    1. Home
    2. יעל ק.
    • Profile
    • Following 0
    • Followers 7
    • Topics 5
    • Posts 168
    • Best 133
    • Controversial 0
    • Groups 1

    יעל ק.

    @יעל ק.

    אם אבדת את הדרך
    תנ\י לפלייליסט שלך להחזיר אותך,
    הוא יודע את הדרך, טוב ממך...
    וגם אם נדמה לך שהוא טועה, תקשיב\י שוב,
    ושוב
    עוד פעם אחת,
    ו--- את\ה רואה?!

    מוזיקה זו מטאפורה יפה לאמת שמשתוללת בי (עם אלף הרגלים---;)
    אוהבת גיטרות ונרדמת רק עם מנגינות פסנתר...
    וכשאני מאבדת את הדרך אני בורחת לגיטרה ולפלייליסט הקבוע,
    והוא- לא מאכזב...

    800
    Reputation
    569
    Profile views
    168
    Posts
    7
    Followers
    0
    Following
    Joined Last Online
    Age 20

    יעל ק. Unfollow Follow
    ספרות מקצועית

    Best posts made by יעל ק.

    • יום אחד

      יום אחד:

      הכל אטום
      נעול חתום
      שמיים צבועים בחום
      יורקת עוד שקט סתום
      ריח של קרב בייקום
      עוד רגע והכל הופך לכלום

      עובש עולה מנהרות
      הדגים בים שכחו את הדמעות
      עולם שלם ניזון מדמיונות
      ילדים מחפשים קצת חולות
      עולם כמנהגו נוהג גם בלילות
      ועדיין כלום לא הכין אותי לבאות:

      חזרת-יצאת מאי האפלה
      שרקת בכל הכוח שאמא תשמע
      שאתה כאן ויותר לא חוזר למערה
      אתה כאן וכל המבטים לשריפה

      ויום אחד זה קרה
      צעקת בכוח יש עוד ברירה
      שברת אזיקים מדממים מבחירה
      יצאת- חזרת
      ללקט ימים יפים בשדרה

      ועדיין,
      חשש קטן מתגנב
      שתחזור לשם ותשב
      אז תדע,
      אני יעשה הכל כדי שתשכח
      שהיית פעם מאחורי מסך

      אני אהיה בכל מצב שתהיה
      אני ואתה ושכל העולם יתמלא
      בקנאה למי שהפכת להיות
      בשינוי אדיר שניפץ יכולות
      באדם אחד.
      שבחר לשוב.
      ולחיות.


      יעל#

      posted in ספרות מקצועית
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

      קוראים לי יעל. ומי שהיה בהמנגן בוודאי מכיר אותי.
      חיפשתי הרבה אחרי אתר שייתן לי תחליף להמנגן, והנה- מצאתי. (בזכות אייצ'ית...)
      אז- שמחה לחזור אליכם!!!
      השיר הבא נכתב לי בזמן קשה. ביום שהרגשתי שכלום לא נשאר לי רק אמונה.

      עד הקצה:

      ובמקום,
      שבו הכל שומם פתאום
      נשארנו רק אני ואתה

      ובמקום,
      שהכל כבה פתאום 
      נשארת מצבה שמורה

      ובמקום,
      הכי רחוק מחום
      דווקא שם מתחברת לכאב

      ובמקום,
      הכי צמא לחום
      דווקא שם נפתח הלב

      כי המקום
      הכי שלם שיש
      בנוי מאבנים, רסיסי עמל חיים

      כי המקום
      הכי שפל שיש
      רק הוא ידע, יבין, כמה רחוק ממני החיים

      כי בלעדי
      לא נותר לי כלום
      רק אותך-
      אבי הייקום

      כי בלעדיך
      לא רוצה כלום
      חבר אותי אליך
      תגיד לי שיבוא יום ואקום

      כי המקום
      הכי שלם שיש
      בנוי מאבנים,
      רסיסי עמל חיים

      כי המקום
      הכי שפל שיש
      רק הוא ידע, יבין,
      כמה רחוק ממני החיים

      ובמקום,
      שבו אתאחה
      תזכיר לי שידעתי
      שאותי תרצה

      ובמקום,
      שבו את הטוב אגלה
      תזכיר לי שתמיד החזקתי 
      אותך עד הקצה---

      posted in שירים לכתיבה
      יעל ק.
      יעל ק.
    • שיר| אבסורד

      אבסורד:

