פער בין תפיסת העולם של השירים לתפיסת העולם הרגילה
-
@שבור-אור אמר בפער בין תפיסת העולם של השירים לתפיסת העולם הרגילה:
ברגיל אנחנו דוברים אמת ובשירים משקרים בשביל שיישמע מרגש ויפה?
מי אמר שזה לא ההפך?
-
@פונץ-בננה כתבתי גם את האפשרות ההפוכה, לא הבנתי למה התכוונת בדיוק.
-
@שבור-אור
דבר ראשון- שאפו על הפוסט, בכללי הפוסטים שלך כתובים טוב וברמה. אהבתי ממש.
עכשיו- לתגובה שלי..
אז ככה,@שבור-אור אמר בפער בין תפיסת העולם של השירים לתפיסת העולם הרגילה:
ברגיל אנחנו משקרים כי העולם לא רוצה לשמוע את האמת ואין לנו ברירה ובשירים האמת יוצאת החוצה?
כן, בגדול אני חושבת שזה הענין, וגם כשאתה שואל אדם "מה נשמע" אתה לא אמת מצפה שהוא ישר יענה לך את כל תלאותיו על פני האדמה, כן?
אני גם כותבת שירים מפעם לפעם, ויש לי הרבה שירים שזה הסגנון, אני כותבת אותם כשאני מרגישה ככה- אבל- בגדול אני טיפוס שמח(גם אז יוצא שירים, אבל בהחלט פחות), וכשאני כותבת שירים זה בד"כ יותר "נוגים" (נראה לי שזו המילה המדויקת..:)
אני אגיד דוגרי- את השירים האלה קשה לי יותר לחשוף, ולהראות לאנשים(כן, גם פה, בעילום שם) ופה הנקודה, זה פשוט כי לאנשים קשה לחשוף את הקשיים והרגעים הפחות נעימים שלהם.
אז יש כאלו שידברו על זה ישר(וגם בד"כ זה פחות האנשים כותבים שירים, אבל זה כבר ענין אחר), יש כאלו שיכתבו שיר ויפרסמו אותו(כי בכתב יותר קל להם) , יש כאלו שיפרסמו בעילום שם(לדוג' פה, במקצב:), ויש כאלה, כמוני למשל, שגם פה מעדיפים שלא...עולם מענין אחרי הכל יש לנו, לא ככה??
-
התפיסה היא שאנשים לא אוהבים לשמוע תלונות על קשיים של אחרים. אנשים אוהבים להמצא עם חברים חייכנים שמחים ולא כאלו שמקטרים. מה לעשות.
לכן דרך אגב, הדשא של השכן ירוק יותר... הוא לא מראה לנו מבחוץ את כל העשבים השוטים והצהבהבים שלו.
למרות שכן... גם לו כמו לכולם קיימים כאלו.
עדיין לא נתקלתי בדף או מקלדת שלא הסכימו להתחבר למישהו כי הוא מדי דיכאוני ומוריד מצב רוח או מתבכיין על קטנות וגדולות.
אליהם אפשר לפרוק תמיד הכל ולדעת שהם לא יגלו לאף אחד אם לא תרצה ולא יעזבו אותך. -
@שבור-אור קודם כל לא עם כל אדם אפשר לדבר 'פתוח' יכול להיות שאחד ישאל מה קורה ואז נענה לו 'הכל אחלה' ואם חבר טוב ישאל 'מה קורה' יהיה שיח יותר פתוח ויותר לדבר על הקשיים וההתמודדיות בחיים ולא לשכוח שיש מה שנקרא 'יום עסל יום בסל' (איך שלא כותבים אתזה)יש ימים שהכל לא הולך כמו שצריך יש משברים (בעיקר בגיל ההתבגרות)ומתוך קושי ובכי מתוך העומק הזה יוצאים כל אותם שירים.
