אלעזר ליפא'לע - "ריפוי" או "שיגעון"? // ביקורת אלבום
בניגוד לתחושת הבלגן העזה שחשתי כשהאזנתי לאלבומיו הקודמים, אלבומו החדש של הזמר והיוצר ליפא שמלצר - "אלעזר ליפא'לע", הוא מוצר שמרגיש הרבה יותר מבושל ואפוי. אין ספק שמדובר ביוצר פורה מאד, קצת קשה לחשב את אלבומיו של ליפא, אך לדעתי יש לו כ-15 אלבומי אולפן מקוריים כאלה.
ליפא תמיד הולך על הקו הדק שבין גאונות לשיגעון, לא תמיד ברור אם נוטה יותר לגאונות או לשיגעון... אין אצלו פשרות, הוא תמיד על הקצה. אפשר לאהוב את זה, או לגלגל את העיניים ולהמשיך הלאה, עד הרגע שאתה פוגש במקרה להיט נוסף שלו או ביצוע אינטליגנטי במיוחד.
זה מה שקרה לי כשהאזנתי לשיר שפותח את האלבום - "שכוייח" (או שקוייח? קצת הגהה בחוברת המצורפת לאלבום לא הייתה מזיקה), בלחנו הנהדר של ליפא ובעיבוד נפלא של יענקי שטיינמץ. יותר מדויק, הייתי בדרכים כשהשיר הושמע ברדיו מבלי לומר מי המבצע. כשהשיר הגיע למילה "רחמיו" ולפזמון, לא היה לי צל של ספק שמדובר בשיר של ליפא, רק הוא יודע להגיש ככה שיר. ההגשה הסופר אינטליגנטית שלו, הופכת את השיר הזה למבריק במיוחד ומבחינתי לרצועה המעניינת ביותר באלבום הזה. אל תפספסו אותו, הוא פשוט נפלא.
ליפא עבד קשה במיוחד באלבום הזה, הוא החליט להוציא את האלבום בשתי גרסאות כמעט שונות לחלוטין, גרסה אידישיאית וגרסה באנגלית שנועדה להנגיש את השירים גם לקהל שלא דובר אידיש. מתוך 15 שירי האלבום, חוץ משני שירים שהם נטו מהמקורות, כל השירים הוקלטו בשתי גרסאות. זה לא רק להקליט שתי גרסאות שונות, החלק הקשה יותר זה לכתוב את השירים למעשה פעמיים, ולהתאים אותם בצורה מלאה ללחן. זו משימה לא פשוטה בכלל, אבל ליפא כמו ליפא, לא בורח מאתגרים. מעניין להבין מי זה הקהל האמריקאי הזה שליפא מכוון אליו את האלבום ועבורו הוא יצר את הגרסה האנגלית המושקעת הזו. רוב הקהל האמריקאי החסידי מבין אידיש מצוין. אך מה לי כי אלין, עבורי האנגלית נגישה יותר מהאידיש ומאפשרת לי להבין את השיר ורעיונו וזה מבורך. על פי השמועות אמורה הייתה לצאת גם גרסה בעברית לשירי האלבום, אבל בינתיים לא ידוע אם ומתי היא תצא.
ליפא הצהיר, כי הרעיון שעומד מאחורי האלבום הוא "ריפוי", עיסוק בנושא בריאות הנפש והצורך בהחלמה. הוא מדבר על עצמו בשירים, על המאבקים והקשיים כילד וכמבוגר, הצורך לסלוח על העבר כדי להמשיך הלאה וגם עוסק באופן ישיר בנושא הצורך והרצון שלו להיות "בריא". מדובר בנושאים שאנו לא רגילים לפגוש באלבומי מוזיקה יהודית ובטח על ידי זמר חסידי, אבל ממתי ליפא עושה את מה שכולם עושים...
זה גם אלבום מגוון מבחינת ההפקה המוזיקלית - 15 שירים, 11 מפיקים מוזיקליים שונים, החל ממעבדים וותיקים כמו ישראל לאם (2 שירים) ומשה מונה רוזנבלום, נפתלי שניצלר וכוחות חדשים כמו יענקי כהן, יענקי שטיינמץ, יענקי פוזן, פיני קליין ועוד וגם מפיק ישראלי פחות מוכר לי בשם נמרוד 'נימשי' גולדפרב.
מבחינת המוזיקה החסידית, הלהיט של האלבום ללא ספק הוא "פועל" בלחן של ליפא ובעיבוד של מעבד חדש ולא מוכר בשם פיני קליין. השיר קליט וכזה שבקלות יגיע לכל רחבות הריקודים השונות.