      אמן,
      שארדם בקלות בלי לחשוב יותר מידי
      שאצליח לבכות בלי קול
      שאמצא כבר את עצמי בדרך אליי
      שאצליח לבגוד באמון שנתן בי השטן אתמול

      אמן,
      שהשדים בחלומות יחזרו כמלאכים
      שכשהעולם יפסיק להלחם בי ארגיש מנצחת
      שיפסיקו לצלצל לי האוזניים מהצעקות
      שאשנא את כל מי ששונא לראות אותי זורחת

      אמן,
      שכבר ארגיש שאני טובה ולא כי אמרו לי
      שהדלת תיטרק רק מרוחות מרגיעות
      שהאנשים שהיו פעם יפסיקו לשאוג בתוכי
      שאנשים יתחילו להיות אנשים ולא בהמות

      אמן,
      שאצליח להשתיק את עצמי בדרך שלא תפגע בי
      שגן עדן יהיה מקום בר השגה כמו מי שנעלם
      שאצליח להאמין שלהיות משוגע- זה להיות נורמלי
      ושלעולם לא אפסיד מלהיות ילד טוב ומנוצל מהעולם...


      יעל#

      posted in ספרות מקצועית
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

      נקלעתי בזמן הצפירה היום ליד הר הרצל, וכשכולם עמדו שם בשקט הבנתי משהו גדול
      חשוב לי להדגיש- זה אמנם מדבר על מתים אך לפעמים זה הגעגוע של כל אחד לעצמו ולא רק למי שהיה ולא כאן...

      אני ואתה:

      כל אחד ודמותו
      המרצדת מול עיניו 
      כל אחד ונרו
      והאיש שהוא מתגעגע איליו

      כל אדם ותפילתו
      לאיש שהיה ונעלם
      כל אדם ותשוקתו
      לראותו רק עוד פעם

      כל אדם וזכרונו
      המתעתע מולו תדיר
      הנה ההוא שמזכיר לי שוב אותו
      כשהיינו אז בעיר,

      כל אדם ושתיקתו
      מול דרך העולם
      כל אדם וזכותו 
      לכאוב עד דמעות בלי טעם

      כל אדם וקברו
      ומצבת האבן שעליו
      כל אחד ומתו
      שמתאגדים כולם עכשיו

      ובור גדול נפער
      ולשם כל הדמויות פניהן
      זה המקום שעדיין לא נשבר
      זה כוח היכולת להתבונן

      במה שהיה ועבר
      ובמה שזועקת כל עין
      זה אני אתה וכל אחד שנשאר
      זה הביחד שיוצר יש מאין---


      יעל#

      posted in שירים לכתיבה
      יעל ק.
      יעל ק.
    • לפחד מלחיות

      לפחד מלחיות:

      הקאתי את הכל בפינה שקטה
      שאף אחד לא ישים לב
      שחלילה לא יגישו לי עזרה
      ושוב אני אתאכזב

      ניקיתי את הכל
      כיסיתי בעלים של כאב
      שיראו שרע לי
      אבל לא ברמה של שיתנו לי חיבוק אוהב

      צרחתי בשאגות שתיקה
      מול ירח מלא ואנשים מולי במדרכה
      עווית הכאב התפרשה כחיוך
      כך הבנתי רק אחרי שהנהנה לי האישה בראשה

      שברתי בי הכל
      ושוב בניתי את עצמי מהרס
      מנסה למחוק ולא לשאול
      כמה באמת אני מצליחה להשתיק אותי
      ולא להעלות בידי רק חרס

      ובסוף,
      גם הנשמה צריכה מפלט
      אז חזרתי לפחד מלחיות
      כי כמה אפשר לשקר לעצמי
      שאדישות היא שליטה ברגשות
      ---?!


