מגזין החג - המחדש מיוזיק, ראיונות וטורים אישיים עם אנשי המוזיקה
-
מִן הַשָּׁמַיִם נִשְׁמַע קוֹלוֹ // זאנוויל ויינברגר בראיון חג
לקראת חג הסוכות ולאחר אלבום מושקע במיוחד הושבנו את המאסטר ואת האסטרטגיה, זאנוויל ויינברגר ופנחס ביכלר לראיון על הקריירה המוזיקלית ועל האלבום החדש והמשובח "מִן הַשָּׁמַיִם".
ישראל רוזן
ט״ו בתשרי תשפ״ב (21/09/2021)איך הכל מתחיל?
זאנוויל: לא הרבה יודעים אבל עוד הרבה לפני שהתחלתי את הקריירה הבוגרת שלי, הייתי שר באירועים קטנים בחסידות שלי דושינסקי, כשרק פעם אחת בילדותי יצא לי לשיר באופן מקצועי באולפן, זה קרה אחרי אירוע קטן שבו שרתי, השתתף שם גם איש המוזיקה החסידית יוסי גיל, וברגע שפתחתי את הפה הוא ישר אמר “אותו אני רוצה לאלבום שלי” וכך היה, שרתי לו אז את השיר “ים ליבשה”.ביכלר: זאנוויל כילד היה ילד פלא בעל יכולת ביצוע מדהימות ווירטואוזיות בלתי נתפסות, הסיבה היחידה שלא שמענו עליו בילדות הייתה רק בגלל שאביו לא רצה לחשוף אותו לעולם הגדול, וכבר אז כילד ניבאו לו גדולות.
זאנוויל: בשלב יותר מאוחר התחלתי להכיר קצת את עולם האולפנים, הגעתי להקליט מקהלות עם מקהלת מלכות באולפן, כשרק כמה שנים אחרי כן שלף אותי פנחס ביכלר לאירועים כחבר מקהלה.
ביכלר: מהר מאוד הבנתי שהמקום של זאנוויל הוא דווקא בקדמת הבמה ולא כחבר מקהלה מן השורה, זה היה באירוע בר מצווה שהחלטתי לסגור את הפינה הזאת והכרחתי את זאנוויל לשיר כסולן, ומאז בכל אירוע שסגרו עם מלכות היו מוודאים שזאנוויל מגיע, עד שהגיע שלב שאני מוצא את עצמי אומר לאנשים שהמחיר של זאנוויל לבד הוא כפול מכל מקהלת מלכות.
בשלב כזה לא נוצר מצב שחברי מקהלה אומרים, אנחנו רוצים גם לעבוד כסולנים?
זאנוויל: ממש לא! כולם מאוד החזיקו אצבעות, פרגנו, תמכו ועודדו.
ביכלר: למען האמת היו כמה שניסו, חלקם הצליחו וחלקם מצאו את עצמם בלי מקהלה ועם חלום מנופץ להיות סולן.
מתי מגיע השלב שבו זאנוויל עובר שלב לסולן בקליפים של מלכות?
ביכלר: בשנים הראשונות של מלכות הסולן הרשמי בקליפים היה מוטי ויזל, בהמשך זה היה מוטי וזאנוויל ואז כשמוטי יצא לדרך עצמאית זאנוויל הפך לסולן הרשמי של מלכות בכל הקליפים.
מה הסיבה שאתה לא נוהג לשיר בעברית ומתמקד רק במוזיקה חסידית שורשית?
זאנוויל: אני פשוט פחות מתחבר למוזיקה הזאת.
ביכלר: זאנוויל הוא אדם שמרן מאוד, זה מתבטא בחיים האישיים שלו וגם במוזיקה שלו.
מתי מגיעה המחשבה על אלבום?
זאנוויל: מהרגע בו יצאתי לדרך מוזיקלית משלי ידעתי שאני רוצה ללכת לאלבום, ואז הגיע יוסף משה כהנא, שגם הוציא איתי את לחיים מיט זאנוויל והציע מימון והפקה לפרוייקט על זה.ביכלר: ברגע שהתקבלה הצעה, לא חשבתי פעמיים והחלטתי שיוצאים לדרך.
ברגע שאתם מחליטים לצאת לדרך, לאיזה מעבד אתם פונים ראשון?
זאנוויל: הדבר הברור והמובן מאליו היה ללכת למשה לאופר, לא יכולתי לדמיין אלבום חסידי בלי הרגש שלו והשמחה שיש רק לו.ביכלר: רוב הזמרים מביאים איתם סגנון מסוים של מוזיקה ואילו הגיוון שלהם מתבטא דווקא בסגנון השירים והמעבדים, אצל זאנוויל זה שונה, השירה שלו כל כך מגוונת, הוא מצליח לעשות הכל, גבוהים, נמוכים, דרמטי, סוער, בקיצור… לונה פארק מוזיקלי.
