השיר והרגש
-
@אליהו-0 אמר בהשיר והרגש:
אין עוד מלבדו' עם שלומי שבת... זה לא אמיתי!
נכון
ודרך אגב זה בדיוק הנושא כאן: https://music-il.herokuapp.com/topic/754/דיון-מה-דעתכם-על-זמרים-לא-דתיים-שכותבים-שירים-עם-משמעות-דתית?_=1626287369413 -
אבל כן יש פעמים שזה לא מתאים..... בלוויות זה לא מתאים לשיר.... זה הופך להיות לפעמים קומזיץ, רק חסר את ההוא עם הגיטרה.....
אני אם אני נמצאת בשבעה אני לא אתחיל לשיר שם.... אני יאמר תהילים או ינחם.... ממש לא מתאים לפצוח בשירה לדעתי....אבל כן המון אנשים שרים ליד בתי קברות וכו'....
באושוויץ שרים אני מאמין בקרעסטיר ר' שיעה אצל אדמור הזקן ארבע בבות....
השאלה למה אני שרה..... כי אני רוצה להתחבר? כי אני באמת מתרגשת? אני מרגישה שככה אני מגיעה מוכנה?או שאני שרה כי כולם שרים, שרה כי זה נהיה טרנד..... בואו נעצום עיינים ונעשה הצגה.....
נקודה למחשבה......
-
@אליהו-0 אמר בהשיר והרגש:
כשיושבים עשרת אלפים איש מכל המינים המגזרים והצבעים, ושרים יחדיו 'אין עוד מלבדו' עם שלומי שבת... זה לא אמיתי! זה מאוד מרגש, אפשר אפילו לבכות, אבל זה משחקי רגש שלא מובילים את האדם לכלום.
אתה לא יכול לעולם!!!! לדעת מה זה עושה לכל אחד בלב.
אנשים ברמה גבוהה זה לא באמת ירגש אותם ולא יביא אותם למקומות נשגבים...אבל "פשוטי העם" או אנשים שלא זכו להיות בדרגות של כל "הנשמות הגבוהות" השיר הזה בציבור יכול לקדם אותם..ולהעלות אותם אפילו בצעד- אבל יקדם- מה שבטוח, אחורה הוא לא יקח אותם...
המון אנשים חזרו בתשובה בגלל שירים כאלו ואחרים...
לא שוללת את מה שאתה אומר- אבל זה לא כוללני. -
-
@אליהו-0 אמר בהשיר והרגש:
הכבדות האופיינית לנו
דרך אגב בחצרות החסידים הכבדות הזו לא קיימת היא בדר"כ אצל הליטאים אצל החסידים השירה והנגינה הם חלק מעקרונות החסידות
-
@אליהו-0 לצערנו היום גם בציבור החרדי- אתה לא יודע באמת מי חרדי- וגם לא יכול לדעת.
אדם שנראה לך אדמור יכול להיות בשפל התחתית, ואדם שלא הולך שחור לבן- יכול להיות ברמה גבוהה יותר מ"בחור ישיבה" היום...
שוב- זה לא כוללני, אבל אתה לא יכול לבוא לאולם ששרים בו- ולהצהיר הצהרות.
יכול להיות שאותו "בחור ישיבה" שאתה רואה שר ומתרגש משיר כזה או אחר ואתה חושב שזו צביעות- אצלו זה מחייה את הניצוץ שכבה בו- על אף שהוא ממשיך להיות בישיבה וללכת עם ציצית....
אני מסכימה שזה אולי לא מקובל- אבל בהחלט כבר נכנס לציבור- לא דבר שהוא בר שליטה...כל אחד צריך לתפוס את עצמו- ולהיות שלם עם עצמו. -
@מחשב-נייד אמר בהשיר והרגש:
כי אני באמת מתרגשת?
כן!
מי לא התרגש כששמע את זה:https://www.93fm.co.il/radio/702552/?utm_source=site&utm_medium=search -
@מחשב-נייד אמר בהשיר והרגש:
אני למשל..... במה שקרה במירון היה שלבים שמרוב כאב וצער התחלתי לשיר "אני מאמין" ו"בכל צער וצער" היה לי קשה לדבר, קשה לבטא את זה במילים, והרגשתי שמתי שאני שרה זה הכי הכי מחבר אותי הכי עושה לי עצוב..... המילים הכי "עושות לי את זה..."
ואם הכי הכי מחבר אותך לאבל על חורבן הבית והכי הכי עושה לך עצוב לשמוע שיר עם עיבוד יפהפה ומרטיט?
מוזיקה עם כל הכבוד, ויש לי המון כבוד למוזיקה, עדיין צריכה פרופורציות
ובדיוק כמו שלא תעלו על דעתכם לארגן ערב שירה והתעוררות בליל תשעה באב, וכל אחד מבין למה, כך יש זמנים ומקומות ואירועים שמוזיקה לא מתאימה שם נקודה.
