טקסטים טובים באופן יוצא מן הכלל
-
@ידידיה אמר בטקסטים טובים באופן יוצא מן הכלל:
@הללויה בעיני סיבת הסיבות של ישי ריבו
באמת? אולי תסביר?
אני מודה שהטקסט בשיר הזה קצת אכזב אותי. ישי עשה דברים גדולים הרבה יותר. -
ואוו..
יש עוד שיר אדירר
ויקיפדיה של חנן בן אריברשותכם, אני לא יעתיק ת'מילים.. פשוט יכתוב את מה שכתוב בויקיפדיה עליו.
שימו לב לעומק, שווה קריאה!
ואוו...אדיר!!
מילות השיר הן מחאה כנגד סטריאוטיפים ודעות קדומות הקיימות בציבור כנגד קבוצות באוכלוסייה ועל חנן בן ארי עצמו. השיר מציג בתחילתו טענה, לפיה לאנשים נח יותר להיסחף אחרי הסטיגמות מאשר לחשוב "הכל כבר מסודר לנו בראש מגירות מגירות, לא ניתן למציאות להפריע לנו לראות". בהמשך השיר יוצא הזמר כנגד הסתה וסגידה לרייטינג. הוא ממשיך ומתקומם נגד סטריאוטיפים בחברה, על כך ששמאלנים מתויגים כבוגדים, ערבים כמחבלים, חרדים כשודדים, והמתנחלים כאלו שרצחו את רבין. בנוסף הוא יוצא נגד תפיסה בציבור שכל תל אביב טבעונית וכל העיר נתיבות היא מסורתית עממית, וכן שהדתיים פרימיטיביים עם ציצית ודוחים את טענות דרווין (אבולוציה).
בפזמון החוזר מבקש הדובר השר שלא לכלוא אותו בשום כלוב ולא לסכם אותו בוויקיפדיה, כשהמשפט החוזר ונשנה בפזמון הוא: "אני הכל, אני לא כלום, אור אין סוף לבוש בגוף, אז אל תכלאוני בשום כלוב". לאחר הפזמון החוזר מוסיף בן ארי כי מצידו אפשר לקרוא לו דון קישוט, ולשים על ראשו פרס וגיליוטינה בכיכר. עוד הוא מוסיף כי זמן השדים עבר והגיע הזמן לומר למלך שהוא עירום. הוא ממשיך ומתלונן על התפיסה שנוצרה כלפיו ומבקש מהקהל למחוק כל מה שידע עליו עד היום, וכי הוא לא מתנחל, לא נציג של אלוקים, הוא לא דוס שמדיר נשים ולא מהווה גשר בין המגזרים. ומצהיר שהוא רוצה שישרפו המגזרים והדיעות הקדומות כדי שלכל אדם יהיה סיכוי. בחלק זה ניתנות דוגמאות נוספות לתפיסה סטריאוטיפית: כל המזרחיים מקופחים והחילונים הם כופרים, כל הנשים מתאימות רק למטבח, הרוסים אוהבים את סטלין, מאחורי כל חבר כנסת יש קופת שרצים (שחיתות שלטונית). בסוף חלק זה משתמש הדובר ביסוד הומוריסטי מכליל הטוען שכל האתיופים רצים, ואלה שלא, שרים עם רייכל, ששילב בפרויקט שלו מוזיקאים, רובם יוצאי אתיופיה. את השיר מסיים בן ארי בתקווה שעוד יבוא יום שבו לא יכלאוהו בשום כלוב.
מלבד השורה בשיר "אל תסכמו אותי בוויקיפדיה", השיר אינו מתייחס לאנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה העברית, אלא כמשל למקום בו מתייגים ומסכמים אחרים.
מי היה רוצה שישמו עליו סטיגמות??!!
-
@ידידיה אמר בטקסטים טובים באופן יוצא מן הכלל:
@הללויה
הוא אומר בשיר את מה שכולנו הרגשנו בכל הקורונה
לא ככה?אחרי הקורונה אתה מתכוון, יכול להיות.