אם אנחנו מדברים על משה לאופר אני חייב לרוץ דווקא לרצועה האחרונה באלבום, “מן השמיים” רצועה מוזיקלית שמימית שמשלבת סגנונות מוזיקה שונות וביצועי ווקאל מיוחדים, מאיפה מגיע האומץ להוציא כזו יצירה באלבום.
זאנוויל: זה לגמרי היה הימור, יצא לי לדבר עם לא מעט אנשים אחרי שהוצאתי את האלבום ושאלתי אותם, לאיזה שיר הכי התחברתם באלבום, ותתפלא לשמוע, הרוב הצביעו דווקא על מן השמיים.ביכלר: את זאנוויל קשה מאוד להגדיר, הוא מצד אחד אמן הרגש, מצד שני אמן הסולמות, הוא גם חזן וגם יודע להרקיד טוב מאוד, אז איכשהו בסוף הטייטל שלו אמן היצירה, אדם שיודע לקחת יצירה בשתי ידיים ולהחזיק אותה מתחילה ועד סוף בשליטה מלאה. נוצר מצב שבאירועים שהוא מופיע אנשים מבקשים שהוא יבצע עוד ועוד יצירות מהעבר, כך שהיה די נצרך להכניס יצירה אחת לפחות לתוך האלבום, מה שהתברר כהימור קטן מידי, היינו צריכים להכניס עוד יצירה אחת לפחות.
בשלב מאוחר בהפקת הדיסק הייתם בשלב שהכל היה מוכן ואז החלטתם למחוק את כל הקלטות הסולו ולהקליט הכל מחדש, מה קרה שם?
ביכלר: זאנוויל הוא זמר שמשתבח מיום ליום, כמו יין, ומכיוון שהתהליך של יצירת האלבום לקח כמה שנים, כשהגענו לשלב המיקסים, שמענו יחד את האלבום, כולם אמרו פה אחד, “למחוק הכל ולהקליט מחדש”.
זאנוויל: נכנסנו למרתון של הקלטות אצל יואלי דיקמן, ערב ערב הגעתי אליו, וכך תוך חודשיים של עבודה היינו עם המוצר המוגמר ביד.
באלבום משתתפים בנוסף למקהלת מלכות גם מקהלת שירה ועוד, למה לא הלכתם עם השידוך הקבוע של מלכות לאורך כל האלבום?
ביכלר: היה רצון לא להפוך את זאנוויל לאיש דווקא של מלכות, הוא מופיע הרבה בחו”ל גם עם שירה, אז נכון שהוא ומלכות מיוצגים באותו משרד, אבל הוא לא סולן של מלכות.
מה הלאה, יש דיבורים על אלבום חדש?
ביכלר: יש דיבורים על אלבום אוסף, יש כמה רעיונות על השולחן.
זאנוויל: יש לנו רצון להביא מוזיקה מפעם ולחדש אותה, ובהמשך ליצור עוד אלבומים מקוריים, וסקופ קטן לסיום: אחרי החגים הולך לצאת קליפ חתונה מיוחד עם תזמורת סבבה בניצוחו של מנדי הרשקוביץ.
-
זמן שמחתנו – זמן סיכומנו // קובי ברומר בטור אישי
הזמר קובי ברומר בטור אישי לחג הסוכות. על התרוממות השמחה בחג הסוכות, על עולם היח"ץ, וגם... טיפ קטן לזמר המתחיל.סוכות הוא החג האהוב עלי, מיד לאחר הימים הנוראים, ימים בהם היינו מכונסים בתוך עצמנו מנסים לבדוק היכן להשתפר ולהתרוממם, מגיע אלינו החג כמו מים קרים לנפש עייפה. ריקודי השמחה בסוכות הם שמחה בלתי נגמרת שבד”כ נגמרת בשעות הקטנות של הלילה או עד שמגיעה המשטרה:).
בכדי להבין מדוע השמחה כ”כ גדולה בחג צריך להבין מה היה בזמן בית המקדש, מה מקור המנהג ומה הקשר לחג הסוכות?