      יעל#

      posted in ספרות מקצועית
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

      שום כלום:

      אפילו ההיא ברכבת הסתכלה עלי עקום
      כשהזלתי דמעה סוררת ישיר על התיק שלה
      את האמת- נראתי שיכורה, הלכתי קצת עקום
      בשניה ידה נשלחה להחזיק את הארנק שלה

      אפילו ההוא מהשוק שתמיד עומד עם גיטרה ופורט
      לא שאל אותי אם יש לי טישוי לטשטש עקבות, אם אני בסדר
      את האמת- רציתי שכל העולם יראה אותי ככה בלי לפרט
      רציתי לצרוח חזק ושכולם יצטרפו אלי גם אם טעיתי ואני קצת לא בסדר

      אפילו הרוח היום משונה- אמצע קיץ והיא קפואה
      קצת מצליחה להשתיק אותי, להפיל אותי על דשא בשומקום
      את האמת- לא היה נעים להרדם באמצע דשא, קמתי כולי קפואה 
      עם חבורת ילדי בינהזמנים שבדקו לי דופק, לבדוק אם אני אולי עב"ם משומקום 
      (שבאה לחלק להם ממתקים כמובן..)

      אפילו אני לא חשבתי שתגמר ככה השנה
      צפיתי אותה וורוד חזק, כנראה חזק מידי עד שחור שרוף
      את האמת- בלי פילטרים- ניסיתי מאד לשנות את השנה
      אך החיים חזקים ממני, ואני מולם כמו פחם דליק שסופו להיות שרוף

      אפילו השמש הולכת עכשיו נוטה לכיוון אחר
      ו"כייף" לדעת שכשאת לבד את שווה אולי גרם ושום כלום 
      את האמת- אני פצועה כל כך חזק כל פעם בגלל משהו אחר 
      אז איך זה שאני עדיין בוכה אם חזרתי לאדישות ולשום -כלום?!


      יעל#

      posted in שירים לכתיבה
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: אתגר כתיבה 21 :)

      אני לא יודעת אם פספסתי את הרכבת או לא,
      בכל מקרה אני מעלה- מקווה שבסדר...


      הכנסתי את הכאב
      לקומה של הנוקמים
      תמיד הוא ככה-
      מגיע בגלים גבוהים יותר
      ככל שמדחיקים אותו

      הכנסתי גם את הקשיים
      לאותה קומה
      הם באים בצרורות
      כשלא מבקשים אותם-
      נקמנים!

      הכנסתי את הרצון
      לקומה של המתבודדים
      הוא תמיד שם
      כשנגמר לי כל היתר

      הכנסתי את המחשבות
      לאותה קומה-
      הם תמיד מתעוררים
      מאוחר מידי כשכולם כבר עזבו את החדר

      והכנסתי גם את עצמי
      לקומה העליונה
      יוצא להתבודדות ארוכה
      לפגוש ראש בראש
      אותי ואת הקומות שהתעלמתי מהם
      עד היום מבושה

      אני כנה מידי
      ואני הולך לחפש את התקווה
      למצוא את החלומות שלי
      בדרך הארוכה שהיא קצרה-
      אז תפסיקו לרחם עלי
      כנסו איתי לתיבה,
      כי בסופו של דבר-
      נוחות היא עניין של בחירה.


      יעל#

      posted in אתגר לכתיבה
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

      בעקבות השיר של אייצית שנגע מאד לליבי נכתב השיר הבא.
      הוא מדבר על אותו ילד בודד שחוץ מלשים אותו במצב שלו אף אחד לא עושה כלום...
      היום גם הגעתי למסקנה מעניינת-
      לפעמים אדם מאשים מישהו אחר בטעויות שלו, אולי הטעויות שהילדים האלה עוברים הם דווקא הטעויות של מי שלא רוצה לקחת את האשמה על כתיפיו?! קרי: מורים או מחנכים שלא ראויים ללמד וכד... ?!?!?!?
      (אגב- מורים וכו זה לא חד משמעי, ואני לא באה להכליל, אבל יש הרבה מתוכם (שחוויתי בעצמי) שהוראה היא מהם והלאה.. עצוב..)
      הרגשתי צורך עז לכתוב על הילד הזה שמחפש את עצמו בצומת ובמקום לדאוג לו רק מצקצקים כמה הוא טעה בדרך שלו בלי להבין שהטעות האמיתית היא למעוך ילד בלי להבין אותו...