-
@אייצ-ית אמר בטקסטים טובים באופן יוצא מן הכלל:
ויקיפדיה של חנן בן ארי
אני ממש ממש ממש התרגשתי מאחד השירים האחרונים שלו "אמן על הילדים", דווקא בשיר לא מאוד מתחכם הוא הצליח לכניס את הדאגה האבהית באופן כל כך טהור.
השיר הזה, הטקסט שלו, שינה את חיי. -
@הללויה אמר בטקסטים טובים באופן יוצא מן הכלל:
אחד הכותבים הכי מוכשרים הוא שולי רנד, זה נכון שהטקסטים שלו לא מתוקים או נחמדים כל כך, וגם הלחנים מסובכים עד כאב, אבל העומק בכל שיר! זה מיוחד.
דווקא בגלל שהם לא כלכך מתוקים.. הם כל כך חריפים.
שולי רנד יודע ללחוץ על נקודה, לא להרפות, לתת לאמת לצוף ואז לשחרר...
כללית כל מהלך חייו לא נובע ממקום של 'מתיקות'. הוא לא הולך 'לפי מה שאומרים' או לפי מה ש'כולם' הוא פשוט עושה את מה שהוא רוצה בצורה די 'חצופה'. שאני די מתחברת אליה.כששיר בועט לך בפנים ת'יודע שהשיר חזק.. לא עוד טקסט שיעבור לידך...
-
ציטוט:
קפצתי למים כי צריך לשחות, במים לא רואים דמעות -
@הללויה אמר בטקסטים טובים באופן יוצא מן הכלל:
@אייצ-ית אמר בטקסטים טובים באופן יוצא מן הכלל:
ויקיפדיה של חנן בן ארי
אני ממש ממש ממש התרגשתי מאחד השירים האחרונים שלו "אמן על הילדים", דווקא בשיר לא מאוד מתחכם הוא הצליח לכניס את הדאגה האבהית באופן כל כך טהור.
השיר הזה, הטקסט שלו, שינה את חיי.כי השפה האבהית נקרא לה... היא שפה פשוטה, חלקה, מרגשת- שככל שתשחק בה ותסתבך איתה אתה תאבד.
בגלל זה שים לב שכל השירים על אמא/אבא/ילדים הם שירים ב'גובה העיניים'..
לא צריך בהם משחקי מילים או מטאפורות כדי לרגש...
צריך נטו אוזן ולב.. שאת זה יש לכולם כמו שאני יודעת... -
@הללויה אמר בטקסטים טובים באופן יוצא מן הכלל:
במוזיקה החסידית אין טקסטים, ככה שהיא לא ממש מתחרה בקטגוריה הזו.
אבל אם רוצים לציין בכל אופן אני מאוד מחבב את שיר השלום (או שיר הכוכבים) של מרדכי בן דוד, אחד הגיורים הכי מוצלחים בכל הזמנים.מה?!
יש המון שירים חסידיים עם מילים מקוריות!!!! -
@ידידיה אמר בטקסטים טובים באופן יוצא מן הכלל:
@הללויה בעיני סיבת הסיבות של ישי ריבו
לא רוצה לפגוע פה באף אחד, אבל השיר הזה ספציפית היה לדעתי נפילה... המנגינה יפה מאוד, הקול של ישי ריבו הוא תמיד משהו שנעים להקשיב אליו, אבל המילים... אם תתעמקו יותר- יש שם כמה מילים שמוקרצות בלי כל כך קשר ביניהן, אבל שוב, זו דעתי ולא רוצה פה שאנשים יתנפלו עליי.