לשם כך עלינו להתוודע מעט אל סדר עבודת הכהנים בבית-המקדש. העבודה העיקרית בבית המקדש הייתה הקורבנות, ולצד ההקרבה היו מנסכים (יוצקים) יין בפינה מיוחדת על-גבי המזבח. עבודה זו נקראת “ניסוך היין”. פעם אחת בשנה, במהלך חג הסוכות, היו מנסכים מים על-גבי המזבח. את המים היו שואבים ממעיין השילוח בטקס חגיגי ומיוחד, ובלילות החג נערכו חגיגות המוניות בבית המקדש בהשתתפות העם העולה לרגל. החגיגות נקראו “שמחת בית השואבה” על שם שאיבת המים, והשמחה בהם הייתה גדולה כל-כך שעליה אמרו: “מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו”. תודו שהייתם רוצים להיות שם…
זמן סיכומנו: ב״ה הייתה לנו שנה פוריה מאד במוזיקה היהודית. תחרות הקול הבא בה זכיתי להיות שופט חשפה לעולם זמרים מעולים וטובים. זכיתי לשיר ולשמח את עם ישראל גם בשנה הקשה שעברה על עולם התרבות היהודי בעקבות הקורונה. לכל אותם המלעיגים על מיעוט ואיכות המוזיקה בשנת תשפ״א – תאזינו למאות שירים שיצאו בהשקעה אדירה בשנה האחרונה, איכותיים, טובים משמחים ומרגשים (נכון, יש גם שירים פחות מוצלחים, אבל אני מדבר על הרוב).
ואתן עצה קטנה לכל אותם האומנים החשובים והמוכשרים: היום לא מספיק רק להוציא שיר טוב. בכדי להתבלט בתוך שטף החומרים שיוצא, צריך בתמונה גם איש הנקרא בלע”ז יחצ״ן. כן, אותו אדם שיושב במשרד ועובד קשה בכדי שהשדרנים ומובילי דעת קהל יתנו אוזן לשיר, הוא גם דואג שכל כלי התקשורת יחשפו את הקהל הרחב לחומרים שלכם.
הקושי הגדול בהוצאת שיר הוא להגיע לאוזניים של מובילי דעת קהל שהם יתווכו עבור הקהל הפשוט את השיר, להיות סוג של מסננת עבורם. רק שתדעו אמנים נכבדים שגם אם השיר שלכם ממש טוב עדיין הדרך ארוכה. ולכן באה כל ההקדמה הזו, כדי להסביר שהשנה לא הייתה שחונה ממוזיקה אלא שנה מפוצצת במוזיקה אבל ללא רועה נאמן שידאג שהיא תגיע לאוזניים הנכונות. אם השדרנים היו מקשיבים לכל שיר שיוצא, כנראה שלא היה זמן לשדר מעומס השירים הנצברים במערכת. זרקתם את השיר לעולם וחשבתם כמו רבים שהציבור יתלהב, אבל בפועל העסק קרטע ולא בהכרח בגלל שהחומר שלכם אינו טוב. חבל שתישארו רק עם האכזבה, אחרי הוצאות מרובות ומי כמוני יודע כמה השקעה אנרגיה וזמן נדרשים.
אז אל תפסיקו לשיר, ותעשו הכל כדי למנף את המוזיקה שלכם. מאחל עבורכם את כל ההצלחה שבעולם ושנזכה לשיר בבית המקדש יחד עם הכוהנים הלווים. פתקא טבא. קובי.
-
שנה של חיפושים // ישראל רוזן בטור אישי
ניגש אלי לאחרונה חבר ושאל אותי, ישראל, אתה הרי חובב גדול של מוזיקה חסידית שורשית, תגדיר לי פליז מה היא מוזיקה חסידית?
האמת… לא ידעתי מה לענות לו, המוזיקה החסידית של לפני עשור ושל היום לא דומה ולו במעט, הטקסטים שאז היו אך ורק מהמקורות, כיום נכתבים על פי תחושת הבטן של המלחין/כותב/זמר/יוצר, הזמרים של אז היו שרים ברובם במבטא חסידי, והפליליסט שלנו הורכב בעיקר מזמרים בעלי שמונה בגדים.אז נכון… שוואקי, אוהד, דדי ועוד כבר הביאו לנו את המבטא הליטאי וישיבתי יותר, אבל עדיין הטקסטים התרכזו בעיקר בתהילים ובסידור.
אבל השנה האחרונה שברה שיאים!
המוזיקה החסידית האמיתית שכבר מזמן הפכה להמלצה התחילה לחפש את עצמה מחדש, זו לא הייתה עוד שנה של מ.ב.ד ליפא, ואפילו פריד שחורך במות לא היה הפליליסט ב2 בצהרים ברדיו.
שמענו השנה הרבה שפירו, שוואקי במוטציה החדשה, ישי ריבו, ועקיבא שחצה את הקווים לכיוון המגזר.
