אתגר כתיבה 50 (:
-
הדרך לשינוי
ישנם כאלו שיעשו רצח אופי
יבטלו את עצמם
לאחרים ממש קופיאחרים יעשו דיאטת קאסח
ישתנו ללא הכר
יעשו בתוכם פסחאך את האמת
כמה זמן זה יחזיק מעמד?!
שיטות כאלה לא יחזיקו לעדהשם ברא המון ברואים
לכל אחד מאיתנו נתן תפקידים
בשביל התפקידים הוא נתן תכונות
טובות ורעות ,המטרה שלנו להבנות
לכל תכונה יש יעד בתוכנית
להפוך חלקה קשה לפרחונית
לשנות זה לְנַתֵּב
כל אבן להפוך לגדר
לא לשבור את עצמינו במחשבה
עד כמה החלקה שלנו דפוקה
וגם אם האבן נפלה לנו בפנים
נזכיר לעצמינו ונפנים
לכל מעשה שאנו מתחילים לתרגל
לוקח זמן עד שהוא הופך להרגל
נמשיך בשמחה את העבודה
ובהמשך עוד נאכל את הסעודה.נ.ב אשמח מאד להערות ולשיפור!!
תודה רבה! -
ייש מי שמאמין,
בשינוי . .ESTER.H
השם הטוב,
שינת בי
במהותי
חלק ממני-
שלךאבא רחום,
אני לא
שלו (*נ.ב.)
אני לא
איתו
כבראבא המלך,
כל_דרך
כהלך
אלך
אליךאבא,
יצרת
צורה
וצבע
בחייהראת
שיש בי
שיש מי
שמאמין בי
שאני נתנת
לשינוי
שלשמו,
נוצרתי..אבא, שיננו יודעים
מי אותו אחד
זה נשאר ביננו
ביני לבינך
אני ואתה
(*נ.ב. איתו- הכוונה ליצר הרע ימ"ש)
-
משתנה. ומהנה.
או שלא.
לחיות במחנה,
במלואו.
קמתי בבוקר,
תודה.
אכלתי ביוקר,
מודה.
הגיע לילה,
ישנתי.
וחוזר חלילה,
הבנתי.לא הגעתי,
סתם.
לא טבעתי,
בתם.
כי נשלח,
ייעוד.
ויש מלאך,
ותיעוד.מילה יפה,
להשתנות.
צריך דחיפה,
להתמנות.
ורק נחשוב,
ונאמין.
שאיתה בכוחנו,
להזמין,
טוב לכולם,
ולנו.
אור לעולם
משלנו.(אחלה נושא, ותודה על האתגרים הללו, שנותנים מקום להתבטאות!...)
-
ילד בן 20
ילד בא לעולם
עם 0 יכולות חוץ מלנשום
הוא גודל נופל וקם
אבל ממשיך לזרום.הוא גדל וכבר בן 10
יודע להסתדר לבד
לומד לאט פותח ספר
החיים זה לא 1+1.בן 13 עובר לפנימיה
רחוק מכל מה שהכיר
זה גיהינום והוא בשתיקה
והלב עמוס ואין מי שיזהיר.בן 15 מתפרק בפנים
ואף אחד לא מבין אותו
זה כבד עליו יותר מאבנים
אבל כלום לא יעזור לו.ואיכשהו בסוף הכל עובר
אני נשבר מול הדפים והפסנתר
פורק הכל עכשיו זה לא עוזר
כל הפחדים שלי ושוב לא מתגבר.
ואיכשהו בסוף הכל עובר
קורא לאלוקים בא נדבר
ובלילות שלי דמעות אני זוכר
ומישהו מעליי בסוף שומר.בן 17 שוב נוטש הכל
מפחד מהתגובות של אנשים
אין עם מי לדבר או את מי לשאול
כי כולם כבר יצאו מהחיים.בן 18 מתחיל להתאפס
מנסה לבנות את החיים
נמאס לו להרגיש נמאס להתרגש
ובעיקר לחיות חיים של אחרים.בן 19 שוב הכל קורס
בקושי חי ואין מה לחפש
כותב הכל על דף ובלחיצה גורס
מחליט שאין עוד מה להתחפש.בן 20 עכשיו ואין לו כלום בלב
לא יודע אם בכלל לחשוף
מנסה לקום מנסה למחוק כאב
וזאת מלחמה בין נשמה לגוף.ואיכשהו בסוף הכל עובר
אני נשבר מול הדפים והפסנתר
פורק הכל עכשיו זה לא עוזר
כל הפחדים שלי ושוב לא מתגבר.