      ב"טעות":

      נושק לאדמה
      מתלכלך במי תהום
      שבוי בשנאה
      כמו תלוי על גרדום

      מנוצח בלי מלחמה
      כידון קטן בידיו
      חזה מנופח באוויר ההסתרה
      משווה לו קומה בין חבריו

      תלוי על בלימת הסובבים
      והלה לא שווים לו
      והוא כמו רוח קדים
      מתפרץ נוטש וקם למרות שכלום בו

      רק כמה שאריות אבק
      של שנאה עצמית וביקורת
      רק כמה דלתות מנופצות מהמאבק
      שבו כ"שודד" הכתירו אותו במודעה בצומת

      רק כמה חברי-סיגריות
      הנושקים לאדמת האנושות
      רק כמה עונות בצורת
      וילד אובד שנמעך ב"טעות"---**

      posted in שירים לכתיבה
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

      מילא
      אם העולם היה מיותר
      ואנשים היו הולכים סתם
      אם הפוגעים היו רק זרים
      ועולם חצי מטומטם

      מילא
      אם השקט היה יודע לדבר
      והחיים היו כמו מרשם
      אם הצדק היה קיצוני
      והשקר חבר נעלם

      מילא
      אם הסבל היה מרגיע
      ושלמות היה קיים
      אם השמש היתה פגיעה
      והדרך לסוף היה מצולם

      מילא
      אם החושך היה מציל
      והטוב היה תפוח נקטף
      אם הטרוף לא כל כך מהביל
      ואם המחשבות היו כמו דיסק נשלף

      מילא
      אם הצבע היה נגיש
      והשלווה גם
      אם היופי מוצר לא רגיש
      והאמת קישוט לא מיותם

      אך
      העולם לא מיותר
      ואנשים לרוב הולכים סתם
      והפוגעים הם גם וגם
      והעולם כולו מטומטם
      והשקט---


      יעל#

      posted in שירים לכתיבה
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

      ישבתם פעם על אדן המרפסת באיזה רבע למליון בלילה?! :

      למה בלילה:

      על מה המלאכים 
      חושבים בלילה
      כשהם רואים אותי רוויה
      בוכה בלי דמעות
      עצורה

      על מה הרוחות
      מתעקשות בלילה
      כשהן נושבות חזק 
      פורצות אל חדרי בסערה
      מייבשות את גרוני שנשנק

      על מה החלומות
      מתלוצצים בלילה
      כשאני סוף סוף נופלת שדודה
      מחבקת כרית מתפוררת
      משתדלת לא להבהל מעוד חלום רע

      על מה המחשבות 
      חופרות בלילה
      כשהראש שלי כבר פחות בפעולה?
      האם גם אז הן ממלאות תרשימים 
      של אילו הייתי עושה אחרת אז מה?!

      על מה הילד שם על המדרכה
      מסתכל בלילה
      מילא אני- שנתי ממני והלאה
      אבל למה גם הוא צריך להתחבט
      לשבת בין שמיכה לרוחות
      ולריב עם הלילה?!


      יעל#

      posted in שירים לכתיבה
      יעל ק.
      יעל ק.

    Latest posts made by יעל ק.

    • RE: נספח | תגובות לאתגרי הכתיבה השונים.

      @margalit
      וואו שיר נדיר כתבת באתגר! הזדהתי מאד!!!

      posted in אתגר לכתיבה
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: עזרה בכתיבת שיר

      @שנדי את האמת שהמוח שלי יבש היום ברמות שלא הכרתי...
      מקווה שקוראים אחרים יעזרו ואם לא אני אכתוב כשתהיה לי השראה...

      posted in עזרה הדדית בכל תחומי המוזיקה
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: עזרה בכתיבת שיר

      @שנדי
      זה כל הקטע בכתיבה- שבהתחלה זה נשמע חסר סיכוי
      ואז נכניס את המילה "עדיין"(או משהו דומה באותו רעיון של ה-"גם")
      וכך הקורא מקבל טוויסט בעלילה...

      posted in עזרה הדדית בכל תחומי המוזיקה
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: עזרה בכתיבת שיר

      @חיה-בקליפ
      יש לי התחלה אבל נתקעתי אני אשמח לעזרה...
      בגדול הרעיון הוא שגם אם לא משנה מה יקרה- אחת תזכור את השניה...