אבל אלו שהכי בלטו אלו תגליות השנה לדעתי, שהם ממש לא מיינסטרים, משה פלד שמביא מוזיקה ישראלית בטעם ישיבתי, מוטי וייס עם להיטים פשטניים וסוחפים, וכמובן ג’ואי ניוקומב שאולי את שמו פחות יצא לכם לשמוע אבל את “טנקיו השם” ואת “מי כעמך ישראל” אין סיכוי שפספסתם.נעבור לגזרת האלבומים, שוואקי מוציא אלבום עם סאונדים חדשניים והרבה פחות יידישקייט, משה קליין עם אלבום שמורכב מהרבה אלקטרוניקה, ואילו הגיזרה המנחמת דווקא הגיעה מכיוונו של זאנוויל שהביא אלבום ברמה בינלאומית, אלבום שיזכר עוד הרבה שנים בהיסטריית המוזיקה עם ביצועי ווקאל מופלאים ועיבודים חיים ומשובחים.
ומה עוד היה לנו השנה??? שלל דואטים מקצוות שונות, זמרים שבמקרה הטוב היו נפגשים בשוק ארבעת המינים כשזה בוחר אתרוג מרוקאי מהודר ואילו השני דווקא בוחר בדוכן של אתרוגי חזו”א מצאו את עצמם נכנסים לאולפן ומקליטים דואטים שהפכו ללהיטי השנה, אהרן רזאל ויואלי קליין, נמואל וחיים ישראל, ואפילו רזאל וקובי גרינבוים. בקיצור, קיבוץ גלויות אחד גדול.
אז איך אני מסכם את שנת המוזיקה האחרונה??
חיפוש אחר גימיקים!!!
אז… לכם אנשי תעשיית המוזיקה, תשתדלו לגוון, אבל בטעם הטוב, תחדשו מלאי, אבל תישארו במיינסטרים, תנו לנו סאונד של 2021 עם מוזיקה של 2000, בקיצור… תרדו מכל הקטע המופרז והמוגזם של האלקטרוני ותתנו לנו מוזיקה לנשמה.
ועוד מילה לסיום… בשנה האחרונה זכיתי אני לערוך את מדור המוזיקה המוביל במגזר “המחדש מיוזיק”, זו היתה שנה מתוקה ועמוסה במוזיקה, שמחתי לעדכן אתכם הצופים בכל שעות היממה ואשמח להתעדכן אתכם בעוד שנה מוזיקלית שכבר באה עלינו, הרבה הפתעות והרבה פרוייקטים בקרוב. היו איתנו!!!
חג שמח!
-
למה השנה הזאת שייכת דווקא לזמרים החדשים? // ישראל כהן בטור אישי
רגע אחרי שהבעתי נכונות לכתיבת טור לאתר ״המחדש״ שאני כל-כך אוהב, הבנתי איזו טעות עשיתי.
בשנה כזאת לא באמת אפשרי לתת מסקנה מוזיקלית וזה מרגיש לי כמו לשלוח תלמיד לטסט כשהוא אינו מוכן (בכל זאת גנים של מורה נהיגה).
שנת תשפ״א התאפיינה בעיקר בכמות לא רגילה של שירים ובמיוחד לקראת סופה הרשימה הלכה והתארכה, זמרים אנונימים מפתיעים לצד זמרי קאמבק, היו לנו גם זמרי חתונות שניסו לנפץ את המיתוס ולהסביר שהם שווים יותר… ובעיקר הרבה שירים.
כשאתם מקבלים כמות לא סבירה של מנות אל השולחן, סביר להניח שלא תוכלו לשים את האצבע על המנה המנצחת. לא תוכלו לדייק בהשוואה בסוף הארוחה, כך בדיוק חשים באולפנים ובחדרי העריכות – נון סטופ של חומר חדש ולא פשוט לעיכול.
אבל הנקודה שבאתי הפעם לשים עליה דגש, היא לא שיר מסויים, גם לא לגלות לכם מי יהיה שיר השנה, אלא דווקא במגמה שנגעתי בה קודם; מעבר לשירים הרבים מסתתרים זמרים חדשים, חלקם מצויינים, עם בחירות שירים מעולות.
ביניהם בלטו השנה, מוטי ווייס, אסף הרוש ומשה קליין ואכמ״ל, הזמרים החדשים הם אימת הדין של הזמרים הותיקים, הם דור העתיד אם רק ימשיכו בדרכם – להביא לנו מוזיקה נפלאה, עם מילים טובות, לחן נוגע ועיבוד מדויק וכך אולי לרסק את תקרת הזכוכית.