שיר נוסף עם פוטנציאל כזה הוא "ציצית", שיר בו ליפא מארח לראשונה את בנו שימי שמלצר, כשהשניים הלחינו וגם מבצעים יחד את השיר בסגנון הפאנק, בעיבודו של יענקי שטיינמץ. כרגיל אצל שמלצר, זה לא רגיל ומלא בגימיקים מוזיקליים מחויכים, דוגמת "הלמען תזזזזכרי", אותו שר האבא וקטע ה"יודלינג" שמגיע לאחר מכן בסגנון השירה השווייצרית המסורתית והסיפור שחותם את השיר עם קולות הנשיקות לציצית.
הדואט עם הגיטריסט נחמן דרייר - "למצוא את עצמי" (FIND MYSELF), בסגנון הבוסה נובה, הוא אחד הרגעים היותר מאווררים ונעימים באלבום, כמו הפסקה מהעומס הטקסטואלי והמוזיקלי. שילוב הקולות של ליפא ודרייר מלווה בגיטרה הקלאסית האוורירית של דרייר והלחן המשותף של השניים, נהדר. השיר שונה מאווירת ה"ריפוי" של האלבום והוא נשמע כמו שיר התבודדות קלאסי של תפילה ורצון להתקרב לקב"ה.
אחד השירים החריגים יותר באלבום הוא "דוד המלך", שיר בו פונה ליפא לדוד המלך אותו הוא מכנה "התרפיסט הראשון שלי". הוא מדבר שם על הבושה הקהילתית להודות בצורך בריפוי נפש ועל הצורך ב"מנוחת הנפש". מדובר בשיר חריג מוזיקלית, הוא נפתח בקטע דיבור מוזיקלי מהיר בו מדבר ליפא לדוד המלך וממשיך משם לשיר שמרגיש יותר כמו יצירה מאשר שיר רגיל של "בית פזמון". גם מבחינה מוזיקלית השיר מתפתח ועובר לסגנון בלוזי, פאנקי עם שירה בסגנון סול שחור ומשם לטעימות של סגנון הבוסה נובה. העיבוד המוזיקלי של משה יעקב עשוי בטוב טעם.
בין הגרסה באידיש לגרסה באנגלית ישנם הבדלים נוספים, דוגמת השיר "שלום", בו מארח ליפא זמר נוסף לדואט, שמעון לב טהור. אינני מכיר את הבחור, אך חיפוש ברשת מלמד כי מדובר בזמר מעגלי שירה ישראלי, מתרגל יוגה וכל מיני ירקות מהסוג הזה. מעבר לכך שליפא ושמעון לב טהור שרים כביכול בהברה ספרדית את המילים אך עם שיבושי הגייה מוזרים דוגמת המילה "ורפאתיו" שמבוטאת על ידיהם בטעות "ורפואתיו". לא ברור לי מה הרעיון ואיך זמר ישראלי לא יודע או לא בדק איך מבטאים את הפסוק המוכר בצורה נכונה.
אין ספק שאת הקטע הביזארי ביותר תוכלו לשמוע ברצועה שחותמת את האלבום "נשמה נשימה", בו מבצע ליפא טיפול בנשימה תוך כדי שיר וגם מבצע התנשמויות מוזרות תוך שהוא מעביר למאזינים הוראות כיצד לנשום יחד איתו. ליפא מסיים את ה"שיר", עם המילים, "בעזרת ה' יהיו לנו עוד טיפולים נוספים יחד". אני לא בטוח כיצד המאזינים חשים עם הכרזת המלחמה הזו...
עטיפת האלבום אף היא לא שגרתית, עם ליפא הילד מחזיק את האלבום עם תמונת ליפא המבוגר, מסמנת את המסע המוזיקלי שליפא עובר עם האלבום הזה (האזינו לשיר "מסע" מתוך האלבום). חוברת האלבום מלאה בתמונות של ליפא מילדותו, אותן צילמה אמו במהלך השנים, תמונות שנועדו אף הן לעסוק בריפוי שלו מתחושות העבר ובניסיון לחיות את ההווה עם הכלה ומחילה (האזינו לשיר "Let It Go").
ליפא הוא אמן פורץ דרך, אי אפשר לכלוא אותו בתבניות סגורות, קשה להגדיר אותו וגם אם תצליח לעשות את זה בנקודת זמן אחת, חמש דקות אחרי זה הוא כבר עובר להגדרה חדשה. "אלעזר ליפא'לע" הוא אלבום ליפאי קלאסי, בזה שאין בו שום דבר שחוזר על עצמו, או יותר משמץ חס ושלום של מסחריות. אני סקרן מאד אם אכן תצא גרסה עברית לאלבום, זה בהחלט אתגר מעניין מאד וכזה שבו יענה ליפא על הביקורות על השירה שלו כמעט ורק באידיש. יהיה מעניין לראות גם כיצד קהל ישראלי יקבל את הפשטות והישירות לפנים של ליפא. את ליפא עצמו זה כנראה לא מעניין, הוא יוציא את מה שיחליט להוציא כי זו ההחלטה שלו ומשם ואילך הוא "משחרר".