      וגם
      אם יום אחד לא תזכרי אותי
      ושמי יהיה לך זיכרון עמום
      גם
      אם יום אחד תתחתני
      וביני לבינך לא יהיה כלום
      גם
      אם עוד מעט תשכחי
      שבילינו יחד את רוב היום
      גם

      posted in עזרה הדדית בכל תחומי המוזיקה
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: אתגר כתיבה 30 :)

      השיר נכתב בהשראת המסוממים הירושלמים, הילדים שמחפשים את עצמם שם וכל אלה שהתייאשו מעצמם,
      השיר מדבר על כמה מאחורי כל אחד כזה מסתתר יהלום גדול וכמה ירושלים לא היתה מי שהיא היום בלעדיהם.
      יש איזו אווירה מיוחדת בעיר הזו של חיפוש וכאב חשוף שמשך אותי לכתוב על האנשים שישנים שם על הרצפה- לא פעם יצא לי לראות כמה דווקא הם אלה שישימו לב לילד שנפל לו המוצץ בצד ולגבר שמחפש את הדרך...
      תשימו לב אליהם- הם גם בני אדם. (אני הרבה פעמים קונה להם שתיה ושמה לידם- ולפעמים זה פשוט לתת להם סיבה לחיות- להראות להם שלמישהו איכפת...)


      אז הנושא שבחרתי הוא קצת קשוח ולבעלי לב חזק במיוחד-
      תחשבו על האירוע הכי קשה שעברתם בחייכם- ותכתבו על זה שיר, זו יכולה להיות מסקנה ,מחשבה או סתם סיפור בצורת שיר, אבל- בצורה עקיפה בלבד ובדגש על מסקנות או הבנה מהסיפור ולא רק סתם סיפור...סומכת עליכם שאתם מסוגלים...

      יעל#

      posted in אתגר לכתיבה
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: לפחד מלחיות

      @מוכשרת-על
      דייקת! - אני לא אוהבת לחשוף את הרגשות שלי למי שמכיר אותי.
      למה זה ככה? מליארד סיבות וכמה טראומות....

      ויאאלה סיימתי לדבר על עצמי. עכשיו תורכם...😬 😜

      posted in ספרות מקצועית
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: לפחד מלחיות

      @שיר-נולד וואו תודה!! אבל אין לי אומץ.. למרות שאני כותבת מגיל 10 בערך...
      גם עצם הכתיבה- אף פעם לא חשבתי שהכתיבה שלי שווה משהו עד שנכנסתי לפני שנתיים בערך לפורום...

      posted in ספרות מקצועית
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: לפחד מלחיות

      @טיטו אני בחיים לא אראה למשפחה שלי ולא לסביבה שלי- הרגשות שלי מדי חשופים שם
      וכמו שמוזכר בשיר- בלי להבין למה אפילו לא מסוגלת שמישהו יראה אותי ככה רכה....
      יכול להיות שהמשפחה שלי קוראת בפורום הזה את השירים שלי ואפילו לא יודעת שזאת אני (אני מנסה לדמיין את רגע ההצלבה...) אבל זה כייף לי ככה- להיות רואה בלתי נראית....

      posted in ספרות מקצועית
      יעל ק.
      יעל ק.
    • RE: לפחד מלחיות

      @טיטו אפשר קישור לשיר? מעניין אותי לקרוא...

      ותודה על הפידבק! -
      אני מרגישה שאני יכולה להיות אתכם הכי כנה שיש בכתיבה שלי- לצעוק את כל מה שבא לי לעולם בלי שיצביעו עלי ברחוב הנה זאת שצעקה...

      posted in ספרות מקצועית
      יעל ק.
      יעל ק.
    • לפחד מלחיות

      לפחד מלחיות:

      הקאתי את הכל בפינה שקטה
      שאף אחד לא ישים לב
      שחלילה לא יגישו לי עזרה
      ושוב אני אתאכזב

      ניקיתי את הכל
      כיסיתי בעלים של כאב
      שיראו שרע לי
      אבל לא ברמה של שיתנו לי חיבוק אוהב

      צרחתי בשאגות שתיקה
      מול ירח מלא ואנשים מולי במדרכה
      עווית הכאב התפרשה כחיוך
      כך הבנתי רק אחרי שהנהנה לי האישה בראשה

      שברתי בי הכל
      ושוב בניתי את עצמי מהרס
      מנסה למחוק ולא לשאול
      כמה באמת אני מצליחה להשתיק אותי
      ולא להעלות בידי רק חרס

      ובסוף,
      גם הנשמה צריכה מפלט
      אז חזרתי לפחד מלחיות
      כי כמה אפשר לשקר לעצמי
      שאדישות היא שליטה ברגשות
      ---?!


      יעל#

      posted in ספרות מקצועית
      יעל ק.
      יעל ק.