פער בין תפיסת העולם של השירים לתפיסת העולם הרגילה

[אליש]

אנשים נוטים לכתוב שירים כשהם עצובים יותר.
כשבנאדם שמח והכל כרגיל וטוב- הוא לא מתיישב לכתוב שיר.

[קפוצ'ונית]

שירים זה מאחורי הקלעים של האדם.

[ויווש]

@קפוצ-ונית חזק!!!!

[שבור אור]

אוקיי, קראתי את התשובות ואני רוצה להגיב עליהם (אני לא מגיב ישירות, אלא אומר את מה שעולה לי מכלל התשובות):
א. אם כשעצובים וכואב יש יותר שירים, זה אומר ששירים הם בדיעבד? שעיקר המקום שלהם הוא לבטא את מה שלא טוב, אבל כשהכול טוב הם מיותרים?
ב. נראה לי שהרבה תשובות אמרו בצורה כזאת או אחרת את מה שאני כתבתי ככה: "אנחנו תמיד דוברי אמת ומציגים את הרבדים של המציאות לפי הפלטפורמה". כלומר שביומיום פשוט פחות שייך ורלוונטי לדבר על הקשיים שעליהם אנחנו כותבים בשירים.
אבל תרשו לי להציב על זה סימן שאלה. אני מבין שכששואלים "מה נשמע" זה הגיוני לענות "ברוך ד' בסדר" ולא לפרט את מה שפחות טוב, אבל אם נדקדק הרבה פעמים אנשים שואלים "הכול טוב?" או "איך אתה? מבסוט?". אבל בא נלך לדברים היותר ברורים, בא לא נדבר על הדיבורים הסתמיים, בא נדבר על איך אדם מציג את עצמו בראיון עבודה, בשידוכים, איך אנחנו מכירים את המשפחה הקרובה שלנו, החברים שלנו אתם יודעים עליהם שהם מרגישים כמו השירים שכתובים פה? כי אני נניח לא יודע...
אני הרבה פעמים דווקא רציתי לשתף, אבל הרגשתי שזה פשוט לא שייך, החיים זורמים, ואין שום הקשר שבו אפשר לדבר על דברים כאלה. רק כאן באתר אני קורא דברים שדומים לדברים שאני מרגיש.
אז יש פה פער, ואולי לא כל דבר משתפים מיד, אבל אם זה באמת דרמטי כמו שזה נראה מהשירים- איך זה שכמעט אין לזה זכר מחוץ לעולם השירה?

[shin]

זה מאוד תלוי באיזה שירים...
יש שירים שהם המינסטרים קרי אלחנן אלחדד וכאלה שאנחנו יכולים לשמוע כן את ההפלך מהמציאות או מציאות עקומה לחיוב או שלילה..
ויש יוצרים כגו' ישי ריבו או חנן שכותבים תכלס מה עובר עליהם..
אם תשאלו אותי וודאי שהמציאות הספפרותית יותר מדומיינת לחיוב או שלילה.. כיוון והיא איננה קיימת
היא מציאות אך ספרותית ובהינף יד/עט אני יכול לרחף בחלל ליד הכוכבים

[חינדיקיקי]

נושא מאוד מעניין, תודה!
אני אישית כשקשה לי ואין לי איך לפרוק את הכאב- דווקא דרך שירים אני מצליחה.
אם באלי סתם לכתוב שיר על כמה יפה היום והשמש זורחת- זה לא הולך לי...

[אפרת גלבוע]

@שבור-אור
אני חושבת שהתשובה מאוד פשוטה- אני לא אתחיל לשפוך את הלב ולספר כל הקשיים שלי בפני חברה שהיא לא מספיק טובה וגם לא תמיד זו הסיטואציה המתאימה... לא כל בן אדם ששואל מה נשמע מתכנן עכשיו לשמוע את כל הצרות שבעולם....
לעומת זאת בשיר הרבה יותר קל לשפוך את הלב... במיוחד פה במקצב שהכל יחסית אנונימי ולא מכירים אותי באמת אז מה אכפת לי....
אני לא יודעת מה לגבי כל הכותבות והכותבים פה במקצב אבל אני אישית- כל שיר שכתבתי פה היה נטו בגלל משו שחוויתי.

לגבי זמרים בכללי- לדעתי יש הרבה זמרים שסתם שרים לרוב אלו זמרים שהם לא יוצרים.... אבל יש גם זמרים שבאמת כותבים מהלב... כמו ריבו, חנן בן ארי, דוד בן ארזה וכל אלה....

[שבור אור]

@אפרת-גלבוע ראית את התגובה השנייה שכתבתי? אני לא מדבר על חברה לא מספיק טובה, אני מדבר על המשפחה שלך, החברות הטובות שלך וכדו'. הם מכירים אותך כמו שאת כותבת בשירים או לא? ואם כן- את חושבת שככה זה אצל רוב כותבי השירים פה?
לי זה מרגיש שיש פער, ותסכימי שדברים כל כך דרמטיים כמו שהשירים מתארים אמורים לקבל ביטוי מחוץ לשירים...

