אשכול מיוחד - שירים לכתיבה | מלחמת חרבות ברזל תשפ"ד
-
לא שלי
ובאותה השעה
יש לפלוש בתעוזה
להתיר רצועה
בנחישות עזה
לראות בעינים
שאינן מסומאות
את המחטף
להודות באמת בדמעות
לבקש צדק נרדף
ולשחרר
טבעת חנק ותלות
בשובה לב
לפרוץ אזיק סורר
של כבילות
לשקר כואבכי כל זה
אינו שווה
ואינו שובה
בשום זירה
בעד חירות
הנפש
והבחירה. -
לא שלי
ושבו בנים
לאבא אוהב
ושבו בנים
עם צחוק בתוך כאב
ושבו בנים
לביתם לארצם
ושבו בנים
למקום נחלתם
ושבו בנים
ילדים לאבא אחד
ושבו בנים
עם כאב עמוק חד
ושבו בנים
עם תפילה עד בלי די
ושבו בנים
לכאן, בתוך תפילותיי
ושבו בנים
243 אחיי ואחיותיי
ושבו בנים
לקול שופר ודמעות בעייני
ושבו בנים
אל מאמע רחל נצעד
ושבו בנים
ההבטחה של הימים ההם אז,
ושבו בנים
מנעי קולך
ושבו בנים
תשמע תפילתך
"ושבו בנים לגבולם" -
כבשה נרדפת
זאבים מוקפת
חרב חדה מונפת
אימת אויב מרשע,אזעקה משספת
למקלט נהדפת
בבעתה מצנפת
מקול מטחים נרעשהתוגה אופפת
אמה נגפת
שבריה אוספת
מתחננת על נפשהקומי עורי בת ציון השחוחה
רב לך שבת בעמק הבכא
כי קרב יום בו תתנערי מעפר
רגליך ירוצו לקול תקיעת שופר
עוד תהדהד תרועתו בחוצות
ויקבץ נדחינו מכל התפוצות
עוד ישמע קול מצהלות
בלא עכבות והגבלות
עוד ישובו זקנים וזקנות
עוד יתמלאו מבואות וגינות
עוד נרקוד בהקפות שניות
ולא נמדוד מרחקים ושניות
עוד נתעטף בטללי נחמה
עוד נזכה לראות בנין ותקומה
עוד נושע בתשועת עולמים
בשוב השם את שבותינו,
היינו כחולמים!!||בלי לשים לב, הרגשתי שאט אט אני שוכחת מהמלחמה, מהחטופים, מההרוגים.., ושוקעת בעולם של עצמי...
וכתיבת השיר הזה- עוררה בי שוב תקווה חדשה-והמון אמונה...
והלוואי שניזכה לשמוע שכל החטופים יחזרו לבתיהם בריאים ושלמים!!!
@הדרי|| -
מלחמה
הימים של המלחמה עוברים
ואנחנו נייהים יותר מאוחדים
כול יום שחיים
זה עוד מתנה מאלוקיםאבל למה מלחמה
אם אפשר פשוט בלי לחימה
די למלחמות, די לבומים
די לסיוטים האיומים
שבאים כול לילה מחדש
עם משהו חדשרוצה---שהכול יגמר
ובעולם יהיה נס
שכולם יתאחדו
ויותר לא יהיו
מלחמות.............. -
לא שלי
ואחרי
ככלות הקול
וטילי טילים
לאן הרוח
נושבת
אחרי
שעשתה
דברו
מה עכשיו?אולי הראש
טמון בחול
כי דלו מילים
ובתוך עמי
אני חושבת
על אתמולו
ומחרו
של אח שלא שב...?כי אחרי הכל
קל יותר
לבַכות חללים
לא לי
בגלות מעוכבת
מלנער ליבי
שלי
מעפרו
כי לא לשוא. -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
אני לא ישנה
לא בימים
ולא בלילות
אזלו בי הכוחות
נגמרו לי המילים
עד מתי זה ימשך?
לא יכולה יותר
להכיל ת'כאב
אני לא פורקת
הכול נישאר בלב
לא יכולה
לחשוב יותר על-
השבויים,
ההרוגים,
הפצועים,
החיילים,
רק מתפללת לאלוקים!
אבא האם אתה שומע אותי??!
א.מ
אשמח להערה או להארה! -
פוסט זה נמחק!
-
ועכשיו מה?\.ESTER.H
שק שינה
אריזה חפוזה
יצאת לדרךתיק עמוס
צוואר תפוס
אתה הולךמבטיח לחזור
נשבע לעזור
כל עוד אתה פהובלילה שנשברת
טלפון הרמת
להרגיע אותי,
את אמא, אבא.
ובכלל רצית לנחם את עצמך..ועכשיו מה
הכל תם
נשארתי מיותם
לב שדמם
גמר
לפעום
אני בוכה
הלילות האלה סיוט
הלוואי שזו טעות
נגמר לי המהות
היִית לי תלות
ועכשיו מה
? ? ?