שיר | "שירים דיכאוניים"?
-
רסיסים של לב על הרצפה
נפש סוערת כלואה בכלוב
ציפת כרית כה רטובה
פינה של חדר אוויר טחובמנגינת פסנתר שהתנגנה
חיוך של ילד שנמחק
אצבע עוברת על תמונה
בדים עוטפים את המושתקקר לי כל כך
והלב שלי כבר קרח
מחפש אוזן או יד
כלי לשברים שלו
קר לי כל כך
והזיכרון שלי נמתח
נותן לשכוח מייד
דבר שצרוב בודם שותת מהעיניים
סכין חדה שיסעה נפש
רחוק רחוק זה לבינתיים
מוצא עצמי מוצף ברגשפרח שחור מזכיר הכל
כינור זועק בתוך השקט
קצת עלים ואלכוהול
טיפה של לב נשאר בלקט(אמצע הלילה רק תן לי לברוח
לא חושב על כלום רק תן לי לברוח
שירים דיכאוניים ככה הם קראו לזה?) -
@טיטו אמר בשיר | "שירים דיכאוניים"?:
פרח שחור מזכיר הכל
כינור זועק בתוך השקט
קצת עלים ואלכוהול
טיפה של לב נשאר בלקטמה זה מה זה מה זה.
מעל השפיות. איבדתי את זה לרגע.
נשאבתי כזה עמוק לתוך השיר, ששכחתי לרגע אפה אני.
איזה מסר מטורף.
זה לא קרה לי הרבה זמן.שאפו!!!
מחכה לעוד חומרים טובים שלך, והלוואי שיבואו מלב שלם ולא מלב שבור
-
-
@טיטו אמר בשיר | "שירים דיכאוניים"?:
מעניין אותי למה דווקא הפסקה הזאת.
הדימויים שבו, התיאורים קוטלים 'פרח שחור' ההאנשה של 'מזכיר', 'כינור זועק', וכל השאר עזרו לי להישאב לתוך התיאור הכי חיי שיש והכי מוחשי שיש.
זה למה בחרתי בזה בבית הזה....
@טיטו אמר בשיר | "שירים דיכאוניים"?:
ואל תשכחי שאין דבר שלם מלב שבור, זה יכול להוציא מאיתנו את הדברים הכי טהורים שיש, כל אחד והלב השבור מסיבותיו שלו...
אין ספק כמובן. הכי מבינה את זה.
אבל תמיד טוב לאחל על הצד השמח.