בעיני, הזמרים החדשים הם הסיכום האמיתי של תשפ״א.
הלוואי שתבוא עלינו שנת מוזיקה טובה וקצת יותר מדויקת, בכל זאת, מגיע לנו לכתוב טורי סוף שנה קצת יותר בקלות(;הכותב מגיש את תכנית המוזיקה ״מתגלגלים בדרכים״ ברדיו ׳קול ברמה׳ וב׳קול פליי׳
-
משנכנס אדר מרבים בשמחה // משה פלד בטור אישי
לא יוני, לא נוצר אצלי בלבול בין החגים. ולא, אני לא נמצא תחת השפעת חומר כלשהו המטשטש אצלי את מציאות הזמן..
מוזמן לשבת, יוני ידידי, ולהקשיב לרעיון נחמד, שמעתי פעם מחשבה נכונה על שורש הכוונה במשפט הנ”ל. מדוע נאמר “משנכנס אדר מרבים בשמחה”, ולא “משכנס אדר שמחים”. אלא שבוודאי מצווה חשובה לשמוח כל השנה, ובחודש אדר כל מה שנותר הוא – להרבות את השמחה הקיימת..
אני יודע יוני, לא פשוטה לך השמחה הטבעית בשנה זו, לאחר כל האסונות והאירועים המאתגרים שפקדו אותנו כעם, כחברה, וכמשפחה אחת גדולה… גם אתה וגם אני פגשנו בסביבתנו הקרובה את אחד מהאתגרים הללו בשנה החולפת. אם נפגעי מירון, נפגעי הקורונה, או סתם כך קשיים אחרים שגם הם מאתגרים לא פחות. אני באופן אישי חוויתי השנה את פטירתו של סבי היקר שנפטר מהקורונה (ויש שיאמרו ‘דלתא’..). וזהו הרגע בו אני יושב איתך ומטכס עיצה, איך.. איך עם כל ה’תיק’ הזה – עוד מצפים מאיתנו לייצר שמחה טבעית ופורצת גבולות. איך.
אז נכון יוני, ערכת קריוקי זולה, כמה בירות קלסברג, וחברים זורמים – יכולים בהחלט לגרום לך לשמחה פורצת גבולות, או איך שלא קוראים לתוצאה של שילוב האלמנטים הנ”ל, אבל האם באמת לשמחה כזו התכוון המשורר? ואם לא, אז לאיזו כן…
ולא יוני, אין לי תרופת פלא בשבילך העוברת מדור לדור, ופותרת בעיות שמחה, אבל אותי לימדו שחלק מהפיתרון הוא להיות מודע לבעיה.
ומאידך, כשאני חושב על זה היטב שוב, לא בהכרח מדובר בבעיה. חיינו מורכבים מעליות וירידות. אצל חלקנו העליות והירידות תלולות יותר ואצל האחרים פחות… כמה מחשבה אני ואתה משקיעים בתכנון המחר, או בסיכום היום שעבר, ובכמה מהרגעים אנו עוצרים וחיים את הרגע? פשוט חיים את ה’עכשיו’… מבלי להביט קדימה או לאחור על כמה הספקנו, או על מה שנעשה ונחווה מחר. רק לשבת ולהנות מהחוויה הרגעית. מהטיול המשפחתי אותו אנו עובדים קשה לתעד, מהסעודה המשפחתית אליה התכוננו ימים ולילות, או מהקומזיץ הקטן והספונטני בסוכה עם החברים שלך מהישיבה, או סתם כך מהמחשבה על כל הטוב הקיים סביבנו, נטול אנדרנלין מזויף או אבק כוכבים אלקטרוני של פילטר כזה או אחר.. הטוב הפשוט, הטהור, היומיומי..
תחשוב על זה יוני. אצלי זה עובד, גם אם לא תמיד ולא בקלות, אבל בהחלט עובד. נסה את זה גם אתה יוני, ואני מאמין שלאט לאט תרגיש שנפתח לך הלב, וזה משמח גם אותך. שמחה רגועה, אמיתית, מאוזנת…
האם אל השמחה הזאת התכוון המשורר? יתכן שכן ואולי גם לא..
ועדיין יוני, היא שווה כל שקל!
לך על זה..מאחל לך למצוא את השמחה האמיתית בחג הזה.
חג שמח באמת.
משה.
אה. עוד מילה לסיום…
זהו. נגמרו התירוצים שלי..
אז נכון, נפגשנו המון בשנה האחרונה, מופע פה מופע שם. הספקתם להכיר אותי..
ועדיין היה חסר לי מופע אינטימי שכזה.. עם חיבור מיוחד לקהל.
