מחשבות על קנאות

[ארי רוזנבלט]

ללכת בין השבילים, בין הטיפות,
בלי ליפול בין הכסאות,
לא צריך לרקוד על שתי החתונות,
רק למצוא מה שבין השיטין, בין השיטות,

לא צריך להיות חכם גדול, בשביל לפסול,
הכי קל זה לקטול, הכל,
החכם האמיתי, ימצא דרך לליבך ולליבי,
וזו לא פשרה, רק דרך הזהב, הישרה,

למטבע שתי צדדים יש, לקוביה שש,
לחיים...
ולא הכל שחור לבן, במכחול של אמן,
ישורטטו אינספור גוונים של נשמה,

כשם שהפרצופים שונים כך גם הדעות,
לכולם יש מקורות,
החכם האמיתי, הוא מי שיבין גם צד שני,
כל חייו ימדוד וישקול, מה לעשות ואיך לפעול,

אלו לא חיי פשרה, זו הדרך הקשה, והשווה,
קנאות עיוורת, לפעמים נראית הקרבה,
אך במבט יותר רחב, זוהי דרך של כזב,
לא כל הנוצץ זהב, ולא כל מי שצועק חשב,