שיר | זמן התפרקותינו
-
#anchor(זמן התפרקותינו)
כשעולה עד מעל הראש...
מה שאנו עושים זה להלחם בפורקן הרגשות,
בדמעות שכל כך רוצות לשחרר קצת. אותנו. את עצמן.
(אין כאן הרבה שירים מהז'אנר הזה, מעניין אותי לדעת מה דעתכם)הַחֹסֶר אוֹנִים הַזֶּה כְּשֶׁהַסָּפֵק חוֹתֵךְ בַּבָּשָׂר הַחַי
וְהַיָּדַיִם כְּבוּלוֹת בַּאֲזִקֵּי הַשֵּׂכֶל וְהָאִסּוּר
וְכָל הִתְהַפְּכוּיוֹת שֶׁבַּבֶּטֶן מִזְּמַן הָיוּ לְשִׁגְרָה
וְהַלֵּב רַק רוֹצֶה לִצְרֹחַ
עַד אִבּוּד עֶשְׁתּוֹנוֹתוּבְּדִיּוּק אָז יָבוֹא אֵיזֶה "צַדִּיק" (בְּמִלְּעֵיל)
לִשְׁאוֹל בַּחֲבִיבוּת מֻגְזֶמֶת
"אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא אוֹתִי
בְּשֶּׁהַכּוֹיְל?"
הַקַּלּוּת הַזּוֹ שֶׁמִּתְחַשֵּׁק לְכַמָּה רְסִיסִים
לְהִתְגַּלְגֵּל בְּמוֹרַד הַיֵּאוּשׁ
וּמְעַצֵּב דַּעַת הַקָּהָל וְהַמָּקוֹם
לֹא מַתִּיר לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִיםבְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֶבְזֵק מְזֻקָּק שֶׁל
תֹּם וְכֵנוּת
נֶעֱמַד עַל גַּג שֶׁל מִקְדָּשׁ
וּמַשְׁמִיעַ וְאוֹמֵרבֶּנְאָדָם,
בֶּנְאָדָם
הִגִּיעַ זְמַן
הִתְפָּרְקוּתְךָ
כשאנשים קטנים עושים צל גדול
סימן שהשמש שוקעת!
("ליקוי מאורות"- https://miktzav.com/post/102757) -
פוסט זה נמחק!
-
וואו שיר נדיר!!!
התחברתי לזה הכי-הַקַּלּוּת הַזּוֹ שֶׁמִּתְחַשֵּׁק לְכַמָּה רְסִיסִים
לְהִתְגַּלְגֵּל בְּמוֹרַד הַיֵּאוּשׁ
וּמְעַצֵּב דַּעַת הַקָּהָל וְהַמָּקוֹם
לֹא מַתִּיר לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִיםיואו כמה אני אוהבת ציניות!!
קונספט ייחודי ומרתק!
מעניין ,מה הביא אותך לכתוב כזה שיר? -
@משורר-מבולבל
אין מילים! אתה פשוט אמן!
אני לא רוצה לכתוב שום דבר, מפחד להרוס את המומנטום של השיר...
אבל תדע שכל מילה ושורה חודרים עמוק עמוק ועושים משהו שם, בפנים...
אבל, קצת מציק לי - למה להילחם בפורקן הרגשות? למה לא לתת לו?@יעל-ק אמר בשיר| זמן התפרקותינו:
מעניין ,מה הביא אותך לכתוב כזה שיר?
מצטרף
-
-
@משורר-מבולבל
בתור בני אדם לא תמיד זה נכון לפרוק, אבל הקושי הוא שאתה כבר לא יודע להבחין מתי זה נכון ומתי לא-
ואתה הופך לאדם עצור כזה כי עדיף לא לטעות ולא להתפרק כשמותר-
במקום לפרוק במקומות הלא נכונים (ודי בטעות) ולהשאר עם מצפון ושברים לאסוף...אחד השירים היפים שקראתי!!
הזדהתי מאד. -
@יעל-ק אמר בשיר| זמן התפרקותינו:
@משורר-מבולבל
בתור בני אדם לא תמיד זה נכון לפרוק, אבל הקושי הוא שאתה כבר לא יודע להבחין מתי זה נכון ומתי לא-
ואתה הופך לאדם עצור כזה כי עדיף לא לטעות ולא להתפרק כשמותר-
במקום לפרוק במקומות הלא נכונים (ודי בטעות) ולהשאר עם מצפון ושברים לאסוף...אחד השירים היפים שקראתי!!
הזדהתי מאד.מחמם ת'לב!
וכל כך נכון, הרצון להיות "חזק" ו"בשליטה" על המצב גורם לפעמים לחשוב כאילו דמעות הן חולשה ולא להיפך.
וכן, עת לדמוע ועת לדמום, והחכמה לעלות מעל "גג של מקדש"
ולדעת לומר לעצמנו הגיע זמן התפרקותך"!!!!
