טיפים לכתיבה | טיפים בלבד ללא שו"ת!
-
עוד טיפ לכתיבה: לפעמים כשרוצים להגיע לפאנץ׳ של השיר, ובאופן כללי, כדאי לכתוב קצת ברמיזה, ולא לגעת ישירות בנקודה, כדי לתת קצת עבודה לקורא שיבין מעצמו את העניין. זה יוצר יופי.
לדוגמא: בשיר שלי, כיסופים.
@אליה-ב אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:ואף אם לא אמצא תשובה עד רוחי אליו יאסוף,
אני יודע שבדרך אני לא אפסיק לכסוףלא כתבתי בפירוש ״ואף אם לא אמצא תשובה עד מותי״, אלא ״רוחי אליו יאסוף״, והקורא לבד מבין. ויש בזה משהו פיוטי.
-
-
אני לא אומנית יותר גדולה ולא כותבת יותר מדי יפה
רק מה שהשבוע כתבתי שיר על שיר קיים למשהו שבעזרת ה' אני רוצה להוציא
אז ככה בשביל שהשיר הקיים יצא יותר עם הגיון ובלי מריחות של מילים
וכל מיני כאלה לחפש מילים עם אותם עברות בסוף
נגיד לקחתי תמפתחות - תמיד שאלת אותי באורות
לשנות למשהו ברעיון של השיר שאתה רוצה לקחת אבל לחפש את אותה עברה
ככה זה בנוי פלוס מינוס על המנגינה בלי מריחות של מילים וכאלה
מקווה שהובנתי -
טיפים בנושא החריזה.
חריזה היא התאמה בין המשפטים בצורה בה הם נשמעים בסוף, כלומר צריך שייגמרו בצורה שנשמעת אותו דבר. ולכן אנחנו נתאים את ההברות הסופיות. את ההברות, ולאו דווקא את האותיות. זה ששתי מילים נגמרות באותה אות זה לא הופך אותן לחרוז.
יש כמה אפשרויות לחרוז. האפשרות הקלאסית והטובה היא שכל ההברה האחרונה של שתי המילים תהיה זהה. לדוגמא:
יושב לבדי על כורסא, רק אני לבדי בסלון,
וכך אני אוהב לנוח, יושב ומסתכל בחלון.
שתי ההברות הסופיות הן אותו דבר לחלוטין, ״לון״.יש אפשרות לחרוז בין הברות דומות, אך לא זהות, כלומר שאחת מהאותיות הסופית או ההתחלתית (או שניהם) אינן אותו דבר, אבל הן בעלות צליל דומה. לדוגמא:
מביט אל שמים כתומים,
השמים עכשיו משונים.
בסוג הזה של החרוזים צריך מאוד לערב שיקול דעת, כי יש דברים שנשמעים יותר ויש שנשמעים פחות טוב. זה גם תלוי באופי של החרוז והמשפטים שמרכיבים אותו, נראה לי שבמשפטים ארוכים יותר עם רווח גדול בין החרוזים זה יישמע טוב יותר. לדוגמא מה שהבאתי בדוגמא הוא במשפטים קצרים, וזה לא נשמע הכי טוב. אבל אם יהיה יותר מרחק בין החרוזים, זה יישמע כך:
מביט אל שמים מעל,
השמים עכשיו הם כתומים,
ובדיוק בשעות האלו,
השמים טיפה משונים.
בכל מקרה כל דבר צריך לבדוק לעצמו איך שנשמע לנו.לפעמים יכולים להיות חרוזים שלא מסתיימים באותה אות, אם הם מסתיימים באותה הברה והאות הסופית נחה ודומה או לא קיימת. לדוגמא:
לבוש בבגדים משונים,
מכנסים מעור של תנין,
קראתי אליו ״אדוני״,
הוא הביט אליי בפנים.ועוד דבר, צריך לוודא שהמשקל של המילים הסופיות דומה, שלא יהיה לדוגמא מילה אחת מלעיל ואחת מלרע. כמו:
צלילי הגלים החיים,
מרמזים שיש פה מים.
כזה דבר לא עושים. למרות שההברות הסופיות דומות, ״איים״, ״חיים״ זה במלרע ו״מים״ במלעיל. חיים יתחרז עם קשיים, ומים עם ירושלים, לדוגמא.וכמובן גם אחרי כל הכללים זה צריך להשמע ולהרגיש טוב, ואת זה הכותב צריך לבדוק כל פעם.
