שיר | נותרה לבדה💔
-
מביטה באבן הדוממת ודומעת,
כתמים רטובים פושטים תחתיה.
ממששת לאיטה, ברעד נוגעת,
מרכינה ראשה, קרות הן ידייה.עזבת אותי ככה, לבד בערפל,
דרכי נחסמה באבנים מכשילות.
את לא כאן לידי על מנת לשדל,
ועינייך הטובות, כבר אינן מאירות.הצחוק הכובש שתדיר היה שלך,
מהדהד לו בין אזניי, קורע אותי.
הסיפוק וחוויה, אלו שהיו לי איתך,
כבר אינם חלק בלתי נפרד ביומי.למה הלכת כך, הותרת אותי לבד,
חשופה לשיניי זאבים מכל הכיוונים.
הייתי מעדיפה להצטרף אלייך לעד,
ולא להיוותר בחזית עם אכזרים.---
כי המלחמה אבודה מראש,
המנצחת הרימה דגל לבן.
אין בכוונתה חלקה לכבוש,
ואחת יחידה לא יודעת היכן.היכן מועדות פניה, והיא בגפה,
ללא כוחות נפש ואמצעים דלים.
כל חייה על המנצחת נשענה,
כי היא אינה נמנית בין החזקים.לא רק את איבדת חייך, חברה,
גם אני מתה פנימית, ללא חיות.
דברי עם הא-ל, בבקשה אהובה,
שיחזק אותי, ואצליח לבדי לשוט.
||השיר נכתב בהשראה של בחורה שחברתה הכי טובה נפטרה בטרם עת ל"ע, והיא הייתה הכי קרובה אליה ובכל זמן ועת הייתה מחשלת אותה. ממש אבן הדרך.
כשהיא נפטרה היה לה ממש ממש קשה, והיא בקושי יכלה להתרומם מזה. לקח לה הרבה זמן. ב"ה היום היא יותר טוב, אבל החסר והריק לעולם יישאר.|| -
-
