לא שלי
טובעת
בין גויות גלגלים,
חול בגלים,
וטפטופים חשודים
ודביקים
שהגיעו לכל החורים.
מחפשת
לשווא,
גלגל הצלה
ופיסת יבשה
ריקה ושקטה
ושפויה.
נפרדת בלב
ממרגוע,
מחלום על דממה
ואופק נוגע
כשהזירה כמו אחרי פיגוע.
ורגע לפני
שעולה קולי ונשא,
ופורצת סופה וסערה,
בולמת. נושמת.
בורחת.
נעלמת בין מזגן ושמיכה.
הם מרוצים.
וגם לי מגיעה קצת
חופשה....