ואיכשהו בסוף הכל עובר
קורא לאלוקים בא נדבר
ובלילות שלי דמעות אני זוכר
ומישהו מעליי בסוף שומר.לשם שינוי נוצרתי
לא בחרתי
לא אמרתי
לא שיחקתי
והאמת שגם שתקתי
לא יעזור
לא ליפול
לא לקום
ואיכשהו בסוף אני נכנע מול היקוםילד בן 20
עם 1000 יכולות חוץ מלנשום
הוא שוב נופל וקם
אבל ממשיך לזרום... -
לא שלי
הוא נוסע שם,
עוצר
עומד שם
צופר
לפעמים גם מאחררואה מישהו רץ
בורח
מתרחק משם
את הזמן לא מורח
שוכחוברגע אחד הכל נגמר
ברגע שהנהג את
הדלת סגראבל הדלתות
של ריבון העולם
תמיד מחכות
ממתינות לכולםיש תמיד אפשרות
לחזור ולעלות
הדלתות פתוחות
מזמינות להשתנות. -
אומרים לי להשתנות
אפילו רק לנסות
חולמים שאהיה אחרת
אבל אם כך נוצרתי
למה אני מתמודדתבכל לילה את העבר חיפשתי
גם כשבכיתי בסוף שתקתי
את כל הכאב שהיה הדחקתי
גם ששיקרו לי בפנים לא אמרתי
גם מי שהכי חשבתי בו האמנתיאחרי שהלב שלי כלכך הרבה עבר
את כל הכאב שהיה הוא זכר
אומרים לו לנסות לשכוח מהכל
אבל הוא מנסה לגדול לנסות לא ליפול
ובסוף אומרים לו אתה לא יכולאת המחברת שלי בסוף סוגרת
על הלב שלי את הכאב שבו דוחקת
בסוף כל יום בשבילם השתנתי
כי בכל לילה אומרת לעצמי
שלשם שינוי נוצרתיטוהר
-
ושוב אותו המחזה
של השולחן הימיני בקצה
שבו קבוצה תוססת ופטפטנית
שרוצות ולא יכולות להפסיק!שוב אתן שם?
מתי תלמדו להשתנות?
ונוכל ללמוד ללא הפרעות?
פטפוטים- בהפסקה
לא עכשיו בבקשה!ואנחנו?!-
את אותה התשובה עונות תמיד
בצחוק ובליצנות תמידית
"המורה זה לא אשמתנו,
אל תאשימו אותנו,-
אישה קבלה תשעה קוי דיבור
ואת העשירי חטפנו להם גם.."
ואנחנו צוחקות,
ונהנות מהתשובה, וממשיכות בחגיגה
אוכלות, מדברות וצוחקות בלי הפסקה
והורסות את הצורה של הכיתהואז עמוק בלב חושבת
האם בשביל זה אני באה לסמינר?
ומבזבזת על זה זמן יקר?
נכון שזה קשה- לשלוט על הפה- שעומד לי שם סיפור מרתק בקצה
אך- לשם שינוי הגענו
להתגבר על הרצון הרע-
ולהפוך אותו לטובה!
נ.ב- אני פחות רושמת בעיקרון, ושראיתי את הנושא היה לי עליו שיר כתוב משנה שעברה...
שהמציאות הזו הייתה אמיתית אצלינו בכיתה- וב"ה עכשיו השתנתה לטובה..) - שעומד לי שם סיפור מרתק בקצה
-
לשם שינוי נוצרנו,
אי אפשר לברוח.
