אתגר כתיבה 22 :)
-
אני מעיפה ת'שמיכה
ואל הרוח אני מקשיבה
ליום גשום ושמח קמתי
ולעצמי ממש שמחתיהנה בא לעולם
יום של שפע חדש מבורא עולם
שערי שמיים פתוחים לתפילותינו
אזי נשלח לו בקשותינוויוצאת אני מביתי
וכמובן מטריה ומעיל איתי
גם אם קשה לי ומסורבל
אחשוב על המטר ...ואם השמש יוצאת פתאום
לא אגיד נורא ואיום
כי אם אשא תפילה לקל
שישלח לי קצת צלואם בתוך החלום אותי מעיר
רעם שהגיע ברעש אדיר
אברך בקול את הברכה
ואשא אל על תפילהלקל שומע תפילות
-
מעיני דמעות זולגות ללא הרף
איתי גם השמים בוכים
בתוכי סערה פנימית משתוללת
והרוחות בחוץ שורקות למרחקיםחשך עליי עולמי, הכל שחור
ובחוץ, אין שמש, אין אור
רוצה לברוח, להתבודד באיזה חור
ואנשים בביתם מסתגרים מהקורשונאת את הלבד
סולדת מהחורף
רוצה כבר לראות את השמים מתבהרים
לצאת אל הדרור
לראות את כל הטוב
כי אחרי כל חורף בא אביב! -
אני כותב מילים,
כי זה מה שנשאר
בלילה קר.
אני מלחין ת'שירים
שיושבים במגירה.
מחפש ת'מנגינה
שהייתה לי אז, כחומה.אולי בינתיים העננים
האפורים יחלפו,
או יורידו לי גשם
שיחליף ת'אווירה.
למה הכל פה תקוע,
הלב שלי כבר קרוע,
מחפש אוויר לנשימה.רוצה חיבוק, שרק
יעטוף ויחמם.
נלחם עם כובד
על הכתפיים
ורוצה שיבוא היום,
שיבוא הטוב-
וינחם! -
הפעם בקטע הומוריסטי
ירד עלינו גשם
לבדי בתחנה מארח לעמוד הבודד חברה
מעלי באופק דוהרים עננים ברוח סערה
מעילים מכורבלים על פני חולפים במהרה
ואני נותר חשוף למטר נטול מטריהעוד מעט ירד עלינו גשם
חתולים בורחים מקור כלבים נחליאלים עוזבים את השטח
סוכה שנשכחה בחניה והכביסה תלויה במתח
ובניקוז של השכונה שלכת תקועה בפתח
ועד שהעירייה תואיל בטובה לשחרר את הסתימה כן בטחעוד מעט ירד עלינו גשם
טיפות קטנות הופכות לגדולות על העדשות בפנים
ומהשלוליות משפריצות מכוניות שוטפות לי את כל הבגדים
נעליים רטובות מציירות עקבות בחדר מדרגות
גרביים מתייבשות צריך לחכות שכחתי את המפתחות -
ואאאוווו כמה זמן לא כתבתי פה
טוב אז זה שיר קצת שונה על חורף
מדבר על האנשים שהחורף בשבילהם הוא לא רק מרק חם, קולציה חורפית, והשראה שהגשם והעננים משרים עלינו, אלא יותר מלחמת קיום.יום ראשון תחנה מרכזית
שני זקנים וקפה
אחד סוכרזית
ולפתע גשמים וברד
הם לא שמעו תחזית
ואין מטריה ומעיל
יש רק חזיתוהמוכר ממול במבט מחייך
באו כנסו יש מקום ועוד איך
יש כאן חימום
ויש תה לחמם את החיך
זה ממש סופה
זה עומד להמשךזקן אחד מיד מתפתה
נכנס לחנות
ומקבל את התה
השני חשב עצמו לחכם
היה קצת שוטה
התחיל ללכת ברגל
ל'בית' שליפול נוטהיום למחרת תחנה מרכזית
זקן אחד וקפה
אחד סוכרזית
הוא לא שמע חדשות
וגם לא תחזית
שם הודיעו שזקן אחד מת
נכנע לחזית -
יש ת'רגעים האלה
שלא נשכחים,
הטיפות הראשונות האלה
