אתגר כתיבה 24 :)
-
שלושה סטודנטים
הגיעו לגמר הגדול
שלושתם מצפים
להצליח בכול
אחרי שעברו
שנים ארוכות
בהם התמקצעו
בלא הפוגות
רבע חצי ועשירית
משולש פאי ו .עשרונית
הגיע הרגע
הלוא אמרנו זה מכבר,
שלושתם מוזמנים
למבחן שיערך מחר
בשעה מסוימת
עליכם להיות
בואו יחד
וננסה
לעמוד מהצד
ולראות מי יזכה
המבחן
בן שלושת השאלות
קשות ומסובכות
מי יוכל לנסות
אך תדעו קודם
כך נאמר להם
שהשאלה השלישית
היא בלתי פתירה
ואין לה תשובה
טובי המוחות
ניסו שנים לפותרה
וללא כל הצלחה
אין סיכוי
כך אמרו כולם
בלתי אפשרי
לא תצליחו לעולם,
בסוף המבחן
מתח של ממש
מי ינצח
מי מימש
את יכולותיו
בלי להתגמש
לפתע דריכות
שקט מוחלט
צווחה
בהלה
איך זה נעשה?
אחד משלושתם
ידע את התשובה
על השאלה
הבלתי פתורה
הלכו
בדקו
שאלו
בררו
והתגלה הסוד
כולם צחקו
בכלל לא ידעתי
שזו שאלה
כה קשה
אמר הלה
באתי מאוחר
ולא שמעתי
את ההדרכה...||זה בכלל לא מצחיק...
המסר הגדול הוא שאנו לפעמים מרימים מראש ידיים כי כך כולם אמרו,
כמשל הצפרדע והבור,
שלמרות שכולם צעקו שאין סיכוי לצאת מהבור היא הצליחה לבסוף...
כי היא הייתה חרשת,
לכן חשוב שלא נאמין למי שמנסה לייאש אותנו
(ולעמים זה אפילו בא מתוכנו ...)
ואני חושב שעמדתי בשני התנאים של האתגר גם סוף מפתיע,
וגם משל לחיים,
הלאו כך?|| -
שמש של חורף.
תגידי לי שמש.
שמש של חורף
מה את עושה שם תלויה?
הרוח נושבת.
מקררת.
ועננים מסתירים את אורך.
אז למה את שם
ממשיכה לזרוח
מנסה להאיר את העולם?
מוציאה את כח
כדי לחמם
אבל כוחך כאילו נעלם.
תגידי לי שמש
למה את נשארת שם תלויה
למה את לא מוותרת
כשאת כבר במשך שנים רואה
שאין לך אפילו,
שניה אחת של הצלחה?שמש.
תני לי טיפה מההתמדה שבך
כל יום מחדש לנסות להצליח.
להצליח לחמם, להצליח לזרוח
למרות העננים, למרות הכוח של הרוח
שמש.
תגידי לי שמש
איך את נשארת שם תלויה?
תגידי לי שמש
שמש של חורף
מה גורם לך,
לנסות כל יום
מההתחלה..? -
פוסט זה נמחק!
