אתגר כתיבה 47 (:
-
-
אני במסע,
בדרך לא ידועה,
עם כל צעד
הרוח שלי גדלה.דרך עליות ומורדות,
אמצע את הצעד שלי,
אטפס על ההרים,
אחצה את הנהרות,
ארדוף אחרי החלומות שלי.הדרך עשויה להיות קשה,
הדרך עשויה להיות ארוכה,
אבל עם כל צעד אניודעת שאני מספיקה,
אשבור את השרשרת,
ואקום לזמר כציפור שיר לאחר השלכת.דרך היערות נשמעים הצלילים,
מהעלים המרשרשים,
והציפורים שמסביב,
מחברים לנו את השיר.בהרפתקה האמיתית-
נמצא את האומץ שלנו,
את הלהט שלנו,
נטפס על הרים,
נחצה את הנחלים ,
לקראת המסע שלפנינו.
אז-
בואו ניקח את המסע הזה הזה
בואו ניקח ת הנסיעה הזו
כי במסע זה נמצאת הגאווה שלנו
מטביעים את חותמינו
משאירים עקבות של כפות רגלינו
כי פה בעולם הזה
אנו מחפשים את מקומינו.||אני ממש מקווה שתבינו את הרעיון זו פעם ראשונה שאני כותבת פה||
-
צומת דרכים
אל מול עיני
כבישים סלולים
תלולים
ואיני יודעת
מה הם מבשרים
לכל אחד
סגנון מיוחד
אין בי היכולת
לבחור בכולם
עליי לקבל
החלטה
שתשפיע
על עתידי
מה הכי
נכון לי
תהיות עולות
מחשבות יורדות
ותשובה אחת
לכל הספקות
דרך אחת
מריחה כמאתגרת
והשנייה
קלילה
מופשטת
בוחרת בהיסוס
עולה על סוס
שיוביל אותי
לדרך חדשה
יראה לי
התחלה שווה
ומגיעה
אל מקום
זר ומנוכר
מתחילה לפעול
להכיר
לשאול
ולאחר תקופה
מסתכלת
בגאווה
על אותו היום
שבו עמדתי
התלבטתי
והחלטתי
לקום ולחלום||באמת יצאתי למסע של החיים ובנוסף לזה לעשות חיים
(מחנה קיץ)|| -
הלכתי, הלכתי
ולא הגעתי,
ואז פתאום הוא בא מולי
והוא השיר שלי.אני צועד בדרך
כמעט מועד מפרך,
מפחד ללכת
עד שאהיה בדרך המלך.לא רוצה ליפול
ולהישאר מאחור,
להביט מהבור
אל כיוון האור.מרים את הידיים
ופורס כפיים,
משני מתוך המים
יושב בשמים.כוון אותי במסע שלי
בדרך שנתת לי,
כי לא ברחתי
ולא התיאשתי.והלכתי
ולבסוף הגעתי,
כי יגעתי ומצאתי
והאמנתי. -
מסע של פרידה
||בחרתי לקחת את זה למקום קצת שונה שקוראים לו "מסע של פרדה"- תמיד בסוף, יש התחלה חדשה- אולי עם קצת חששות והתגעגעות לעבר, אבל צריך תמיד "לקפוץ למים"- ולהתחיל מחדש בלי לפחד!!!||
כמו מתוך מצלמה,
אני שולפת את הכרטיס,
מתחילה מתוך מוחי, תמונות להטיס
זכרונות ילדות, צעדים ראשונים
תהליך של התבגרות במהלך השנים
חברויות מתחלפות, קשרים נרקמים
זמנים שנופלים, מתחשלים וקמים
חוויות שלא ישובו, רגעים מרגשים...
חלומות נעימים ושאיפות להגשיםאני מרפרפת בתמונות, לא מצליחה להכיל
רוצה לתפוס זכרונות, לא יודעת במה להתחיל
היו זמנים טובים שחוותי, מסע שלם...
עכשיו בעת פרידה, מזדחל הפחד
האם נשכיל לקשור הקשר?
לתפוס בשני צידו?
האם נשכיל, לא לפרום הקשר?(גם אחרי תקופה יפה שמסתיימת
מתחילה תקופה חדשה ונקיה
יש חששות, פחדים מהעתיד
רוצה להמשיך את הרגעים היפים...
אך עלינו לזכור שתעתיד לעצמנו אנו נרקום
צריך "לקפוץ למים"-
לא לבכות על העבר שחלף...
אלה להתחיל הכל מחדש!!!)||הצלחות למסיימות סמינר\מסיימים ישיבה....\ מתחילים\ת- ומה שזה לא יהיה...
זכרו להתחיל מחדש!!|| -
קיבלתי מאבא תרמיל
עמוס בצידה ומידע מועיל
מפה ומצפן להתמצא בדרכים
פנס וגפרורים ללילות חשוכיםאז הנה אני
במסע שלי
צועד על השביל
שסללו עבורי
עולה ויורד
מתחשל ומתמודד
מתחזק ולא מפחד
עוד אגיע ליעדבדרך פוגש מטיילים
על הגב תרמיל נושאים
יש שאת דרכם מוצאים
יש שמרגישים אבודיםאז הנה אני
במסע שלי
צועד על השביל
שסללו עבורי
עולה ויורד
מתחשל ומתמודד
מתחזק ולא מפחד
עוד אגיע ליעדואם הכל מתפתל
והדרכים משובשות
צועק אז לאבא בכל הכוחות
והוא שומע תמיד ממשיך ללוותאז הנה אני
במסע שלי
צועד על השביל
שסללו עבורי
עולה ויורד
מתחשל ומתמודד
מתחזק ולא מפחד
עוד אגיע ליעד -
פוסט זה נמחק!
