@KING-music
סופרן
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סופרן
סופרן הוא הקול הנשי הגבוה ביותר.
המנעד הבסיסי של קול זה נע בין התווים דו באוקטבה הרביעית ללה באוקטבה החמישית במקלדת הפסנתר (C4-A5).
סופרניסט
סופרניסט הוא הקול הקלאסי הגברי, אשר טווח הווקאליות שלו שווה לזה של הסופרן מבחינת מנעד, "מעברים" וטכניקה. זהו קול נדיר ביותר ואף יותר מקונטרה-טנורים אחרים.
המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים: מי באוקטבה השלישית למי באוקטבה החמישית (E3-E5)
מֶצו-סופרן
מצו-סופרן הוא הקול הנשי האמצעי בגובהו בין קול האלט לקול הסופרן. בכתיבה הנפוצה למקהלה שהיא ארבעה קולות (סופרן, אלט, טנור ובס) תפקיד המצו סופרן שר את תפקיד הסופרן.
המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע לרוב בין התווים לה באוקטבה שלישית לפה באוקטבה החמישית במקלדת הפסנתר (A3-F5), אך יש מקרים גבוהים או נמוכים יותר.
אלט
Disambig RTL.svg המונח "אלט" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אלט (פירושונים).
Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – קונטרה אלט
אלט או קונטרה אלט הוא הקול הנשי הנמוך ביותר. הוא קול נמוך במעט מהמצו-סופרן. האלט הוא נחשב לקול "פנימי", והוא בעצם המילוי ההרמוני של היצירה. קולות האלט (וגם הטנור) חשובים מאוד במקהלה ובהרכבים, מפני שהם דואגים להרמוניה ונותנים את המרקם של היצירה. את האלט משווים בדרך כלל לכינור שני ברביעיית מיתרים. לעיתים קרובות נותן האלט את הקצב, ולכן ביצירות מסוימות קול זה הוא הקול ש"דוחף" את התזמורת קדימה, גורם לה לשמור על הקצב, ולכן קול זה נחשב לחשוב. המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים פה באוקטבה שלישית למי באוקטבה החמישית (F3-E5)
כלי אלט עיקריים: אבוב, סקסופון אלט, חלילית אלט וקרן יער.
טנור
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – טנור
חמשה שעלייה מפתח פה
טנור הוא הקול הגברי הטבעי[1] הגבוה ביותר.
המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים: דו באוקטבה השלישית לדו באוקטבה החמישית (C3-C5).
במוזיקה הדתית של באך תפקיד ה"שליח" או ה"מטיף" (ה"אוונגליסט") כתוב מסורתית לזמר טנור.
זמרי קונטרה-טנור הם זמרים המשתמשים בשירת הפלסט שלהם לכל אורך מנעדם.
קונטרה-טנור
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קונטרה-טנור
קונטרה-טנור הוא קול שירה גברי המקביל במנעדו לקול האלט והמצו-סופרן. לעיתים נדירות הוא אף מקביל לקול הסופרן על ידי שימוש בפלסט.
הקול היה בשימוש במקהלות באירופה החל מאמצע המאה ה-16, הוא שימש בפוליפוניה ובמיוחד במנעד האלט. המונח עצמו נטבע באמצע המאה ה-17 באנגליה. במהלך התקופה הרומנטית הפופולריות של הקול עלתה ומספר מלחינים כתבו במיוחד לקול זה. במחצית השנייה של המאה ה-20 חזר הקול להיות פופולרי וגדל הרפרטואר שלו.
בריטון
בריטון הוא קול גברי, שנמצא בין הבס לטנור. במוזיקה למקהלה, הבריטון פחות בולט והוא דואג בדרך כלל למילוי ההרמוני של היצירה, והוא קיים בעיקר במקהלה בעלת שישה קולות. המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים: לה באוקטבה השנייה ללה באוקטבה הרביעית (A2-A4)
כלי בריטון עיקריים: טרומבון, סקסופון בריטון ובריטון.
ברפרטואר הקלאסי מתחלקת קטגוריה זו (כשמדובר בקול האנושי) לתת-קטגוריות על פי סוג קול/תפקיד:
בריטון דרמטי (למשל: תפקיד "יאגו" באופרה "אותלו" מאת ורדי)
בריטון לירי (למשל: תפקיד האב ז'רמון באופרה "לה טרוויאטה" מאת ורדי)
בריטון קומי (למשל: תפקיד "פיגארו" באופרה הספר מסביליה מאת רוסיני)
בס
בס הוא הקול הגברי הנמוך ביותר, התפקיד המוזיקלי הנמוך ביותר ביצירה מסוימת או תפקידו של כלי נגינה אשר לו הטסיטורה הנמוכה ביותר במשפחת כלי-נגינה. המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים: מי באוקטבה השנייה לפה באוקטבה הרביעית E2-F4. בכתיבת מוזיקה דתית "קול ישוע" (לטינית: Vox Christi (אנ')) נכתב באופן מסורתי לזמר בס.
כלי בס עיקריים: קונטרבס, טובה, בסון ובס חשמלי ("גיטרה בס").
ברפרטואר הקלאסי מתחלקת קטגוריה זו (כשמדובר בקול האנושי) לתת-קטגוריות על פי סוג קול/תפקיד:
באסו פרופונדו (למשל תפקיד זראסטרו באופרה חליל הקסם מאת מוצרט).
באסו בּוּפוֹ / באס קומי (למשל תפקיד Don Magnifico באופרה "לכלוכית" מאת רוסיני).
באס לירי / basso cantate / basse noble (למשל תפקיד המלך פיליפ השני באופרה "דון קארלו" מאת ורדי).