-
סכין
אקדח
בנזין
חנק
איך לבחור
תמווות
היא ישבה
בינה לבין עצמה
והתלבטה
וחשבה
איך לסיים
את חייה
בהכי פחות כאב
כי גם ככה
הלב כבר לא עובד
אז מה כבר
נשאר לה לשתק
רק את הגוף
והדמעות כבר נגמרו
והמכסה
כבר הסתיימה
כי בכל זאת
לכל כאב
יש גבול
אז נכון שעל הלחי
אינלה בכי
אבל בתוך הלב
אצלה מבול
והיא שואלת תעצמה
ככה כולם מרגישים
לפני שהם מתאבדים
ככה כולם מרגישים
לפני שתגוף שלהם
הם מאבדים
ואז היא הגיעה
להחלטה
ללכת לחוף הים
שם לא יהיה
אף אחד שיפריע
לא יהיה אפחד
שיגיד לה תתפכחי
יש עולם יפה
מבחוץ למחשבות
והיא נסעה
,באופנים חשמליות
בדרך למוות
בדרך לסוף להתלבטויות
לסוף המחשבות
לעשות פשוט סוף
לכל הרע
ועל הגדר
היא רצתה
לעשות קפיצה
כי במילא
היא לא למדה שחיה
והיא באה לקפוץ
והרגישה יד
בתוך הזרוע
זה היה מלאך
שאמר לה
ילדה תרגעי
אבא איתך
תבקשי
הוא יתן לך
הוא מחכה
לבקשה שלך
הוא מחכה לנגב
תדמעות שלך
הוא רוצה
רק לחבק אותך
אבל את מתנגדת
את בעצמך נאבקת
מי אמר
שאת פה השולטת
תביני שאבא שלך
הוא זה שברא את העולם
תביני שבלעדיו כלום לא היה קים
נראלך שקשה לו לתת לך הכל
נראלך שהוא לא יכול
לתת פי מיליון
ממה שאת מבקשת
רק תבקשייייייייי
תצרחי לו אבא
אנייי רוצהה עזרה
את הידיים אני מושיטה
אבבא לא מגיע לי
אבא אתה הכל בשבילי
ופתאום את תראי מעין
יוצא מעיניך
לאא אלו לא הדמעות שלך
הם הדמעות של אבשלך
הם נופלות ככה על פניך
לאבא כואב שככה את מרגישה
כי הוא אבא
ולומשנה איפה את
וכשאת מתרחקת
אבא יושב ומשתנק
שאת ממנו מתעלמת
אבא יושב ושותק
אולי את תחזרי
הוא מאחל בליבו
אולי בין יום את תקלטי
שהכל היה לטובה
ואז את תודי
אבל בייניתים תבכיי
כע מותר לבכות
אל תלחמי בדמעות
הם כלכך טבעיות
כי אם הם הם
היו לא אנושיות
אלוקים לא היה
מתאווה לאלו הדמעותאילה)🥺..../
||זה סוגשל משל ....
אז חשבתי שזה קשור לפה..🤭
אין בזה כלכך חרוזים בגלל שזה נכתב נטו מהלב ומתוך כאב
אז מקווה שזה בסדר..
וזה כתוב בלשון נקבה נטו מנוחות!...|| -
|-{מוקדש לכל אמא יהודיה באשר היא(אם הן בכלל נמצאות כאן, נראה לי יש פה רק מתבגרים
)}
אחרי הקפה
ערב אחד הרגשתי קשה
הייתי חייבת כוס קפה
הולכת למטבח רגליי מדדות
בוום, כיסא, והן כמעט מועדות
בעניים טרוטות מחפשת כוס
הכל בכיור מחד"פ אין מנוס
הסוכר עם נמלים מטפסת לשכנה
בקפה יש רק חצי כפית אחרונה
עוד רגע נרדמת, שהקומקום יתחמם
מוזגת לכוס עוד מעט אסיים
נגררת למקרר מוציאה ת'חלב
סוגרת בחוזקה, נופל משהו מעליו
כשהסבלנות כמעט נגמרת החלב נמזג
ואל השולחן פוסעת בזיגזג
יושבת לי בנחת בסלון המבולגן
וחושבת על הבית ילדים והגן
ופתאום זה בא בהבזק של שנייה
שאני היסודות באתר הבנייה
עליי עומדים
בעל, בית, עבודה, ילדים
ההבנה חדרה עמוק לנשמתי
ההתרגשות העיקה על נשימתי
ומחשבות רצו על גודל האחריות
אך לבסוף נשארו רק רסיסי עייפות
מיד נכנסתי לפעולה
כראוי לאמא עמלה
באותו הערב לא היה לי קשה
אותו יום היה יפה
כי פשוט הייתי אחרי הקפה-| -
כבר יומיים מתחשק לי לבוא ולשאול
איך יוצרים זכוכית מחול
ומדוע קשה לפעמים לעלות
ומה כזה קשה להתגבר
ולמה זה לא כזה אפשרי לשמוח
וכמה מרוויח מי שבוכה
והאם הדמעות באמת משחררות
וכיצד יוצרים מהלימון לימונדהאוי יהודי
אל תפחד
תחבק אותי
ותתעודד
תדע שבשבילי
אתה תמיד תהיה מאה
אז רק בשבילי
אל תיפול
ותמיד תעלה
ותפסיק לשאול
פשוט תענה
ואם זה קשה
תדע שתמיד
אתה תהיה
הבן שלי
האמיתי
הטוב
האצילי
ילד יהודי -
רעש מסביב
נעמדת
בודקת
מי המרעיש
מי לא יודע שעכשיו נחים
מי לא יודע שכבר השמש שקעה
ושיש אנשים שכמהים לשקט
כמוני למשל
רואה
ערבים
מפעילים איזה מכשיר
מעצבנים
רשעים
יא ישמעלים ארורים
עכשיו הבנתי מי מרעיש
יוצאת החוצה
קצת להוציא את האדרנלין
קצת לפרוק עצבים
על כמה ערביםמה אתם עושים?