אז במיוחד בשבילכם!
מופע מוזיקלי מיוחד ומרגש עם השירים שלי ולא רק..
מחכה לראות אתכם.. -
להיט ”המחיצות” הבא // אריה קרלינסקי בטור אישי
חוגגים אנו כעת את חג הסוכות "זמן שמחתנו" אך בל נשכח שמיד לאחריו מגיעה עונת החתונות הסוערת "זמן שמחותינו". בחתונות, נוצרה מגמה בשנים האחרונות שיש המכנים אותה ''שיר המחיצות''.
מנקודת מבטי מעומדי על הבמה בנסיוני לנתב את מעגל הרוקדים, ולעיתים אף תוך כדי כניסת ראשיב’ה חשוב בשירת ‘ימים’ נלהבת, מגיעות הקריאות החוזרות ונישנות להקדשת שיר מיוחד לכלה ולשושבינותיה… לאחר אינספור דחיות והחלפת סימני ידים ורמזים ש’אין זה מתאים כעת’ סוף סוף עוצרים לרגע וכשהאות ניתן מתחיל הריקוד המיוחל…לרוב השיר שיושמע יהיה קצבי ובסגנון טכנו המונגש לריקוד ולתנועות הידים.
ומכאן לעזרת הגברים ובעצם אלינו הזמרים והיוצרים, בעבר לא עלה בדעתו של המלחין לייעד את השיר לריקוד המחיצות אלא המוזיקה היתה רוחבית וכללית יותר. שיר קצבי ושמח יועד לרחבת הריקודים או לחילופין בלדה מרגשת לקומזיץ או שעת רעווא דרעוין.אך היום לא עוד, ככל שהתווספו ז’אנרים וסגנונות מוזיקאליים שונים כך ההגדרות נעשו דקות ומדוייקות יותר.
בתוכם ניתן למצוא את ‘שירי ההשמעות’ ברדיו, אשר אינם מכוונים לא לרחבת הריקודים ולא לשירה בדביקות אלא כמשהו ‘נעים’ הנכנס אלינו לאוזן. אך לא העת להאריך על תופעה זו…בכובעי השני כמלחין מקבל אני לא אחת פניות מזמרים שמבקשים לכוון דווקא למשבצת זו של ריקוד המחיצות.
לכאורה אין פסול בדבר, להיפך- ז’אנר זה יכול לעיתים לתת מקפצה לזמר שלא היה מתבלט בקולו המיוחד או בשירה סוחפת ונדירה ולמקם את השיר בראש רשימת השירים המבוקשים ביותר מכיוון עזרת הנשים.אך דא עקא מכיוון שמדובר בשיר שכוון מראש לייעוד ולזמן מסויים, אין לשיר במה נרחבת להתבטא בו. לעיתים כיוון שנשזרו בשיר טקסטים שלא מן המקורות וממילא פחות יבוצעו על הבמה בחתונה, ולעיתים בגלל אופי המקצב שלהם שפחות מונגש לביצוע על הבמה (כדוגמת עברי אנכי).
כמובן שבתוך ז’אנר זה יש את השירים שהגיעו למיינסטרים כדוגמת ”בר אילעי” שהפך ללהיט היסטרי אף בתוך רחבת הריקודים שבעזרת הגברים, וכבר הביא איתו גימיק מיוחד בו מארגנים הבחורים מבעוד מועד סט הדסים מהודר במראהו ובגודלו ורוקדים איתו בהתלהבות למול החתן ושושביניו…ומ’הדס’ שהיה נוטל בר עילאי ומרקד ל’הדס’ של זמן שמחתינו נשמח ונרקוד ונקיים בהידור את מצוות “ושמחת בחגיך” כל אחד במוזיקה שנוגעת בו, העיקר שתוביל אותו לשמחה.
חג שמח! -
הניצוץ היהודי // משה קליין בראיון חגיגי לרגל אלבום הבכורה
לאחר שנה עמוסה במוזיקה כשבראשה עומד אלבום הבכורה שלו, משה קליין בראיון חג ל"המחדש מיוזיק" על הקריירה המוזיקלית בשנים האחרונות, ועל השאיפות לעתיד.
איך הכל מתחיל, באיזה שלב בחיים אתה מחליט שמוזיקה זה הדבר שאתה הולך לעשות??
תמיד אהבתי לשיר, זה בנשמה שלי, וברגע שאתה שומע פידבקים כמה שזה משמח מחזק ומרגש, ההחלטה הברורה היא לקחת את זה בכל הכח כשליחות לחזק לרגש ולשמח את עם ישראל.