וכשאני מנסה להגדיר לעצמי למה ברור שלא מתאים קומזיץ בתשעה באב, אני מגיעה למסקנה (שנכונה אצלי, אם היא לא נכונה אצלכם אל תתקיפו..)
שמוזיקה, גם המוזיקה העצובה והמדכאת ביותר, היא מהנה עד מענגת, וככל שאנחנו יותר מבינים ויודעים להעריך מוזיקה, אנחנו נהנים יותר ומתענגים יותר
אז קודם כל - התענוג הזה אסור בתשעה באב, והתענוג הזה לא ראוי גם בניחום אבלים ובכל מקום אחר מהסוג הזה רח"ל
וגם החיבור וההתעוררות ואפילו הכאב שמרגישים אז, - אנחנו נהנים מזה.
זו חוויה רגשית עמוקה, ואולי קצת קשה אבל עדיין מהנה.
ואולי לזה התכוון @אליהו-0 כששאל לאן נעלמה הכבדות שלנו וכו -
כי בתשעה באב אנחנו לא אמורים לחוות חוויה רגשית מהנה
כשקוראים ספר עם עלילה טראגית - הלב כואב ואולי אפילו בוכים, אבל נהנים מזה, כי זו חוויה רגשית מהנה בסופו של דבר
לא זו החוויה שאנחנו אמורים לחוות בתשעה באב / ניחום אבלים / מקום אסון
שם אנחנו אמורים לחוש כבדות, ומועקה, וכאב אמיתי שנובע מהבנה שכלית של גודל האסון, ולא כאב חיצוני שמודגש על ידי חוויה מוזיקלית מרטיטה
מקווה שהובנתי.... -
מוזיקה יכולה להעלות את האדם לפסגות הגבוהות ביותר, רק מה? לא בכל מקום היא מותרת.
ראינו במקורותינו שיש מקומות שדווקא החוויה הרוחנית הגבוהה אסורה. רוצים דוגמא? הנה - ריח הקטורת היה חוויה רוחנית מדהימה, שהעלתה כל אדם לשיאים רוחניים. כשהיה חוזר לביתו, הייתה נפוגה ההשפעה. לו היו מערבים בקטורת דבש, לא היה אדם עומד בפני ריחה! האם עורב דבש בקטורת? לא!!! למה? כי כך כתוב בתורה. אסור.
ייתכן ששירה בציבור, בליל תשעה באב, ע"י הכותל, בליווי חלילים וכינורות, אולי גם הדמיית תלת מימד מרגשת של ביהמ"ק השלישי בתפארתו, הייתה מביאה אותנו למחוזות של רגש, כמיהה, כיסופים וציפייה לגאולה ברמות שאיננו מכירים. אבל... לא. למה? אנחנו לא יודעים. אסור.
וכך גם במחוזות נוספים, מותירה לכם להקיש את המסקנה לבד. -
@ריינבואו אמר בהשיר והרגש:
מוזיקה יכולה להעלות את האדם לפסגות הגבוהות ביותר, רק מה? לא בכל מקום היא מותרת.
ראינו במקורותינו שיש מקומות שדווקא החוויה הרוחנית הגבוהה אסורה. רוצים דוגמא? הנה - ריח הקטורת היה חוויה רוחנית מדהימה, שהעלתה כל אדם לשיאים רוחניים. כשהיה חוזר לביתו, הייתה נפוגה ההשפעה. לו היו מערבים בקטורת דבש, לא היה אדם עומד בפני ריחה! האם עורב דבש בקטורת? לא!!! למה? כי כך כתוב בתורה. אסור.
ייתכן ששירה בציבור, בליל תשעה באב, ע"י הכותל, בליווי חלילים וכינורות, אולי גם הדמיית תלת מימד מרגשת של ביהמ"ק השלישי בתפארתו, הייתה מביאה אותנו למחוזות של רגש, כמיהה, כיסופים וציפייה לגאולה ברמות שאיננו מכירים. אבל... לא. למה? אנחנו לא יודעים. אסור.
וכך גם במחוזות נוספים, מותירה לכם להקיש את המסקנה לבד.זה שאין לנו ידיעה בטעם התורה באיסור עירוב דבש בקטורת, לא אומר שכל דבר אנחנו צריכים לא להבין. כפי שביארה @Proud-jew בצורה נפלאה, מוזיקה גם כשהיא כואבת ועצובה היא תמיד כיפית. ולכן כל אחד בכל מצב, גם כשהוא לא מסכים דקה ללמוד או להתפלל, או שהיא לא מסכימה דקה להקשיב לשיעור או שיחה, אם יציעו להם 'זיץ' מרגש ומלא בכיות, כמעט כולם ירצו, כי זה כיף, כיף להשתחרר, כיף לבכות, כיף לשיר... אבל זה הנאה קלילה ומרגשת, כמו שיר טוב... כמו ספר טוב, כמעט כמו סרט מרגש...