אני שואלת
עם כל העצבים
בטונים גבוהים
תנועות ידיים חדות
וסומק בפנים
מסדרים את הכביש
הם עונים
מפעילים את המכבש
ומרעישים
אבל לילה עכשיו
אני עצבנית
תשתיקו את זה מיד
אני דורשת
הערבים הסתומים
מסתכלים
אחד בשני
שואלים
מה כבר עלו הכוכבים
נבוכים
סליחה
כמה דקות והולכים
וואלה
כמה כח יש ליהודי... -
עיפרון יקר,
רגע לפני יציאתנו לאוויר,
חשוב לי כמה נקודות לך להזכיר:
*כדי ליצור ולעשות דברים גדולים-
אנחנו חייבים בידי מישהו להיות אחוזים.
*העופרת הפנימית- היא העיקר,
בלעדיה שום קו ושרטוט לא יהיה ניכר.
*נצטרך מידי פעם לעבור חידודים-
רק הם גורמים לנו להיות ברורים וחדים.
*נקודה רביעית היא לא דמיון רחוק-
כל טעות וקשקוש אפשר לתקן ולמחוק.
*נקודה חמישית ואחרונה-
נדאג להשאיר רושם בכל מקום ותחנה.
ועכשיו אלינו, אח יקר,
אתה חייב להיות בידיים של מישהו
כדי ליצור ולעשות דברים גדולים.
הפנימיות שבתוכנו-
שווה יותר מחיצוניות מלאה בקישוטים.
לפעמים נצטרך לעבור תקופות מאתגרות,
הן לא שוברות- אלא בונות ומשדרגות.
גם אם טעיתָ- זה לא נורא,
אתה יכול למחוק ולנסות מהתחלה.
ודבר אחרון- אך מאד הכרחי:
לכל מקום שתגיע תדאג להשאיר רושם חיובי.
בהצלחה! -
במשרד האפל הוא משקיף עלי
"אשלח לך מיקום"
אצבעו לכיוון הדלת
ברב חכמה
מבינה ת'רמיזה
עוזבת.
והנה התראה
בפון מציצה
"חניון הגומחה"
שמה מסכה, משקפיים
קפוצ'ון, כובע, נעליים
נפנוף שיער מתנשא
מבט אשכנזי קר
מתנהגת כיאה
דופקת ריצה
מגיע למקום
מבצעת פריצה
נכנסת בצעדים בטוחים
מבריחה כמה חתולים
לפתע שריקה באוויר
ראשי סחרחר
כתמים שחורים
רואה כמה כוכבים
לילה מקסים
כאב מפלח
קולי מצטרח
הפסדתי! סופית!
אין לי סיכוי
כמה מבעית
ואז בכוחות אחרונים
אני מחליטה
לעשות את הדבר הנוראי ביותר
שהכי מפחיד אותי
כי נגמר לי ואני לא יכולה יותר
אני הולכת
לשנות את עצמי
לוותר על מי שאני
כדי להפוך
למי שאני באמת יכולה להיות. -
טוב אז הגיע יום רביעי ובטח אתם מצפים לתוצאה אז אני לא אמתח פשוט אכתוב ש הזוכה השבוע היא @שיר-נולד בשיר הזה שכרגע נמצאת עם הכי הרבה אהדת קהל
מה שאומר שעכשיו נחכה שהיא תבוא ותכתוב לנו כאן מה עומד מאחורי הסיפור והמסר שבו ואני אעביר אותו לנושא הנעול שמיועד לזה (למרות שזה דיי ברור, עדיין מענייןלשמוע את הנימה האישית שבזה...). וכמובן לבחור לנו אתגר לשבוע הבא...עריכה: היא כתבה והעברתי כבר לפה תהנו...
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
