מדריך למציאת השקט הפנימי:
כשמסביב הכל גועש והקצב רק עולה,
והלב שלך בפנים מרגיש קצת חולה,
כשמחשבות מתרוצצות כמו גלים בתוך סופה,
זה הזמן לעצור לרגע, ולהיות שוב יפה.
לא יופי של בגד, או מראה של פנים,
אלא יופי של שקט שנובע מבפנים.
הנה הדרך, צעד אחר צעד בנחת,
איך להניח בצד כל דאגה וכל פחד.
השער הראשון: הקשבה לנשימה
עצמי את העיניים, פשוט תני לעצמך להיות,
בלי צורך להספיק, בלי צורך שוב לחיות-
את הרגע הבא לפני שזה הגיע,
תני לנשימה שלך את הלב להרגיע.
הכניסי אוויר נקי, צלול כמו הטל,
הוציאו את המתח, תרגישי איך הוא קל.
כמו מפוח עדין שמנקה את האבק,
הנשימה היא הכוח לנצח כל מאבק.
השער השני: שחרור המחשבות
המחשבות הן כמו עננים בשמיים הכחולים,
לפעמים הן כבדות, לפעמים הן קלים.
אל תנסי לעצור אותן, אל תנסי להילחם,
פשוט תני להן לעבור, מבלי להתנחם-
בסיפורים שהן מספרות על מה שהיה,
או בדאגות המיותרות על מה שיהיה בבנייה.
תגידי להן "שלום", כמו לעובר אורח ברחוב,
ותחזרי אל הרגע, אל המקום הטוב.
את לא המחשבה, את השמיים הרחבים,
שבהם הכוכבים תמיד נשארים יציבים.
השער השלישי: נוכחות וקבלה
בכל פעם שהראש מתחיל שוב לנדוד,
תזכירי לעצמך שיש לך המון מה ללמוד-
על הכאן ועל העכשיו, על השקט המבורך,
שנמצא ממש כאן, עדין וכל כך רך.
את לא צריכה להיות מושלמת, או תמיד בשליטה,
מותר לך לפעמים פשוט להיות בהאטה.
השקט מחכה לך ברווח שבין המילים,
במקום שבו אין צורך להסביר או להשלים.
השער הרביעי: הבית הפנימי
בסוף היום, כשהאור קצת נחלש,
תבני לך בלב מקום בטוח וחדש.
ארמון של דממה, שבו את המלכה,
שבו הנפש שלך תמיד נשארת מחכה-
לרגע של חסד, לרגע של אור,
מקום שבו תמיד תוכלי שוב לחזור.
תחייכי לעצמך, חיוך קטן וסודי,
השקט הזה הוא שלך, הוא הכי ייחודי.
הוא לא תלוי באף אחד, הוא לא תלוי בדבר,
הוא המעיין שלך, שמעולם לא נגמר.
זכרי תמיד:
השקט אינו יעד רחוק שצריך לכבוש,
הוא השורש שלך, זה שצריך פשוט לאהוב וללבוש.
בכל פעם שתחפשי אותו, הוא יופיע מולך,
מחייך ומחכה, רק שתתני לו ללכת איתך הוא כאן בשבילך
.
