כיף לקרוא את כל מה שכתוב כאן!
אפשר לומר שבגלל איכות ההקלטה והסאונד והמכשור של פעם האיכות היתה גרועה, אבל אם חופרים לעומק במוזיקה של פעם, מגלים שהידע של המעבדים של פעם בתאוריית המוזיקה מבייש הרבה מהמעבדים של היום ...
בן ציון שנקר לדוגמה, קשה להקשיב לדיסקים הישנים שלו בגלל הסאונד וההקלטה המיושנים, אבל מספיק רק לשמוע את האקורדים בכדי להבין איזה אמן הוא היה ברמה שקשה למצוא היום, ואני לא מדבר על ההשקעה שלו בתזמורת ותפקידים של כל כלי שעושים הרמוניה מטורפת... וכן משה גולדמן חיים בנט ומונה רוזנבלום וכו' מעבדים שהשקיעו מאד בכל שיר
פעם היה יותר קשה להיות מעבד מוזיקלי, אבל מי שכן היה בתחום השקיע בזה באמת, ולמד את זה ברמה מאד מקצועית. וכן פעם היו פחות שירים מהיום, אבל מי שהוציא השקיע באמת מחשבה על כל שיר וכל עיבוד, שילם הרבה הרבה כסף על תזמורת איכותית!
(ונכון, כמו היום, גם פעם היה גם את התעשיה של האמנים שרצו לעשות חיים קלים ולהוציא עיבוד ברמה נמוכה עם איזה אורגן פשוט... ולשירים האלה באמת קשה להקשיב היום..)
יצוין שיואלי דיקמן הוא אחד מהאמנים שרוצים להחזיר את הכבוד של המוזיקה האיכותית והאותנטית של פעם, והוא למד ומשקיע ומשלם על זה מאד הרבה! ובאמת מגיע לו הכבוד על העבודה האיכותית שלו במוזיקה החסידית וההשקעה הרבה שלו על כל שיר שהוא מפיק, וכמובן עם הרמה והאיכות הכי חדשנית של היום
אולי הסיבה שפחות משקיעים היום בכל שיר זה כי זה פחות רווחי, וגם כי עוד חודש צריך להוציא עוד שיר ואין זמן להשקיע..
הורדתי לנגן מרב שזה יפה !
תודה על הפרגון 