ויש המוןןןןןן ימים שכאלה לא חושבת שזה קשור לשקר פשוט כמו שכתבתי מלכתחילה לא עם כל אדם אני אשתף את הדברים שעוברים עלי ביום יום -
דבר ראשון-נושא מעניין ומתבקש
ולעצם העניין. כשאני כותבת, אני באה להעביר מסר או למקד את תשומת הלב שלי (ובסופו של דבר גם של אחרים...) לתוכן מסוים. כל פעם התוכן שונה אבל, שיר על רמה, נוגע, עשיר וכו יכיל משהו! ולא ידבר סתם על לדוג':
אני בן אדם
זורם בי דם
יש לי אף
אבל לא עף
...
אני באה לספר יותר מזה.
מה אני באה לספר?
יום אחד איך הרגשתי כשארע פיגוע ל"ע
יום אחד כמה אני מרגישה קטנה
יום אחד כמה אני מרגישה פיצקית
יום אחד כמה אני מרוגשת,משועממת, אדישה וכו וכד'
ולעומת זאת, השיחות שלנו עם בני אדם רנדומלים לא אמורים להיות על הרגשות שלהם ושלנו.
אם מדובר בחבר יותר קרוב אתה כן אמור לשמוע ממנו יותר מ:מה נשמע? ברוך השם.
אבל מאדם שאינו נמצא איתך במערכת יחסים מסוימת בכלל, למה שיספר לך עד הפרטים הקטנים למה היומהולדת של חבר שלו גרם לו לדיכאון? למה מה קרה?
לעומת זאת בכתיבת השיר הוא גם פורק ומשתף בדרך קלה יותר,(לענ"ד).
וגם מביא למודעות את הנושא. ואם קל לו יותר בשם בדוי אז זה עוד יותר מסביר את זה... -
שירים זה מאחורי הקלעים של האדם.
-
@קפוצ-ונית חזק!!!!
-
אוקיי, קראתי את התשובות ואני רוצה להגיב עליהם (אני לא מגיב ישירות, אלא אומר את מה שעולה לי מכלל התשובות):
א. אם כשעצובים וכואב יש יותר שירים, זה אומר ששירים הם בדיעבד? שעיקר המקום שלהם הוא לבטא את מה שלא טוב, אבל כשהכול טוב הם מיותרים?
ב. נראה לי שהרבה תשובות אמרו בצורה כזאת או אחרת את מה שאני כתבתי ככה: "אנחנו תמיד דוברי אמת ומציגים את הרבדים של המציאות לפי הפלטפורמה". כלומר שביומיום פשוט פחות שייך ורלוונטי לדבר על הקשיים שעליהם אנחנו כותבים בשירים.
אבל תרשו לי להציב על זה סימן שאלה. אני מבין שכששואלים "מה נשמע" זה הגיוני לענות "ברוך ד' בסדר" ולא לפרט את מה שפחות טוב, אבל אם נדקדק הרבה פעמים אנשים שואלים "הכול טוב?" או "איך אתה? מבסוט?". אבל בא נלך לדברים היותר ברורים, בא לא נדבר על הדיבורים הסתמיים, בא נדבר על איך אדם מציג את עצמו בראיון עבודה, בשידוכים, איך אנחנו מכירים את המשפחה הקרובה שלנו, החברים שלנו אתם יודעים עליהם שהם מרגישים כמו השירים שכתובים פה? כי אני נניח לא יודע...
אני הרבה פעמים דווקא רציתי לשתף, אבל הרגשתי שזה פשוט לא שייך, החיים זורמים, ואין שום הקשר שבו אפשר לדבר על דברים כאלה. רק כאן באתר אני קורא דברים שדומים לדברים שאני מרגיש.
אז יש פה פער, ואולי לא כל דבר משתפים מיד, אבל אם זה באמת דרמטי כמו שזה נראה מהשירים- איך זה שכמעט אין לזה זכר מחוץ לעולם השירה? -
זה מאוד תלוי באיזה שירים...
יש שירים שהם המינסטרים קרי אלחנן אלחדד וכאלה שאנחנו יכולים לשמוע כן את ההפלך מהמציאות או מציאות עקומה לחיוב או שלילה..
ויש יוצרים כגו' ישי ריבו או חנן שכותבים תכלס מה עובר עליהם..
