התחלת זמן קיץ
נעול
ספרות וכתיבה
-
האוטובוס חלף על פניי,
ואני מוצאת את עצמי ממלמלת פרק תהילים.
עליהם, הבחורים.
בחורי הישיבות.
שמתחילים זמן חדש, זמן קיץ.
ולמרות הכל, ובגלל הכל,
הם ישבו וילמדו.
למרות הגזרות,
הרדיפות,
השנאה, שנאת האחים.
הם לא יוותרו.
הם ילחמו, כמו אריות.
ואני גאה בהם.
גאה בעצמי.
שיש לי אחים כאלה.
שלמרות הכל, ארזו את הכל.
עזבו את הבית, ל5 שבועות.
"תמימות".
יצאו מאזור הנוחות,
מהמיטה הנוחה.
מהאוכל החם.
מהפרטיות.
והתחילו זמן חדש בישיבה.
אני מקנאה בהם... -
פ פונץ' בננה נעל נושא זה