ואז- ממטריםיש את האוויר הזה
שלא נעלם
יש את הנוף הזה
"עולם מושלם"ופתאם משהו דוחק קצת בתוכי
מן קור עז שחודר קצת לליבי
קורא לי לשנות את דרכי
ולצאת, לברוח מעצמיזה מדגדג לי
כי זה חשוב לי
להישאר מי שאניזה כואב לי
כי זה קל לי
לדבר כך לעצמיגם אם איבדתי תקווה
גם אם חשבתי שאבדה
גם אם מחקתי ת'מטרה
הדמעות יכבו את השריפהאני חוזר לעצמי
מתקבל באדים
שהולכים ומתרבים
ותופסים תאוצה
אני נופל למיטה
מתכרבל בשמיכה
ותופס לי תנומההברקים נרגעו
הרוחות נחלשו
אני קם
כמו אדם בוגר
יושב עם עצמי
ולא עם מישהו אחרפותח את ליבי
מסמן מטרה
שובר שתיקה
קדימה- מלחמה--- -
אוהבת את החורף
שונאת ת'דיכאון
שונאת את החושך
אוהבת לראות ת'גשם בחלוןאוהבת את הקרירות
שונאת את המחלות
שונאת את ההסתגרות
מרק של חורף הוא אחד מהמעלותלוידעת אם אני אוהבת
לוידעת אם אני שונאת
החורף אותי כה מבלבל
לא מצליחה להתרגל
לוידעת אם אני חורפית
לוידעת אם אני קייציתאוהבת להסתגר
שונאת להתבודד
שונאת לשקר
שהחורף מעודדשונאת להתעורר
ליום חשוך וסוער
להתכרבל אני אוהבת
וגם לדמיין קצת שלגלוידעת אם אני אוהבת
לוידעת אם אני שונאת
החורף אותי כה מבלבל
לא מצליחה להתרגל
לוידעת אם אני חורפית
לוידעת אם אני קייציתמה זה משנה אם אני רוצה?
החורף יבוא וזו עובדה
חם או קר? גשום יבש?
הלוואי יהיה אשששש... -
והנה הגשם
שטף הכל
סך הכל עשה רושם
שהוא כל יכול
הלב שלי עדיין
מפוצץ ברעמים
כל שניה שומעת
עוד ועוד בומים
ופתאום לפתע
הגיע ברק
שהאיר את עיני
לשים לב לאלוקי
למרות שיש את הקשת
שהיא כלכך יפה
לדעת שתכלס
היא לא טובה
לשים לב
לפרטים הקטנים
בין כל הערפל
שיש בחיים
לזכור שזה רק עונה
בחיים שלי
והיא גם תחלוף
כי חורף זה רק כמה חודשים
אבל גם
כל החיים....
טוהר -
פוסט זה נמחק!
-
קר לי
הגיע החורף
שוב אני
מחפשת את השמש
לא מוצאת
היא נחבאת
בין העננים
השחורים, הרעים
שמכסים לי את הנשמהקר לי
איזה חורף
שוב אני
לא מוצאת את השמש
ואין לי
תקווה
מחפשת את עצמי
במראה
וקר לי, קר לי נוראתעיף כבר את החורף
לא יכולה עם החורףקפוא לי
אין לי
כח להתמודד
לא יכולה להיאבד
לא יכולה להתאבד
מחפשת יתדאבאלה
שחור לי
רע לי
היום קצר נורא
הטוב כמעט לא נראה
מחפשת אותך
לא שמחה
אני בנתיב בריחה
בורחת ממך
רצה אליך
חייבת אותך
תוציא אותי כבר
קר לי בנשמההחורף כל כך מפחיד
את הלב שלי מרעיד
הוא כזה קודר
לא יכולה לוותר
הלב שלי שווה יותר
אבל החורף מתגבר
וקר לי
ואין לי
כח להתמודד -
והנה הגשם
בלי קול
שומעת טפטופים
וחושבת שזה הכל
ברק מופיע
ורעם גם
אותי זה הפתיע
וגם את כל העולם
האור בחוץ
נעלם
והגשם כיסה הכל
הקול בחוץ נדם
והמטר התחיל לזרום
והלב שלי
בין כל התהמולה
לא מבין מה קרה
ואני רק אומרת בשקט
שהנה החורף בא
ישטוף את כל הדמעות
