אתגר כתיבה 6 : )
-
והפעם...
הקרדיט מגיע ל @אילנית
חשבו...וחשבו... איזה אתגר להשים בפרונט...
כי..
היה הרבה הצעות.בסופו של דבר החלטנו מה להביא לכם-
אבל...
כמו תמיד יש טוויסט קטן, רק שהפעם הוא לא חובה-
הוא יהיה אתגר על אתגר...הבנתם?!
סיבכנו אתכם?!טוב.. פשוט נגיד לכם וזהו..
הפעם לקחנו את הנושא
זוויות
ולא רצינו להשאיר אותו סתם ככה...בדד...
למרות שזה נושא רחב אופקים וקיים בו המון עומק.
לכן שילבנו בו עוד משו-
אתם לא חייבים.
אבל אם תבצעו אותו- שיחקתם אותה!קחו סיפור שהיה לכם בחיים, משהו משמעותי- ועליו תכתבו את הזווית ראיה שלכם/של הסביבה, או של המעשה עצמו.
נ.ב.
- שימו לב לא להיות חשופים מידי- אחרי הכל זה פורום.
- אם אתם רוצים לאתגר את עצמכם עם עוד משפט שיהיה חייב לכתוב בשיר תפנו אלי בפרטי
סואו...
בהצלחה ענקית!!
מחכים לתוצאות שלכם!! -
טוב אני מבין שהפעם אני זה שעושה את ה"טבילת אש" לאתגר אז החלטתי שאם כבר אתגר אז עד הסוף ולקחתי מ @אייצ-ית את המשפט בסוף אז הנה התוצאה לפניכם.
מסע ארוך
שינוי מחשבה
שתי חברים טובים
ועוד אחד שנגדך
סכסוך קטן
הכל לטובה
דברים מנוגדים
וההבנה שלך
נקרע בתוך
מסתיר ת'מבוכה
כשכולם מדברים
לא מאמינים לך
כי בסוף תמיד אתה צריך לזכורשמסע הגילוי הוא לא בחיפוש אחר יבשות ונופים חדשים – אלא בשינוי זווית הראיה שלך.
תדון לכף זכות גם אם זה לא הולך בקלות ואנשים קשים- מבטיח שבסוף זה ישתלם לך.עבר הזמן
והיום אחרי הכל
לא מביט אחור
אל מה שהיה
לא נוטר
ויוצא בזה גדול
שיצאת מבור
ויצרת חוויה
ועכשיו מכאן
כמו שהים כחול
זוכר לבחור
באיזה הטיה
כי בסוף תמיד צריך לזכורשמסע הגילוי הוא לא בחיפוש אחר יבשות ונופים חדשים – אלא בשינוי זווית הראיה שלך. תדון לכף זכות גם אם זה לא הולך בקלות ואנשים קשים- מבטיח שבסוף זה ישתלם לך.
-
כולך רעדה- מהססת
בקלון את נתפסת
מבט מחזירה רופסת
בתווך שתיקה כועסת
נשמתך דרוכה
מריבה עם חריכה
האווירה סמיכה
מרגישים שתיקת המבוכה
את כולך עוטפת
מרגישה כמו מרחפת
בחום עליך מטפטפת
שתיקה המלטפת
שעל עצמך מרחמת
לאחר שצרה מסתיימת
חברה איתך יושבת
בשתיקה היא מנחמת
שמחה פה מתרחשת
לאחל מזל טוב ניגשת
פיך פסק מרחשת
רק שתיקה נרגשת
מבטים רבים עוד לה
לפעמיים היא מעיקה
לעיתיים מתוקה
אך כעת בחדרי-
שתיקת הכתיבה
-
דבר ראשון אהבתי את הנושא - אפשר לא לגמור לכתוב עליו, סיפורים והגיגים.
בעיקרון כתבתי אתמול כמה שירים אבל יצא לי כ"כ ארוך(יש הרבה מה לומר והרבה לשפוך) ולא הסתדר לי,
אז פתחתי דף חדש היום וכתבתי בלי למזג את הקודמים.. אחרת זה לא יסתיים לעולם
ויצא בערך הרעיון שאני חושבת על הזוויות שלנו ושל הסביבה.||- לפעמים צריך לקחת בעירבון מוגבל את הזווית הזו של הסביבה. שחוץ מהדברים החשובים שכולנו מסכימים עליהם, לא תמיד צריך ללכת באותו קו שהגדירו וקבעו , לא להיות תלויים בדעות ומוסכמויות שתוקעים אותנו מלהתקדם בחיים, וכל אחד ימצא את הדרך שלו כדי להצליח, בלי לפחד!! (מהתגובות)
*ולא הכנסתי את כל הרעיון לשיר.
||
מחשבות ודעות שגדלנו עליהם,
הנהגות שהתרגלנו אליהם,
ועוד,
רוצה לסנן.ללכת לאזור מדברי-
עם דף חלק,
נקי,
ומחדש לתכנן.לתכנן מחדש-
את האמת הפנימית.