לעולם לא סתם באנו,
אסור את זה לשכוח.גם אם הכל זורם לכאורה
וגם אם הכל קשה ורע
תמיד יש לי ולך תפקיד כאן
אין סיכוי שבאנו סתםאז בואו נתחזק כולנו
בדיוק במה שקשה
והלוואי שנשלים תפקידנו
וכבוד ה' בזכותנו יתגלה. -
הקושי לשנות
סתם ניסיתי
ניסיתי כי רציתי
רציתי כי שאלתי
שאלתי כי ראיתי
ראיתי כי נכשלתי
נכשלתי כי ניסיתי,חשבתי ושבתי
לאחור הסתכלתי
עמדתי ומדתי
נחות הרגשתי,אצתי רצתי
בטרוף הייתי
בחיי קצתי
קצתי ומאסתי,שם ישבתי
לא אכפתי
הנדתי נדתי
חצי אפטי,כשיכור התנדנדתי
בכלום לא התעניינתי
ברחובות הסתובבתי
וכלום לא עיקלתי,לבסוף התאוששתי
ולעצמי שוב ושוב הבטחתי
חזרתי אמרתי ושיננתי
שלהיכשל לא יעצור אותי,
וכך לבסוף השתנתי....arigold
-
-
ואוו תודה רבה, פחדתי לחשוף ככה את הלב שלי ברמה הזאת וכיף לראות את האהדה פה.
אני לא יודע עד כמה אני מסוגל לכתוב על השיר אבל בגדול זה החיים שלי והלילות שלי שבמשך שנים לא מעטות אני יותר מוציא את מה שיש לי בלב על הפסנתר בלילה והכרית מכירה אותי יותר מאשר כל אדם אחר שומע מה יש לי בלב או רואה מי אני באמת.
אני אדם מאד חברותי ומי שמכיר אותי יכול להעיד שאין אדם שמכיר אותי ולא נעזר בי במשהו ריגשי או פיזי וככה אני כלפיי חוץ אבל הבפנים שלי זה כל מה שעומד בלב שנים ויצא ולו במעט בשיר הזה.
אני לא יודע איזה נושא לבחור אז תעבירו את זה ל @הדרי כמו שאמרתם.נ.ב. אני בן...
-
@מערכת
וואהו!- באמת שהשיר שלך היה מטורף!!
תודה על הזכות של בחירת האתגר בפעם השניה ברציפות..
רק שאני מרגישה ממש ממש לא בנח לקחת לך את הזכות הזו...
אולי פשוט תנסה להביא איזה נושא או משפט חזק שתפס אותך...
השיר שלך היה מצמרר!- והזכות הזו מגיע לך ממקום אמיתי!!
אז ממליצה לך בכל זאת לנסות לחשוב על משהו..)
שוב- תודה לכולכם!!
ובהצלחה!!!!
(כאן המקום להודות ל @טיטו על ניהול האתגר בצורה מושלמת!!-
תודה ענקית!!!) -
-
@טיטו
היי לכולם!!
( האמת.הייתי שמחה ש @מערכת יבחר את הנושא,
אז אני לבנתיים יבחר נושא, ואם יעלה לו רעיון עד הערב אז תיקח כמובן את שלו..)
אז קצת ממה שעומד מאחורי השיר והנושא-
בחרתי באתגר הזה את הנושא של "לשם שינוי נוצרנו",- כי בתכלס- כולנו צריכים להשתנות ולתקן, ואין פה אנשים מושלמים בעולם הזה!
ותזכרו "אל תיתנו לעוד יום להתגלגל, כל רגע מתאים לשנות את ההרגל..!!!"
והנושא הבא שבחרתי הוא:
"נפילה לצורך עליה"
לפעמים אנחנו נופלים ומנסים לקום מהנפילה הזו..., ואנחנו צריכים להבין שדווקא מתוך הנפילה הזו- העליה שלנו תהיה ענקית!
ויש אמירה שאומרת- שמתי שאדם נופל- הוא דווקא מזה צריך לשמוח..
כי הוא צריך לדעת- שמהנפילה הזו אין יותר לרדת- אלא רק לעלות ולהתרומם!!
אז-תודה על הזכות, ובהצלחה ענקית לכולכם!