והמחשבות
וכל הזיכרונות
יופיעו בלי הזמנות
ואני נותרתי
עם הגשם לבדי
ושוכחת שכל זה הגיע
מאבא שלי
טוהר -
בחוץ ברקים וגשם שוטף
ובבית הלב הוא זה ששוצף
אבא רוצה
ואני לא
אבא אומר
ואני מסרב
אבא מסביר
ואני כחרש
החלטתי מהבית לברוח
כבר לא נשאר באמתחתי כח
יצאתי --
אל הכפור
בלי מעיל ומגפיים
הקור חדר לעצמות ונקשו השיניים
רצתי ורצתי בלי שום מחשבה
רק להתרחק מהבית היה לי למטרה
הגשם הכריע
הרעמים נצחו
ישבתי על הרצפה ברחוב
מסביבי שלוליות שגדלות
את ראשי השענתי על הגדר הרטוב
הגשם הצליף בי
העצמות קופאות
בלב נכנסו יחד עם המים הרהורי חרטה
אבל הכבוד לא נתן לי לחזור בחזרה
פתאום ראיתי אותו מגיע מרחוק
את אבא שממנו העזתי כך לחמוק
בידו האחת מעיל מחמם
ובידו השנייה כוס מהבילה
הוא רוצה שיהיה לי חם וטוב
הוא רוצה אותי בחזרה....||והנמשל כבר מובן.... חורף בריא לכולם
: || -
טיפות על זגוגיות משקפיי
שוב ושוב זולגות
כבר לא יודעת אולי זה דמעות?
מנסה למחות אותן אבל התייאשתי
מרימה עיניי לשמים
מנסה לבדוק מה קורה שם למעלה
האם גם השמיים משתפים פעולה עם מצב רוחי השפוף?
למה הכול אפור
וכזה מעצבן
אין לי יד פנויה
לאחוז מטריה
ידי עמוסות
גם ראשי תפוס
אין לי איך להתמודד
עם כל הקשיים
מחפשת טישו
משהו לנגב איתו
אך הוא גם ממני מתחמק
אי אפשר ככה יותר
אני יודעת שזה שיר נדוש
שכל חורף הוא חוזר על עצמו
אבל מה לעשות שחורף יש פעם בשנה -
הדמעות של השמיים
בקביעות, בכל שנה
במחזוריות, דבר לא השתנה
מששת ימי בראשית
באמירה איתנהנאספים, נצברים
מחכים לשעתם
שירה בקול אומרים
משבחים הם את בוראםבמאמרו ירדו
וברצותו יאמר להם חדל
"אנא עננו כשם
שענית לחוני במעגל..."מחכים הם לאיכר
שירים את עיניו,
בציפייה דרוכה, בביטחון
למרום ישא עיניועליהם כהן גדול מתפלל
בקודש הקודשים
שלא תתקבל תפילתם
של עוברי דרכיםשירדו בעיתם, שיביאו ברכה
"הוי כל צמא לכו למים"
ואני אומרת -זה לא גשם
אלו הדמעות של השמיים -
הדמעות של השירים שלי
זלגו על לחיי
איפה נעלם הלב שלי
שואלת את אלוקיאחרי עונה של חורף
שהיה לי כלכך קר
בטעות הפנתי עורף
למי שהכי לא היה בשבילי זרהחלקתי במורד הרחוב
עם נעריו
פתאום קלטתי מה יהיה לי לסחוב
ונזכרתי שאני בעליוואחרי שהגיע הברק
שהאיר לי את הכל
נזכרתי שהלב שלי הוא לא רק רגיש
אלא הוא כל יכול
אם אני ישים לב
באיזה עונה בחיים שלי
כדאי לי לבחור
טוהר -
טוב אז הגיע יום שלישי וכמו שאתם יודעים אני היום כותב מי זה שיזכה לכתוב קצת על השיר שלו...
הפעם מי שזכה זה @מיתר
אז @מיתר כתב לנו על השיר ואני העברתי אותו לנושא של המאחורי הקלעים של האתגרי כתיבה - https://miktzav.com/topic/6641/מאחורי-הקלעים-של-אתגרי-הכתיבה/1ולכל אלה שרוצים עוד לכתוב זה עדיין אפשרי... ( @LOVE-ME )
