רוצה לעשות איזה משהו משמעותי
משהו שיוביל אותי למפגש חזיתי
עם ההצלחה והסיפוק
משהו שיביא לי כזה חיבוק...

אין סיכוי אומר לי ההיגיון
אבל אין לי אליו כח
אז אני מפעיל את הדמיון
מנסה אליו לברוח

מציירת לי עתיד וורוד
והשמחה בוהקת
חושבת איך לעבוד
ולא מבינה למה אני מתעצלת

אז אני עולה...

Spoiler

לפעמים, דווקא הרגש הוא זה שמוביל. אבל לא חייב שזה רע... לפעמים דווקא השכל עוצר ורק החזון והדמיון הם אלו שמובילים באמת לפעולות...

אני מחכה לשקיעה
על מנת לשמוע את המנגינה
המנחמת ,
המרגיעה ,הרגילה
ללא זיופים,.
רק מילים וקלידים.
והשקיעה ממאנת מלהגיע,
ועלינו שמש צוחקת מן הרקיע,
עוד לא נגמר היום,
כי אם בלילה ולא ביום.
נרקוד ונשמח,
נזכור ולא נשכח!
את אותם הקדושים,
שלנו הם כה חשובים,
ואלוקים רצה אותם כל כך
בין אם זה קשה לנו או קל
קרוב אליו כל כך...

Spoiler

לעילוי נשמת 45 הרוגי מירון ז"ל

אני עצמאי
ואתה לא תגיד לי
מה לעשות וכיצד לחיות

בחיים לא תוכל אותי להכריח
כי כך אתה אותי רק תבריח
את ההחלטות שלי רק אני מחליט!

איך יש כאלו שרוצים
שאחרים יחליטו בשבילם את החיים?
איך הם לא מבינים
שככה הם לא ע-צ-מ-א-י-ם?

@LOVE-ME כן ראיתי..
תודה!
אענה לך שם...

את האתגר הזה רציתי לנסות כי זה נשמע מעניין, והצלחתי להגיע למשהו, למרות שזה לא מגיע לרמה פה של כל האחרים עדיין זה לא כזה גרוע.....

ילד של אמא
ילד, בוא נלך לנו יחד
זוג יחף על חוף
צעד קטן אחר צעד
אני, אתה, מול נוף

ברח אתי יחד
בעת רוח, סער, קור
בכה אתי יחד
צחק בעת בוא אור

בוא ילד קטן, יפה וזך
תן לי כף ידך, היא שמש
נשב מול יום חדש וצח
עם זכר טוב של אמש

מפורים עבר כבר שבוע, אני לא מכבס את הזמן
כל פעם באופן קבוע נכנס לתוך ענן
מתעסק בזוטות, ניירות עטיפות מתחים מסיכות
הגשם הראשון רודף את האחרון המסך לא תמיד הוא הפיתרון
לכסות מה שטוב אמיתי, די מספיק כבר לישון,
זה הזמן שלוקח אותנו מכאן
לא רואה לא שומע בכלל
מצפה לראות מה בגורל אולי יש תקווה בסוף תקוות
שנים שאני מחכה לגשם שישטוף ת'רחובות
אז למה, תורידו מסיכות....

נ.ב.
גם משרד הבריאות, קיבל סוף סוף שפיות
הבד עם הגומי שעלה לי בבריאות, ברצינות,
מקווה שנוכל להיכנס בשמחה
ושלא יגידו שוב..... סליחה מסיכה !

*(עם לחן זה נשמע יותר טוב-אבל גם זה יצא סבבה:)

עשיתי סיבוב חד
אוי נפלתי לתהום
תגידו אתם ביחד
איך אני אקום היום?

זה קצת קשה כשמציף הרגש
ומיואשת אני כל כולי
בסיבוב אני נאבדת
אנא קלי עזור לי!

הראה לי את הדרך לצאת
מתוך הבור שאליו נפלתי
עשה שלא אתחרט
מהשינוי שלעצמי עשיתי!

@אייצ-ית אמר באתגר כתיבה 4 : ):

כמו מים שקופים זה מסתדר תלחם,תוותר !!