מה שחשוב,
ומהזווית שלי.אולי הם צודקים,
מסכימה חלקית,
אך לא עם הכול,
אנסה שם לבדי.ואז אדע-
אם אני זו אני,
או כי כך כולם.
רוחנית כי התרגלתי,
או שזורם לי בדם?
ערכית כי בוער בי,
או בשיממון כבר תם.
ועם היופי בכנות,
זה ירגיש מושלם! -
רק עכשיו ראיתי את הנושא וזה התפרץ לי ככה בספונטניות לאור המצב בארץ
תהנו!כולנו יהודים
בנים לעם נבחר
חילונים מסורתיים
דתיים חרדים
בלי הרבה הבדלים
ולא ממש שונים
אולי חיצונית
על אחדות חשוב לשמור
כדי להשאיר את האור
שלא יכבה
אנחנו אחים בדם
ואולי שונים גם
כיפה שקופה או שחורה
סרוגה או נחנח
זה היינו-הך
אנחנו מיוחדים
בנים יחידים
רק אנחנו נבחרנו
מכל העמים
לא צרכים ליישר זויות
אפשר יחד לחיות
באחדות בכבוד
נביא את הגאולה -
פוסט זה נמחק!
-
טוב,
אז כתבתי שיר על משו משמעותי בחיי. זה בעקיפין. אני מאמינה שכל אחד יקח את זה למקום שלו.
זה לא עוד סתם שיר...
תקראו כמה פעמים...זווית החיים...
יש מילים שלא אמרתי
יש שירים שלא כתבתי
יש ימים שלא תיכננתי
וסיטואציות שלא ביימתי...בכולם אני משחק
ברובם אני שותק
בתוכי אני זועק
לשינוי שירתק...וזה חותך בי כתער
זה כמו לשרוף יער
ובלי לב את השער
מרסק עלי בסער...אז כתבתי על זה שיר
כמו שרק אני יודע
אני עזוב וחלש ושביר
ואותי רק האל שומע..שנים לא אמרתי
שאתה לי חסר
שנים רק כתבתי
ועכשיו אני חוזרתן לי לראות את זווית החיים
ולא להידקר מהשפיץ...
תן לי גם לומר לך את המילים
ואת הריסטרט להריץ.... -
תיישר זוויות
( הזכויות שמורות)אש בלבך אוכל כל חלקת סיביר קטנה
ומכבה את השמחה שעוד נשארה
וים של שאיפות
מבול של רצונות
שנים בגלות של עצמך
מבקש רק נחמה**פזמון:
אל תתן לגל לשטוף
תחזיק חזק באמונה
הכנס תקוה לליבך
עוד לא אבדה הנחמהאת הראש תרים מעל המים
רק כדי להגיע למטרת החיים
הסערה עוד תכבה את האש
רק שלא תסגור את הלב
תחזיק חזק תיישר זוויות
ותראה אור! -
אם רק היינו מנסים באמת לראות ת'דברים מהצד השני,
ולחשוב לפני שזורקים מילים---
איך ככה בלי מחשבה,
סגרתם לה בפנים.
בלי לגלות קצת הבנה,
צחקתם לה על החיים.לא האמנתם למילים,
גיחכתם מול דמעות,
דרכתם על הפצעים,
שברתם ת'לב לחתיכות.לא ניסיתם להיכנס לה ללב,
לראות באמת מה כואב,
לא הקשבתם בשביל לשמוע,
רק לענות, לרמוס ולפגוע.אם רק הייתם מנסים,
לאהוב בלי תנאים.
אם רק הייתם מבינים,
מקבלים מאמינים.
אם רק הייתם שותקים,
במקום לזרוק חיצים.
.
.
.
.
אם היינו קצת יותר רגישים...מה שהיה- היה,
לא הכל אפשר לתקן.
מילים הם כמו ירייה,
תחשוב טוב לפני שאתה טוען--- -
שיר קצר ומשקף. קצרות המילים ודלות השורות-אבל הן הכי אמיתיות!
פסימיים ואופטימיים
הם 2 סוגי אנשים
הפסימי ריאלי
האופטימי נורמלי
וחי את החיים יותר טובומה עדיף?
מה אגיד כי מזווית אישית
אני עונה על הקטגוריה הראשונה?
איך אצא מזה?
איך אהיה יותר טובה? -
יש זווית חדה
והיפוכה זווית קהה
יש זווית ישרה
וכפולה לה-השטוחהוכל הזוויות
המאוחדות
יוצרות יחדיו
נקודה אחתלהבהיר:
שהאחדות והאחווה-
יוצרים תמונה שלמה
ומורכבים מכל פיסה
מיוחדת כשלעצמה -
פוסט זה נמחק!
