מתנה לאבא
-
זה הבלבול
בין הטוב
לזה שפחות
זה התסכול
של לעזוב
או להיות
מה אתה רוצֶה?
מה אני רוצֶה?
מה כדאי?
נדחק אל הקצה
שכבר ייגמר
הלוואי...
עוצר את הכל,
משעיל את החול,
מתקשֶה
אורז במהירות
לא מקשיב לקולות
מתעלם
הוספתי סרט
ואיזו עטיפה
ללא כל הבחנה
בראש מורכן
ללא מסיכה
הענקתי לך מתנה
לא הסתכלתָ על הרישול,
הבנתָ שזה הלב שלי,
הטהור
לא ראיתָ בלבול
ראיתָ את האמת שבי
את האור
הרגשתָ שאני איתךָ,
הרגשתי שאני שלךָ,
שוויתרתי על אהבתי בשביל אהבתךָ!!!
אז אולי המשקלים לא מדויקים,
אולי החרוזים- לא ממש מתחרזים...
אבל בדיוק משם זה נכתב.
מתוך מוח מבולבל ומלא מחשבות,
מתוך לב מפוצץ רגשות... -
וואו, הבלבול הזה, זה מה שנותן את היופי ואת המשמעות האמיתית לשיר, אתה יכול לשחות בתוך המילים ולנסות להבין למה התכוון המשורר, אתה יכול לקחת את המילים למשמעות אחרת לגמרי, ולהזדהות עם זה לפי המצב שלך עכשיו.
שיר ממש יפה, ותמשיכי לעלות לכאן שירים, אל תתייאשי לרגע, יש אנשים שנהנים מזה... -
ווואו! החרוזים לא משנים... חריזה מודרנית.....
המשפט הסופי תפס אותי מחזיר אותי לרגעים האלו של התסכול לפני והארה שאחרי
כל השיר כתוב בצורה כל כך יפה מסתירה ולא מסתירה
אני אהבתי!!