הטקסט שאני הכי מתחברת אליו הוא שיר של תקוה, (במקור אני חושבת שהוא של אישה, אבל משה קליין הוציא על זה קאבר), שיר אופטימי ומלא תקווה לעתיד, אני מעתיקה לפה את המילים כי הן יפות מידי בשביל להפסיד אותן:
היום הזה הוא התחלה
בדף חדש אתה נוגע
ביום הזה תישא תפילה
תדע שיש מי ששומע,
אל תוותר מיד
כי יש לך מרחק ללכת
אל תוותר מיד
אם לא עכשיו אולי עוד שנההיום הזה הוא התחלה
תחשוב אתה יכול אחרת
והתשובה לשאלה
בתוכך היא מסתתרת
אל תפחד עכשיו
כי לא אבדה לך הדרך
אל תפחד עכשיו
אם לא היום
אולי עוד שנהעולם מוזר כולו שלך,
כשהתקווה בלב בוערת
יש בדידות, יש כאב,
והתקווה איתך נשארת,
אל תאבד אותה,
תשמור עליה;
ומה יהיה מחר
אין איש יודע.היום הזה אתה ראשון,
בעצמך אתה בחרת
ביום הזה הניצחון
בעצם זה שלא נשברת
אל תתיאש עכשיו
האמונה אותך שומרת,
אל תתיאש עכשיו
גם אם חלפה עברה עוד שנה -
@תמר-מהמרכז איך קוראים לקאבר?
-
@תמר-מהמרכז אמר בטקסטים טובים באופן יוצא מן הכלל:
לא רוצה לפגוע פה באף אחד, אבל השיר הזה ספציפית היה לדעתי נפילה... המנגינה יפה מאוד, הקול של ישי ריבו הוא תמיד משהו שנעים להקשיב אליו, אבל המילים... אם תתעמקו יותר- יש שם כמה מילים שמוקרצות בלי כל כך קשר ביניהן, אבל שוב, זו דעתי ולא רוצה פה שאנשים יתנפלו עליי.
לא שאני מתנפלת עליך.. או נפגעת..
רק כדי לשבר את האוזן שלך על השיר..
ויקיפדיה פתוח לך?
אם כן כדאי שתראי לעומק על מה השיר.. אין אצל ישי ריבו כזה דבר מילה לא קשורה.
כל מילה במקום שלה.
והנה לחסומי ויקיפדיה..
השיר נכתב על ידי ישי ריבו עצמו ומילותיו עוסקות במרומז במגפת הקורונה והשאלות התרבותיות והרוחניות שעלו ממנה: "במרחב הפתוח" - כאלגוריה לאיסור על שהיה בחדרים סגורים בזמן המגפה. "לקבל את השחור לבן עם כל צבעי הקשת" - כאלגוריה לקיטוב ששרר בין הציבור החרדי לציבור הכללי במדינת ישראל. כאשר בפזמון פונה המשורר לבורא עולם ומכריז שהוא הסיבה להכל ורק לו ראוי להודות. ישי ריבו אמר שהשיר בעיניו הוא מעין תשובה לכתר מלוכה:
את השיר החדש שיוצא הבוקר כתבתי לפני כמה חודשים בעיצומה של תקופת הקורונה, כשהרגיש לי שכל הנסיונות לתכנן ולהתנהל בה הם חסרי סיכוי. הבנתי שנדרשת מאיתנו הכנעה והכלה גמורה למתרחש.
עם תחילת הקורונה הוצאתי את 'כתר מלוכה', ממש בשיאה של אי הוודאות, ובחלוף כמה חודשים כבר היה אופק של תקווה. 'סיבת הסיבות' הוא סוג של תשובה ל'כתר מלוכה', במובן שהוא שיר שמבחינתי מייצג השלמה עם התקופה ומה שקורה בה. בתוך כל המציאות המורכבת הצלחתי לראות הרבה חסד ורחמים, ובעיקר את האופק. עבדתי על השיר עם מאור שושן, השותף המוזיקלי שלי שאני תמיד אוהב לעבוד וליצור איתו, והחיבור בינינו רק התעצם השנה.