על איזו מוזיקה גדלת?? מה הייתה ההשראה שלך?
אני גדלתי בכל גווני המוזיקה, מזרחי וחסידי (בכל זאת חצי חצי), הייתי מאוד מתפעל מהמילים המרגשות בפיוטים מבית אבא, ומנגד מהניגונים המרטיטים במוזיקה החסידית.
בוא נדבר קצת על תחום האירועים, עם איזה הרכב הכי כיף לך להופיע? והאם יש לך עדיפות ללהקה מלאה או לקלידן?
בשאלה הזו נתחיל עם השיר ״כולם אהובים כולם ברורים..״
ועם קצת רצינות אני חושב שקלידן/להקה מהמשרד שלי שאנחנו עובדים הרבה יחד יש יותר כימייה ואנרגיה שמורגשת בקהל, אין לי עדיפות מסוימת, זה בעיניי יותר עניין של התאמה, יש ישיבות שמתחברות לקלידנים ויש לתזמורות, ואני זורם עם מה שטוב ויעשה הכי שמח לישיבה.
על איזה במה אתה תעדיף להופיע באופן קבוע, חתונות או הופעות??
הופעות גדולות זה אנרגיה אדירה ומעמד מרגש בהחלט, ובחתונה יש את עניין השמחה שלי והסיפוק העצום בלשמח חתן וכלה ביום הכי גדול שלהם. בכל דבר יש את המעלות שלו ואני שמח שזכיתי, אני זוכה לשלב בין שני הדברים ככה אני נהנה מכל הע(א)ולמות.
מאיפה אתה מביא את הכוחות לעמוד יום יום על במה עם אנרגיות שיא.
הכוחות זה סייעתא דשמייא מבורא עולם, ואני מבקש ממנו שאזכה לשמח יום יום על הצד הטוב ביותר, ואני כמובן מכניס לעצמי שכל יום זה קהל חדש שבשבילם הוא היום הכי מאושר ושמח, וזה ממלא אותי מחויבות עם אנרגיה ורצון לשמח אותם כמה שיותר, וגם הקהל ממלא אותי באנרגיה ונותן לי את הכוחות.
לאחרונה השקת את אלבום הבכורה שלך, אלבום חדשני סטייל 2021, ואי אפשר לפספס את הסאונדים האלקטרונים בניצוץ יהודי ובשמחה שלמה, סאונדים ששמענו עד היום רק בסינגלים, לא נועז מבחינתך לקחת שירים כאלו לתוך דיסק?
בדיסק אלבום הבכורה היה חשוב לי לגעת ״בניצוץ יהודי״ של כל אחד ואחד לכן הוא כל כך מגוון שכל אחד ואחד ירגיש מחובר, תוכל לשמוע שם משיר אלקטרוני מקפיץ, לחסידי שמח, ומסגנון פופ חדשני לשירי נשמה מרגשים.
מה גרם לך ללכת על הוצאת דיסק, בו בזמן שרוב הזמרים מסתפקים בסינגלים ולא מהמרים על השקעה כספית של אלבום?
הסיבה שהוצאתי דיסק היא להגשמה עצמית, וזה בשבילי נכס צאן ברזל, ואין ספק שזה עוד צעד משמעותי בהתקדמות שלי.אפרופו סינגלים הייתי רוצה לגעת בסינגל שלך שאולי הפך אותך מזמר חתונות לאמן, “שיר פשוט” סינגל בסגנון ישראלי, האם לדעתך ההצלחה שלו היא דווקא בגלל הסגנון שלו?, הציבור דורש את הז’אנר הזה דווקא כיום?
ההצלחה של שיר פשוט עצומה! משום שזהו שיר מלא רגש עם חיבור רוחני מאוד גדול ביננו לבין ה’ יתברך, שכל יהודי אפילו בלי שירצה יתחבר דרכו לבורא עולם.
הבאת באלבום שלך כמה מעבדים צעירים יותר ופחות מוכרים, כמו האחים שריקי שנכנסו רק לאחרונה, יוחנן אורי ועוד, למה הלכת לכיוון הזה ולא לכיוון המעבדים הוותיקים יותר?
אהבתי את הראש הצעיר, נחמד לעבוד עם חברה בראש שלך, לא משנה לי הוותק משנה לי המקצועיות, בדקתי, ואהבתי!
לאורך האלבום אי אפשר לפספס את “בני לאופר” שעשה את רוב העיבודים באלבום, ספר לי קצת על החיבור הזה.
אני עובד שנים עם בני, אני מודע לכישרונותיו הברוכים, ואנו מבינים אחד את השני. בני יודע בדיוק מה אני אוהב ומה לא, וביחד אנחנו מפיקים את המרב והמיטב.
