שיר | מאמר לראש השנה

[ארי גולד]

בָּדָד הִתְהָלַכְתִּי טֶרֶם רֹאשׁ הַשָׁנָה
וַיִרְאוּ עֵינַי – בְּכֹל אֲשֶׁר אָנוּעַ,
בְּכֹל אֲשֶׁר אֶפְנֶה וְאֶתְבֹּונָנָה
אַנָשִׁים יֵלְכֹו וְרֹאשָם רֹוכֵן כַּנוּעַ,

וַאֶשֶׁב גַם אָנֹוכִי לְהִתְבֹּונֵן לָדָעַת
חַלְחָלָה אֲחַזָתָנִי מַחְשֶׁבֹותַיי כְּתֹוהוּ,
הַרֵי מֹוקִיר כָּל כִּשְׁרֹונֹות וָדָעַת
הוּא דָן, גֹּוזֵר, מֵקִים בִּתְחוּם עֻזֵּהוּ,

לֹא אֲפָאֵר מִלַּי לָתֵת תֵּאוּר לֹו
הָמַחְלִיף עִתֹּות הַבָלֵי הָאֹושֶׁר,
וְאֵין עַצַת אֶנֹושׁ אֲשֶׁר תוּכַל לֹו
מֶלֶךְ הַמִשְׁפָּט, דָן הוּא אַלֵי יֹושֶׁר,

הֹוי יְצוּרִים דַּלֵּי הַדָּעַת!
מָה רַבָּה הַסִכְלוּת, אֶתְכֶם שִׁיחֵתָה,
עֹומְקֹו לֹא תוּכְלוּ לָגַעַת
מֵרֹוב שִׁפְלוּת דֲעַתְכֶם וְקַטְנוּתָה,

בני האנוש יַאְרִיכוּ מְדָנִים וּבָאוּ
עַד שֶׁפֶךְ דָם, וְכַת פִּרְאֵי הַנֶפֶשׁ,
יִפְעַת חֶלְדָם, וְנִבְזוּתָם גָבָהוּ
מֲעַשֵׂי זֵלוּתָם כֶצַחָנָה וְרֶפֶשׁ,

וּרְאֵה אֵיכָה כְּֽצֵל עֹובֵר יָעוּפוּ
הַבְלֵי יְקָר, בְּיַד גֹורָל הָפְקָדוּ,
בְּקֹוצֶר דַּעַתָם גְרִיעָתָם יֹוסִיפוּ
וְרִיב דָּמִים בִּבְנֵי אֱנֹושׁ יֹולִידוּ,

וְהוּא לְבַדֹו הַמֹושֵׁל בֶכֹל הָאָרֶץ
מִגֹוי אֶל גֹוי, מִשֶׁבֶט אַלֵי שֶׁבֶט,
וּבַּיֹום הַזֶה דִינֵינוּ לְפָנָיו יֶחֶרַץ
לְחַיִים לְמָוְות לְטִירְדָה אֹו לְשֶׁבֶתּ,

וְאֵיכַכָה אֶשָׂא פָנַי בְּיֹום הַדִין
הַלֹא בַּעַר וְכְסִיל אָנִי בְּתֹּורָתֹו,
וְהַאֵיךְ אֶעְשֶׂה תְשוּבָה כָּדִין
הַלֹא כְּאַיִן אָנֹוכִי לְעוּמָתֹו,

וְאֵיכַכָה אֹומַר אָבִי שַׁבְתִּי אֵילֶךָ
הַרֵי בֹּוחֶן הוּא לִכְּלַיֹות וּלַלֶב,
וְהֶן גַם עַתִּידִי גָלוּי הוּא לְפָנֶיךָ
וְגָלוּי לֹו שֶׁרַק כָּעֵת אַנִי מִתְקַרֵב,

arigold