אם תשאלו אותי וודאי שהמציאות הספפרותית יותר מדומיינת לחיוב או שלילה.. כיוון והיא איננה קיימת
היא מציאות אך ספרותית ובהינף יד/עט אני יכול לרחף בחלל ליד הכוכבים
-
@שבור-אור
אני חושבת שהתשובה מאוד פשוטה- אני לא אתחיל לשפוך את הלב ולספר כל הקשיים שלי בפני חברה שהיא לא מספיק טובה וגם לא תמיד זו הסיטואציה המתאימה... לא כל בן אדם ששואל מה נשמע מתכנן עכשיו לשמוע את כל הצרות שבעולם....
לעומת זאת בשיר הרבה יותר קל לשפוך את הלב... במיוחד פה במקצב שהכל יחסית אנונימי ולא מכירים אותי באמת אז מה אכפת לי....
אני לא יודעת מה לגבי כל הכותבות והכותבים פה במקצב אבל אני אישית- כל שיר שכתבתי פה היה נטו בגלל משו שחוויתי.לגבי זמרים בכללי- לדעתי יש הרבה זמרים שסתם שרים לרוב אלו זמרים שהם לא יוצרים.... אבל יש גם זמרים שבאמת כותבים מהלב... כמו ריבו, חנן בן ארי, דוד בן ארזה וכל אלה....
-
@אפרת-גלבוע ראית את התגובה השנייה שכתבתי? אני לא מדבר על חברה לא מספיק טובה, אני מדבר על המשפחה שלך, החברות הטובות שלך וכדו'. הם מכירים אותך כמו שאת כותבת בשירים או לא? ואם כן- את חושבת שככה זה אצל רוב כותבי השירים פה?
לי זה מרגיש שיש פער, ותסכימי שדברים כל כך דרמטיים כמו שהשירים מתארים אמורים לקבל ביטוי מחוץ לשירים... -
@שבור-אור אני גם מסכימה עם @ד19 ,
יש דברים שאני לא אספר לאף אחד בעולם. רק לדף והעט.....
וכמו ש @קפוצ-ונית אמרה - שירים זה המאחורי הקלעים של האדם........ לכל אדם יש מאחורי הקלעים, ובד"כ הוא לא מעוניין לחשוף אותו, גם לא לסביבה הקרובה.....
אני חושבת שגם להוציא מחשבות וכאבים בטקסט, זה הרבה יותר קל מלספר למישהו. הדף מכיל את כל הדמעות, המחשבות והרצונות, בקלות.
-
למה כולכם שומעים רק שירי דיכאון????
יש מלא כותבים שלא כותבים ככה
וכותבים על המצב ברחובות ועל התחושות שלהם
דוג' שעלתה לי פלד שהכתיבה שלו מדהימה אבל לא דיכאונית כזו בכלל
קחו את אלחנן אלחדד גם אצלו השירים לא כאלה (ממה שאני זוכרת)
גם אצל ריבו לא הכל כזה דכאוני
אנשים כותבים על דברים שקוראים סביבם אף אחד לא התיישב לכתוב שיר סתם
תבדקו
רוב השירים יש סיפור מאחור -
@אחות-קטנה לא אכחד שלדעתי המון! מהזמרים מתבייטים על החלק המדמם שלנו (ושלהם!) ושרים ממנו...
נכון רובינו מצליחם להתחבר...אבל זו פחות חכמה...
בואי תביאי לי זמרים שמצליחים לגעת בקהל עם שיר שלא מדבר על כאב ועצב...
יש, זה בטוח, אבל באחוזים הם בהחלט פחות! לעניות דעתי... את צודקת בעניין הפלד ויש כמובן עווד שמות...אבל שוב הרבה מדברים על רגעי החושך ולפעמים כשלא בא לך יוצרים טיפה דיכאון...אבל את לא חייבת להסכים...
בהחלט מרגישה שאני מבינה תצמי יותר טוב אחרי שאני כותבת וקוראת...
אבל למה שארצה לקחת את השירים הכי 'אני' והכי 'כואב' ולהזדהות איתו בשער בת רבים?? זה יחמיא לי? פחות...
אבל אם יורשה לי להביע דעה, נראלי שבימינו אנשים פחות יודעים לשתף...אולי זה בגלל הטכנולוגיה...לא'ידעת...