-
למסע יצאנו
תרמילים על גבינו
והמפות בידינוהולכים, הולכים
שבועות שלמים
עוד עפר, עוד מכשולים
בסלעים פה נתקלים
ללב המדבר מגיעיםבהתחלה נהנים
בסקשים ישנים
עושים חיים ובעיקר צחוקיםממשיכים והולכים
המים בגריקנים נגמרים
עמוק במדבר נתקעים
מודאגים, מותשים
אבל לא מתייאשיםוחושבים אולי באדמה נמצא!
חופרים וחופרים
ומקווים שלמקורות מים יגיעומתפללים ומתחננים
לאלוקים שבשמיים
אנא ה הושיעה נא
מהחום הנורא
אנא ה הצליחה נא
למצוא את הדרך חזרהכמה זמן, ובשביל מה
יחצבו באדמה
עדיין לא מצאו פה מאומהזה קשה ומייאש
אך ממשיכים להתעקש
בטוחים-יהיה שם מים
הנה אוצר יקר!
טמון במעמקים
הגענו לעיקר
אחרי מאמציםממשיכים בדרכים
ומודים לאלוקיםניצוצות ממרחקים רואים
מתקרבים ומזהים
את השבילים המוכרים, הפרחים, הבתים, והשכניםרצים מתנשמים ומתנשפים
מהתרגשות בוכיםומתחבקיםתודה ה שבשמיים
על כל הניסים -
אדם הולך ומה אתו
לאן הוא ימשיך.
ודרך רע ודרך טוב
במה יבחר, יתמיד.אדם הולך בסוף מסע
יתגלה תוכנו.
ומה יגיד ומה יישא,
פניו אל בוראו.אדם הולך והוא בטוח,
כי במסע אתו האמונה.
והוא יודע הכל פתוח,
ויש לו בחירה.בהשראת השיר מסע - של אודי דוידי
-
הולכת והולכת פסיעה אחר פסיעה,
הולכת והולכת,
ואין אור בקצה המנהרה,הולכת על חצץ,
האבנים לי דוקרות,
לפעמים סופות חול,
ופעמים אין שום קול,קשה לי המסע,
עמוס לי הדרך,
החול בעיניים,
כואבות הרגליים,רוצה שיגמר,
מטפסת,
מפלסת, לי את הדרך.יודעת שגם אם קשה
האור עוד יופיע,
יגמר המסע,
והביתה הגיע. -
למסע מדהים יצאתי
את מסחרי הגדלתי
הפכתי לאדם מפורסם
שבחברתו רוצים כולםאת מעמדי ניצלתי
והרחק מביתי השתקעתי
אט אט לכבוד התרגלתי
ולשוב לביתי חפצתילבוש בהדר והוד
משרתים רוחשי כבוד
במכונית ולא בכרכרה
עם המון כסף וסחורהיצאתי לדרכי
חפץ לפגוש את משפחתי
אך כשהגעתי
ממש התאכזבתיהמסע הפך אותי לאדם אחר
שונה ממשפחתי ללא הכר
המסע הפך אותי לעשיר בממון
אך בודד ללא משפחה ממש שממון -
זה אולי לא ממש לפי החוק אבל אם לא אתחבר עכשיו לא יודע מתי תהיה לי הזדמנות להתחבר אז אני אבחר עכשיו נושא,
לכתוב שיר בסיגנון טרצה רימה, שזה אומר לכתוב שיר שבכול בית יש שלוש שורות, והשורה הראשונה והשלישית מתחרזים ןהאמצאית מתחרזת אם הראשונה והשלישית של הבית הבא אבא בגב גדג וכו' ובסוף מסיימים עם שני שורות שמתחרזים,
ושזה יהיה סיפור לא סתם שיר מקוה שהבנתם.... -
מסע די ארוך.. שכמו שמתואר בשיר הוא לא נגמר, אבל ב"ה עכשיו הוא כבר עומד מאחורינו
מסע פזיז:
https://miktzav.com/post/246924 -
בס"ד
לכל אחד יש מסע
משלו,
הוא בחר המשא
בעצמו
עוד לפני שפסע
בעולמו.לשנות לא ניסה
הרי-
לטובתו.ואין זה מעמסה
בשבילו,
אדרבה- עיניך שא
זהו תיקונו
גם ייעודו.הרי אבא לא ניסה
יותר
מכוחו
ואותו תמיד נשא
על כפו.רק תפילה יישא
שיחזור
ממסעו
לשלום.||"בשבילי נברא העולם"
1.בשבילי- למעני.
2. בשבילי- בשְביל שלי. לכל בנאדם יש את השביל שלו בעולם..|| -
להתהלך במסע | צופיה ג.
התבונן סביבך
תראה את העולם
שחרר את נפשך
התנתק מכולם
תחשוב על העתיד
ועל מה היה
תמשיך להתמיד
ולהתהלך במסעהתבונן סביבך
ותראה את הטוב
גם בחושך, בעלתה
תעצור! תחשוב
תאגור כוחות חדשים
אל תפחד מהצעד הבא
השתמש בהישגים
ותמשיך בדרכךהתבונן סביבך
תראה את ההזדמנות
תרגיש את הרגע
תתעלם מהחשדנות
תרפה מהפחד שבך
תתיצב ראשון מול האתגר
אל תסנן את הלב שלך
ובסוף המסע...
תראה שהמשבר נגמר. -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