-
הטיפ שלי בעניין
הפוסטים הנ"ל מתיחסים לצורה שבה שיר צריך להיות כתוב -- לדוגמה
סוגי חריזה ---- לכתוב ברמיזה ולא בצורה ישירה --לא לכתוב דברים סתמיים --וכ"ו
שזה בעצם היופי שבהבעה בצורת שיר ---להבדיל ממאמר בעיתון
מתגובות ופידבקים שאני קורא לפעמים --"עין טובה " וכ"ו
לפעמים זה נראה שמתיחסים ומתחברים רק לתוכן ולמסר בלי קשר לכללי הבעה בשירלדוגמה -- אם השיר מדבר על התמודדות בנושא "נפילות " ---ולי יש את אותה בעיה
אז השיר מדבר אלי --וואו --וואו -- בדיוק מה שאני מרגיש --קלע לי בול בנשמה
זה מאוד מרגש -- אבל לא אומר שהשיר באמת כתוב בצורה שמתאימה לשיר ולא לסתם
מאמר בעלמאקראתי את הפוסטים בשרשור הזה ממש ברמה גבוהה ויש הרבה מה ללמוד מהם
והייתי ממליץ בחם לכל החברים שמעלים שירים לפורום לקרוא אותם
מאוד אהבתי במיוחד את המאמר של @shin -----חזק !!! -
@שיר-מורי כתב בטיפים לכתיבה | טיפים בלבד ללא שו"ת!:
ש לי שאלה-
איך אתן יודעות/ים במה לפתוח את השיר שאתן כותבות?
אני חושבת שיש לפתיחה ערך מאוד חשוב-
כי יכול להיות לי רעיון לכתיבה והכל....אבל אני לא יודעת איך אני מתחילה...
אני אתן דוגמה.@אייצ-ית אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
הוא נע על גבול דק-
בין אהבה לשנאה,
משנה מהלכים במשחק-
הופך את כל התמונה.או-
@ריינבואו אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
עמוס לי
דחוס
הכל טס
בלי היסוס
אין לנוס
זה פספוס"שאלה כל כך נכונה. האמת שגם אצלי המנוע לפעמים קצת חורק בהתחלה...
אני חושבת שהסוד הוא פשוט להעז לזרוק את המילה הראשונה על הדף, בלי לפחד אם היא מספיק 'טובה'. לפעמים אני בכלל מתחילה לכתוב מהאמצע, מהנקודה שהכי כואבת או בוערת לי, ורק בסוף אני מגלה שהפתיחה הסתתרה בתוך השורות שכתבתי.
בדוגמאות שהבאת יש משהו מדהים – הן מתחילות ב'בום'. הן לא מחכות. לפעמים כשיש לי רעיון ואני לא יודעת איך להתחיל, אני פשוט כותבת לעצמי: 'מה אני מרגישה עכשיו?' – והתשובה הזו הופכת לשורה הראשונה.
אל תנסי לבנות שער מפואר לשיר, פשוט תפתחי את הדלת ותיכנסי. המילים כבר ימצאו את הדרך להסתדר מעצמן."
-
טיפ "ציירת המילים":
אל תכתבי רק מה את מרגישה, תנסי לצייר את זה. במקום לכתוב "הייתי עצובה", תכתבי "השארתי את המילים על המדרכה הרטובה". כשאת נותנת לקורא תמונה, הוא נכנס לתוך הלב שלך הרבה יותר מהר. -
טיפ "המחסום הוא דלת":
כשאת מרגישה שאין לך מה לכתוב, אל תילחמי בזה. תכתבי על המחסום עצמו. "הדף הלבן שמביט בי", "המילים שננעלו בגרון". לפעמים השירים הכי יפים נולדים דווקא מהרגעים שבהם לא היה לנו מה להגיד. -
טיפ "פחות זה יותר":
לפעמים אנחנו מנסות להכניס יותר מדי חרוזים ומילים גבוהות. השירים הכי חזקים הם אלו שמשתמשים במילים פשוטות שכל אחת יכולה להבין, אבל בצירופים שאף אחת עוד לא חשבה עליהם.