ואנו כיהודים חרדים מאמינים, לא זו צורת החיים שלנו, לא כל דבר מותר להפוך להנאה רגשית כיפית וקלילה, זו היתה הסיבה שראשוני המשכילים הכניסו מקהלות ועוגבים לבתי המדרש, אין ספק שהתפילות כך הרבה יותר יפות, מרגשות, ומרוממות... אבל להפוך את היהדות לעניין כיפי ומרגש זה חורבן מוחלט.
נחמד ואפילו טוב להתרגש עם שיר טוב מידי פעם, אבל לא כתחליף ליהדות האמיתית, לא במקום הכבדות בלוויות, בניחומים, בשעת אסון, במקומות אסון, ובסליחות... -
@אליהו-0 אמר בהשיר והרגש:
אבל לא כתחליף ליהדות האמיתית, לא במקום הכבדות בלוויות, בניחומים, בשעת אסון, במקומות אסון, ובסליחות...
לא הבנתי??
איפה כתוב בתורה שצריך לעבוד את השם מתוך עצב??
ההפך- רוח השכינה לא שורה על הנביא בזמן עצב...
לא אמרו להתחיל לרקוד בזמני קושי- אבל בהחלט לא להפוך את היהדות שלנו לכבדה ומסורבלת... -
-
@אייצ-ית בואו נבדיל בין שמחה לבין כיף
היהדות היא טובה ושמחה
ורצינית
וכשעובדים את השם בצורה הנכונה - אמורים להרגיש שמחה אמיתית ופנימית
וכל אחד (כך אני מקווה) הרגיש לפחות פעם אחת שמחה אמיתית שהגיעה ממקום רוחני.
ואם תזכרו בפעם הזאת ותנסו לשחזר את ההרגשה - תבינו שזה לא היה "כיף", ולא "קליל", אלא ההיפך - רציני. ועמוק. וטוב. ושמח. -
@proud-jew זה שאולי חלקכם לוקחים את השירים רק בתור "כיף"-לא כוללני על כולם!
מה שאת אומרת נכון, רצוי, ואפילו בעדיפות ראשונה-
אבל אולי תפנימו כבר- שלא כולם בדרגה שלכם....
צריך לשאוף למקום כזה, ואת הדרך הזו לא עושים בקפיצת הדרך..היא לוקחת הרבה זמן.
לא לכולם קל ליישם את מה שכתבת..ואם מה שיכול לעזור לקרב למטרה הזו זה שיר עצוב בזמן כאב למה לא?! -
@מחשב-נייד אמר בהשיר והרגש:
@אייצ-ית
וגם לא להפוך את היהדות לליצנות (שזה לצערנו מה שקורה.....)לייצנות?? איפה את רואה לייצנות?
-
@אפרתושש אמר בהשיר והרגש:
@proud-jew זה שאולי חלקכם לוקחים את השירים רק בתור "כיף"-לא כוללני על כולם!
מה שאת אומרת נכון, רצוי, ואפילו בעדיפות ראשונה-
אבל אולי תפנימו כבר- שלא כולם בדרגה שלכם....
צריך לשאוף למקום כזה, ואת הדרך הזו לא עושים בקפיצת הדרך..היא לוקחת הרבה זמן.
לא לכולם קל ליישם את מה שכתבת..ואם מה שיכול לעזור לקרב למטרה הזו זה שיר עצוב בזמן כאב למה לא?!גם אנחנו לא שם... (אני בכל אופן)
מה שבאנו לומר זה דווקא זה - נכון שאנחנו לא בדרגה הזאת, אבל בואו לא נרמה את עצמנו שמה שיביא אותנו לרמה הזאת זה השירים בלוויות....
שמעתי פעם מהרב פנחס ארלנגר שדיבר נגד התופעה של שירים שלא ממחננו, ומישהי אמרה לו שזה מחזק אותה
אז הוא ענה לה - זה לא מחזק, זה מרגש. והמבדק הוא - אחרי ששמעת שיר נשגב של ישי ריבו (סתם לקחתי דוגמא שעלתה לי, אל תתפסו על זה) על איך שהשם מחכה לנו, ותמיד אפשר לחזור בתשובה והכל, קרה פעם אחת שקמת אחרי השיר וקיבלת על עצמך קבלה טובה?
ולעומת זאת - קרה פעם ששמעת הרצאה רצינית ונוקבת ויצאת טובה יותר? וקיבלת על עצמך קבלה קטנטנה ומעשית שקידמה אותך רוחנית באמת?