אם כבר מדברים על אנשים שעשו את האלבום הייתי רוצה להתייחס לאלחנן אלחדד , יוצר צעיר ומוכשר שהלחין לך מחצית מהאלבום, איפה נפגשתם לראשונה, מתי החלטת שהוא זה שייתן לך את הקו באלבום.
מנהלי היקר אביגדור מאיר הכיר לי אותו לפני כמעט 4 שנים, ועליו נאמר נחל נובע בלחנים וכתיבה יוצאת מן הכלל, וב”ה 4 שנים אני אוסף ממנו לחן אחרי לחן, ולבסוף הגענו למצב שחצי אלבום חתום על לחניו ב”ה, ומה שהכי אהבתי בו זה את הענווה והפשטות, הוא תמיד נמצא מאחורי הקלעים ולחניו נמצאים תמיד בפרונט.
איפה אתה רואה את המוזיקה החסידית עוד 10 שנים, יצאו אלבומים?? מוזיקה חיה עדין תהיה בפרונט?
המוזיקה כבר עכשיו מקבלת פנים חדשות ומגוונות, ולדעתי המוזיקה החיה תמיד תהיה בפרונט, כי בסופו של דבר זאת המוזיקה המקורית והמקור תמיד מנצח! לאורך הזמן בסופו של יום כשאדם רוצה להתרגש, רק כלים חיים יעשו את העבודה בצורה המושלמת.
יש שאיפה להתחיל לעבוד על אלבום חדש??
שאיפה – בוודאי!
יהודי אף פעם לא נשאר במקום! יש משפט שאומר אם לא תשאף להיות גנרל, גם חייל פשוט לא תהיה.
אני מתכוון להמשיך ולא לעצור כמובן בעז״ה, וכבר התחלתי לעבוד על האלבום הבא ב״ה.
ספר לי על רגע שלא תשכח בקריירה שלך.
לידת ביתי הבכורה תוך כדי אירוע.
לסיום, מה השאיפה שלך לעתיד?
להגיע לליבם של כל יהודי ויהודי להרבות ולהגדיל את שמו יתברך בעולם!
-
על הפופ והטיימינג // מוטי K בטור אישי
המעבד והיוצר החבד"י מוטי K בטור אישי לחג הסוכות, על מוזיקת הפופ והאלקטרונית.
“מוטי תגיד מה אתה אומר על השיר פופ החדש של… שיצא?”
לאחרונה יצאו ב”ה המון שירים לזמרים כישרוניים ומוצלחים, היום זה כבר לא כ”כ בעייתי להוציא שיר, כל אחד יכול! הן מבחינת עליות והן מבחינת פרסום וחשיפה לציבור, השאלה היא כשאומרים “שיר פופ” למה מתכוונים?
מה פירוש המילה פופ?
היום הפופ הוא מונח של מוזיקה עם פזמונים קצרים וקליטים שחוזרים על עצמם ויכולים להתנגן בכל מצב נתון, על הספה, בנסיעה, בספורט, בחתונה…
אבל מהו באמת הפופ?
אז פירוש המילה היא “פופולרי” זאת אומרת שהשירים שכרגע הם במיינסטרים במצעדי המוזיקה הבינלאומיים, הם נקראים פופ, פופ יכול להיות ראפ, רוק, רגאיי, דיפ האוס ועוד…
וכמובן שלכל קטגוריה של מוזיקה יש תת קטגוריות.
לדוגמא ניקח את הרוק: הרוק מתחלק למלא סוגים: דרים פופ, מטאל, ניוז רוק, רוק אלטרנטיבי ועוד המון תת-קטגוריות.
כמעבד ויוצר מוזיקלי שמתי לב שבשירים החדשים שיצאו השנה אוהבים לכתוב “שיר הפופ החדש של…”
אז מצד אחד אין קטגוריה מוגדרת לפופ, אבל מצד שני יש את הפופ העכשווי ויש את הפופ הישן יותר, וחשוב מאוד לדעת לשים את הכותרת הנכונה לשיר שהוצאת, כי לא כל שיר הוא “פופ עכשווי”,
ואם אתה רוצה להוציא שיר “פופ” צריך לשמוע ולחקור מהו הפופ העכשווי, כי הפופ משתנה מאוד מהר בימינו.
אז בנימה זו רציתי לאחל לכם חג שמח ושנה טובה עם הרבה מוזיקה טובה
פופ או לא פופ..
העיקר שיהיה מה לתת לציבור לשמוע, כי זה השליחות שלנו!
חג שמח, מוטי.
