אוקי דבר ראשון תודה לאתר שנותנים פה מקום לכתיבה ולכולם על הערכה, זה ממש לא מובן מאליו.
ועכשיו לשיר, אז ככה השנה בחנוכה לאחר הדלקת נרות בתווך זמן של החצי שעה, ישבתי והסתכלתי בנרות וכתבתי את המחשבות שעלו לי מתוכם. את האמת.
ואני יסביר לכל אחד יש איפשהו אפילה קטנה פנימית, פינה שמחשיכה לו את החיים שהוא מתוסכל ממנה ולא יודע איך לצאת... מחפש את האור הקטן שיאיר לו ויפתח לו פתח לחיים מאושרים. כמו כן לכולנו יש את הרגעים שאנחנו נזכרים בעבר נזכרים במעשים שלנו בטעויות, בהצלחות, נזכרים בתקופה שבה היו המון שאלות שחיפשנו איזשהו סימן שיבוא לנו ישר פנים מול פנים ויגיד לנו איך לפעול נכון.
הפזמון מדבר על וידוי לבורא עולם שגם כשחטאתי והלכתי אחרי התאוות תמיד זרקת לי סימן קטן שהאיר לי את הלב לחזור אליך
בלהקה של צבועים אלו הם התאוות שמקיפים אותנו ולמרות תענוגות העולם הזה בכל זאת מרגיש שמשהו חסר מרגיש שאתה לבד, ועדיין בחיפושים מחפשת את הניצוץ הקטן שיעיר את הלב מהתרדמה הגשמית.
הבית האחרון מדבר על ההווה שהיום בימי חנוכה אני מסתכלת על הנרות ומתוכם עולות לי כל המחשבות, על הייסורים, החטאים, של כל אותן השאלות ששאלתי בעבר ותמיהות שלא היו ברורות.. ועכשיו מול הנרות אני מרגישה שקיבלתי כוחות ועוצמה שאותן השאלות, התמיהות פשוט נעלמו להן כלא היו.
ולגבי נושא לאתגר הבא... חשבתי על נושא מעניין והוא "הרגלים" (הרגלים של החיים וכו...)
אז אני פונה לכל אחד ואחת לכתוב על הנושא ולהפעיל את היצירתיות. שיהיה עם מסר ועומק במילים.
מחכה לקרוא את החומרים שלכם
בהצלחה רבה.
×
שמנו לב שאתם לא מחוברים...
כדי להישאר מעודכנים וליהנות מגישה מלאה לכל תכני האתר, חייבים להיות מחוברים
