שיר | יום אחד
-
יום אחד:
הכל אטום
נעול חתום
שמיים צבועים בחום
יורקת עוד שקט סתום
ריח של קרב בייקום
עוד רגע והכל הופך לכלוםעובש עולה מנהרות
הדגים בים שכחו את הדמעות
עולם שלם ניזון מדמיונות
ילדים מחפשים קצת חולות
עולם כמנהגו נוהג גם בלילות
ועדיין כלום לא הכין אותי לבאות:חזרת-יצאת מאי האפלה
שרקת בכל הכוח שאמא תשמע
שאתה כאן ויותר לא חוזר למערה
אתה כאן וכל המבטים לשריפהויום אחד זה קרה
צעקת בכוח יש עוד ברירה
שברת אזיקים מדממים מבחירה
יצאת- חזרת
ללקט ימים יפים בשדרהועדיין,
חשש קטן מתגנב
שתחזור לשם ותשב
אז תדע,
אני יעשה הכל כדי שתשכח
שהיית פעם מאחורי מסךאני אהיה בכל מצב שתהיה
אני ואתה ושכל העולם יתמלא
בקנאה למי שהפכת להיות
בשינוי אדיר שניפץ יכולות
באדם אחד.
שבחר לשוב.
ולחיות.
יעל#
-
-
@יעל-ק בעקרון זה הזדהות עם המכלול אבל בעיקר עם התהליך של השיר, בהתחלה הכל מרגיש לא שייך אליך, לאט לאט אתה פותח עיניים ומסכים לעצמך להוציא את ה"אני" הפנימי שלך החוצה למרות כל הפחד מזה שהסביבה יגיבו או יסלדו מהדרך והדעות באשר הם, עד לרגע בו יש מישהו שמקבל אותך כמו שאתה, בגלל מי שאתה ולא בגלל מי שרוצים שתהיה.
אני לפחות ככה הרגשתי שזה כוונת השיר, אם צדקתי אז שאפו ענק, כי זה פשוט מסר שצריך שכל העולם יפנים, גם אלה שצופים מהצד וגם אלה שלא מסכימים לעצמם לעשות את השינוי. -
@יעל-ק תהני בכיף למה לא. אם תעשי את זה אז אני אמחק את התגובה שלי אחרי זה שלא יהיה כתוב סתם כפול.
האמת שיש כמה דברים טיפה יותר לעומק שאני מזדהה אבל לא רוצה לכתוב כי זה טיפה יותר אישי... מי שמכיר אותי אולי יכול להבין יותר למה אני מתכוון אבל מעדיף שלא לכתוב פה.