אז אני האחרונה שלוקחת שיר בתור כיף בלבד, ולא נדיר אצלי בכלל לבכות מהרגשות משיר
ושיר בהחלט יכול להביא להתעוררות רוחנית (שירת הלווים היתה מביאה את האדם לתשובה), אבל בואו נזכור 2 דברים:
א - המוזיקה של היום היא לא שירת הלוויים...
ב - התעוררות רוחנית והתרגשות עילאית הן דבר יפה וחשוב מאד, אבל הן לא העיקר ואי אפשר להשאר
שם, והכי חשוב - אי אפשר לרמות את עצמנו שזה הדבר שיביא להתקדמות ומילוי חובותינו הרוחניים... -
@proud-jew יפה..נחמד..וטוב...
זה מה ש @אייצ-ית מנסה לכתוב לכם-
אני לא אוהבת להתערב, אבל נמאס לי לשתוק-
אתם רק מביאים מליוני מקורות ודברים מהחסידות ומעולם המקובלים.
אנחנו לא בדרגה הזאת ולא שם. נקודה!@proud-jew אמר בהשיר והרגש:
נכון שאנחנו לא בדרגה הזאת, אבל בואו לא נרמה את עצמנו שמה שיביא אותנו לרמה הזאת זה השירים בלוויות....
את נתפסת לקטנות..לא בכל הלוויה שרים...ועוד פעם- גם אם שרים זה לא שירים שמחים...זה רגש...
גם בתפילה עצמה- יש קטעים שקוראים בשירה ואפילו בסליחות..בזמן שהכי אמורים להיות קרובים לאלוקים- שרים שם.
ואז מה זה אומר?
שעשינו מזה לייצנות? שזה מזוייף? שאנחנו מרמים את עצמנו?
לא!!
עובדה ששירה זה דבר מקרב ומחבר! לא משנה מה הסיטואציה.
ואני לא מדברת על סתם שירה..כן...אל תתפסו לי לזה- אני מדברת על פיטים או שירים רוחניים כואבים- כל אחד ומה שמתאים לאותה סיטואציה: ) -
@proud-jew אמר בהשיר והרגש:
א - המוזיקה של היום היא לא שירת הלוויים...
שום דבר לא יכול להיות כשירת הלווים..אבל היכל הניגון קרוב מספיק לכולם...לא רק לגדולי עולם...גם שיר פשוט..עם תוכן טוב- יכול להביא בהחלט להתעוררות הנפש.
@proud-jew אמר בהשיר והרגש:
ב - התעוררות רוחנית והתרגשות עילאית הן דבר יפה וחשוב מאד, אבל הן לא העיקר ואי אפשר להשאר
שם,מי קובע איפה אפשר להשאר ואיפה לא? כל עוד לא הולכים אחורה וזה בגדר התעוררות רוחנית- ברור שזה ללכת קדימה- מהתעוררות רוחנית לא חושבת שיורדים....
@proud-jew אמר בהשיר והרגש:
אי אפשר לרמות את עצמנו שזה הדבר שיביא להתקדמות ומילוי חובותינו הרוחניים...
במה את מרמה את עצמך? בזה שאת שרה ומתחברת לאלוקים ממקום טוב? ממקום של שירה?
כל אחד עובד את השם בדרך שלו- אל תדאגו..יש המון שבילים..הוא מקבל את כולם.
מה שטוב ונפלא ומרומם אצלך-לא בהכרח תקף גם לשני.... -
@אפרתושש אם מדברים על תקיפה אז נראה לי שאני זאת שהותקפתי למרות שכתבתי בצורה מאד מכבדת ולא תקפתי אף אחד....
ותחזרי בבקשה לתחילת האשכול ןלכל אחד מהפוסטים שכתבנו.
אף אחד לא דיבר על שירים מרגשים בתפילה שמרגשים ומעוררים לתשובה.
הפוסט נפתח בדיוק על שירים בלוויות ובאסונות ובמקומות שבהם לא מתאים ליהנות אלא לשמור על כובד ראש, ככה שקצת מגוחך להאשים אותי בהיתפסות לקטנות בזמן שנצמדתי לנושא הפוסט.
אז אם אפשר בבקשה במקום לתקוף ולהאשים בתקיפה - תנסי שניה להבין על מה מדברים, ותראי שאף אחד לא אמר משהו שונה ממה שאמרת - השירה והמוזיקה הן דברים מדהימים וכלי חיובי שעושה המון דברים טובים ומרומם אותנו לגבהים, ועדיין - יש מקומות שהוא לא מתאים בהם, ויש דברים שהמוזיקה לא יכולה לעשות, ובדבר הזה הגבולות קצת הטשטשו לאחרונה.