אני מוצא את עצמי רץ כל היום
עוצר ולפעמים לרגע חושב
מדוע? ולמה? ועל מה?
אני רץ-האם בסופו של יום
הצלחתי או שסתם כשלתי

אני עומד על חבל דק כל פעם שאני נופל
אני חושב שוב אולי אוותר אולי כל זה לא שווה
אבל אני שומע אנשים שאומרים לי
גם אנחנו היינו שם ואתה עוד תראה

כמו מים שקופים אתה תראה כמה שווה היו
כל הנפילות שלך- זה מסתדר כל המלחמות שלך
הם חלק מפזאל אחד גדול ואתה תלחם כמו גיבור
תוותר על כל הזיופים ותמשיך לאמת.

בתוך הקורים נלכדתי
העכביש השחור והרשע
משך אותי למלתעותיו
פיתה אותי
שכנע אותי
במתק שפתיו
בחלקלקות לשונו
הסתבכתי קשות
בין חוטים
בסבכים
בשקר ובכחש
זה לא אמת ידעתי
אבל רציתי לנסות בעצמי
להבין על מה ההתנגדות
מה הוא הרע
עד שלא אנסה לא אוותר
זהו היצר הרע במלא כיעורו

יש ימים של שמיים
ריקים
ויש ימים שיש בהם
הרבה עננים
יש ימים של חורף
שהשמיים מלאים
ויש ימים של קיץ
שבהם ענני נוצה קלילים
וגם אני לפעמים
רוצה לגעת בשמיים
כמו העננים
שפעם פעם היו מים
וגם הם רצו כמוני
להתקרב לאלוקים
ולהיות גדולים מהחיים
ולעלות עד בלי די
כי
השמיים הם לא הגבול
שלי בחיים

יש בחיים המון סוגי מדרגות:
מעליות,
מדרגות נעות,
סולמות,
וכן-גם סתם מדרגות
בנאליות ומשעממות
בצבע אפור

והחיים שלנו גם כאלה
יש בהם עליות ומורדות
אבל לכל אחד הסוג שלו
והמטרה של כולם
לעלות
ולהגיע ליעד

יש זווית חדה
והיפוכה זווית קהה
יש זווית ישרה
וכפולה לה-השטוחה

וכל הזוויות
המאוחדות
יוצרות יחדיו
נקודה אחת

להבהיר:

שהאחדות והאחווה-
יוצרים תמונה שלמה
ומורכבים מכל פיסה
מיוחדת כשלעצמה

שלהבת מרצדת
מאירה את הדרך
לכל אחד
לא מתעסקת בפוליטיקות
ניצבת לה בדד
במקום בו אין בשביל האגו קרבות
מחלקת ללא הבדל
לכל אחד שמבקש
כי מי שיתבונן
יראה שהיא בעצם אש
שנותנת לשני ומעצמה לא מורידה
שכך בעצם היא מתרבה

הלוואי שנהיה גם אנחנו כמוה ניתן לכל אחד בלי להתחשבן הלוואי שכך נתפשט כמוה ונפיץ את השלום לכל ישראל

אני אל הגג עולה
ובים רואה סערה גדולה
עצומה וענקית שאין לה סוף
מפחדת כל רגע שאותי היא תסחוף
על החוף גלים סוערים בזעם מתנפצים
נראה כאילו עוד רגע קט את העולם מציפים

ואני נזכרת כי גדולה השעה של ירידת גשמים
היא דומה לזמן הגדול של תחיית המתים
אך איך שכחתי את הסערה לצלם?
לא נורא כי הסערה עוד קיימת
אז מהר אצלם למזכרת
וארד מהמרפסת

Spoiler

יורד פה גשם ויש פשוט סערה מהממת בים אז קיבלתי השראה

החלום שלי
להיות צדיקה
לעשות כל היום
מצווה ועוד מצווה

ובשביל זה
אני מוכנה:

עד סוף העולם
צעד אחר צעד-
אפסע במתינות-
עד שאגיע ליעד.

אצעד באיטיות מתמדת
כי בליבי בוערת השלהבת

ואז---

על חוף מבטחים
מול רוח נושבת,
אמצא לי פינה-
מקום לשבת

אדבר עם אלוקים,
אתחבר אליו.
וסוף סוף אהיה שלווה
ולא ארגיש באמצע סופה...