[ד19]

@שבור-אור יש דברים שגם לחברה הכי קרובה שלי אני לא אומרת

[כ.פ.]

@שבור-אור אני גם מסכימה עם @ד19 ,
יש דברים שאני לא אספר לאף אחד בעולם. רק לדף והעט.....

וכמו ש @קפוצ-ונית אמרה - שירים זה המאחורי הקלעים של האדם........ לכל אדם יש מאחורי הקלעים, ובד"כ הוא לא מעוניין לחשוף אותו, גם לא לסביבה הקרובה.....

אני חושבת שגם להוציא מחשבות וכאבים בטקסט, זה הרבה יותר קל מלספר למישהו. הדף מכיל את כל הדמעות, המחשבות והרצונות, בקלות.

[שבור אור]

@ד19 @כ-פ מה שמעניין אותי רק זה איך להתייחס לזה, כמובן מאליו וטבעי, או כבעיה בסביבה שבגלל זה אנחנו לא יכולים לשתף את הרגשות העמוקים שלנו (או בעיה בנו שאנחנו לא מספיק אמיצים בשביל לשתף, גם את זה אין לפסול...)

[אחות קטנה]

למה כולכם שומעים רק שירי דיכאון????
יש מלא כותבים שלא כותבים ככה
וכותבים על המצב ברחובות ועל התחושות שלהם
דוג' שעלתה לי פלד שהכתיבה שלו מדהימה אבל לא דיכאונית כזו בכלל
קחו את אלחנן אלחדד גם אצלו השירים לא כאלה (ממה שאני זוכרת)
גם אצל ריבו לא הכל כזה דכאוני
אנשים כותבים על דברים שקוראים סביבם אף אחד לא התיישב לכתוב שיר סתם
תבדקו
רוב השירים יש סיפור מאחור

[Anne]

@אחות-קטנה לא אכחד שלדעתי המון! מהזמרים מתבייטים על החלק המדמם שלנו (ושלהם!) ושרים ממנו...
נכון רובינו מצליחם להתחבר...אבל זו פחות חכמה...
בואי תביאי לי זמרים שמצליחים לגעת בקהל עם שיר שלא מדבר על כאב ועצב...
יש, זה בטוח, אבל באחוזים הם בהחלט פחות! לעניות דעתי... את צודקת בעניין הפלד ויש כמובן עווד שמות...אבל שוב הרבה מדברים על רגעי החושך ולפעמים כשלא בא לך יוצרים טיפה דיכאון...אבל את לא חייבת להסכים...
בהחלט מרגישה שאני מבינה תצמי יותר טוב אחרי שאני כותבת וקוראת...
אבל למה שארצה לקחת את השירים הכי 'אני' והכי 'כואב' ולהזדהות איתו בשער בת רבים?? זה יחמיא לי? פחות...
אבל אם יורשה לי להביע דעה, נראלי שבימינו אנשים פחות יודעים לשתף...אולי זה בגלל הטכנולוגיה...לא'ידעת...

[053]

זה כמו סיפור, למה יותר תתחברו לאדם סובל או לאדם שרק טוב לו?
בדרך כלל רוב האנשים מתחברים לסובל, לזה שקשה לו כי יש לנו איזשוהי הזדהות.

אבל אצלינו יש עוד דבר חזק שמתחברים אליו. וזה ערכים ומוקות.
וכמר מצליח לקחת אותם ולעשות מהם שיר זה הדבר הכי מושלם שיש!!

[ד19]

@053
כל מילה יהלוםם
עוד הערה פיצית על מה שכתבת-
אנחנו לא נתחבר לסיפור על אדם שרק טוב לו- כי אין אדם שרק טוב לו...
נראה לי פה הנקודה

[אילן פ]

@שבור-אור
נושא ממש יפה וקראתי מה שכתבו - ממש דיון מעניין -- ההסבר בפער לדעתי נובע מכך .............
ש בעצם כל אדם חי ב 2 עולמות
עולם חיצוני --שכלפי החברה -כדי לשרוד - משחק אותה -חזק -מצליח -חכם -סחבק וכ"ו
ועולם פנימי -- ש חי עם עצמו ועם בורא עולם --ויודע את האמת שלפעמים היא בסתירה לעולמו החיצוני
לכן יוצר שכותב שיר על עצמו -- זה נובע מצורך פנימי ו יש כאן סוג של אמירה --"אל תחשבו שאני --זה מה שחושבים ורואים -- והחיים שלי לא ממש "תותים" כמו ש חושבים
אני מכיר כמה זמרים יוצרים --שכלפי חוץ --מצליחים בטרוף -- אבל ומהשירים שלהם מבינים
שיש להם התמודדויות קשות עם עצמם -- עד כדי כך שהם לא יכולים ממש להנות מההצלחה שלהם

[053]

@ד19 אהבתי, נכון....
אבל עדין יש זמרים ששרים לך על יים מולמים, תכלס... אם זה לא מדבר עכשיו על העתיד זה לא יתפוס אותך....
כי אדם מחפש הזדהות