שירים 'דיכאוניים' או שירים עמוקים?...
-
@אייצ-ית אמר בשירים 'דיכאוניים' או שירים עמוקים?...:
טיפוסים כאלה שמתחברים לכאב
אני לא חושבת שיש 'טיפוסים שמתחברים לכאב'
לכל אחד שיטתו להתמודד עם הצפת רגשות. יש כאלו שבפעילות פיזית אינטנסיבית, יש כאלו שבהסחת דעת, כאלו שבשיחה טובה עם חבר, כאלו שבאוכל...
הדרך שלי להכיל את התחושות של עצמי היא בכתיבה. כתיבה סוערת, ריגשית מאוד. ממש כמו תמלול: לקחת את הכאב ולשפוך אותו על דף, ואז להתבונן כיצד הדיו והדם הופכים למילים. כשהסיטואציה היא כזו, השיר בד"כ כואב מאוד, אפילו דיכאוני.או... דווקא בגלל שהמטרה של השיר היא להכאיב..לגעת עמוק- ובגלל זה אתם חשים הזדהות עם זה?
האם זה בגלל שאני טיפוס מזוכיסט? שאני נהנית מכאב? לא.
זה הכאב שלי.בעיניי, זהו ההבדל בין השירים שמדברים על כאב לבין אלו שכואבים אותו.
מידת ההתמסרות של הכותב. -
וואלה את השירים שאנשים קוראים "שירי דיכאון", אני שומעת אותם כדי לצאת ממצב דכאוני...
אני ממש לא חושבת ששירים עצובים, עמוקים ושקטים הם דיכאוניים,
להיפך הם רק מחברים אותנו לאבא שלנו בשמים, נוגע לנו בפנים בנשמה-וזה עושה טוב לנשמה!
ולא לשכוח: עם כח השירה אפשר לפעול המון!!!!!! -
-
@אנונימית אמר בשירים 'דיכאוניים' או שירים עמוקים?...:
מטבע הדברים , שירים הם אסוציאטיבים
חייב להיות קשר בין המילים והלחן לתחושה, רק חוויה נבנית כליל.
-
כן,
יש שירים שהמטרה שלהם לגעת עמוק יותר
שירים שכששומעים אותם, אפשר אפילו לבכות,
לפעמים כשעצובים אז אם נשמע שיר שמח ומעודד עם מילים שמחות ומלאות תקווה
אז כשנוציא את האוזניות אז ניהיה הרבה יותר רגועים ומעודדים
אבל אם נשמע שיר שמזדהה עם המצב שלנו, משהו פגע, משהו חולה וכו
אז נכנס עמוק יותר למצב הזה ונחפש עוד שיר דומה, עוד שיר עצוב,
זאת דעתי בענין -
@123-0 אמר בשירים 'דיכאוניים' או שירים עמוקים?...:
קיימת תופעה שצער של מישהו אחר מעורר את הנקודות העצובות שבנו.
הנקודות העצובות קיימות, והשיר רק מעורר אותן, לא יוצר.
-
@אייצ-ית טוב, אז אני לא כל כך אהבתי את ההגדרה- שירי דיכאון, אבל כן מצאתי את עצמי שם איכשהו... אני אוהבת לשמוע וגם לכתוב שירים שנוגעים בכאב, כי לדעתי רק כשאתה נוגע בכאב אתה יכול להירפא ממנו, וגיליתי את זה הרבה פעמים כשהייתי מדוכאת או כאובה ופחדתי להכנס לזה- אז הלכתי לשמוע שירים סוערים ולרקוד, בתכלס הכאב נשאר והיה אחר כך הרבה יותר קשה להגיע אליו ו'לטפל' בו. מאז למדתי את הלקח.... אבל אני חושבת גם שכדאי להבדיל בין שירים שנכתבו מתוך כאב, אבל האמונה מבצבצת בין השורות, לבין שירים שכל כולם צער ותסכול על העולם בלי שום צל של תקווה- שהם שירים שלדעתי לא מומלץ לשמוע בכל מקרה.
-
@אינספריישן אמר בשירים 'דיכאוניים' או שירים עמוקים?...:
בעיניי, זהו ההבדל בין השירים שמדברים על כאב לבין אלו שכואבים אותו.
ממש אהבתי ת'הגדרה!!
ו...
עכשיו לדעתי.כל מה שהבעתי בפוסט פתיחה זה עקב שאלה שהתעוררה לי על מה אומרים.. אני דווקא דעתי שונה- וגם דומה לחלק ממה שכתבו כאן.
--
קודם כל- אני מהאלה שכותבות כמעט רק שירים כואבים... אני מאוד אוהבת, זה משו שמתפרץ ממני גם בלי שאני רוצה..
אני יעדיף לשמוע שיר שקט ושורט מאשר שיר מקפיץ או חיובי..
לא כי אני מתחברת לדיכאון- אלא כי אני אוהבת למצוא את הנקודות האמיתיות שכולם פוחדים מהם.וזה למה שאני יעדיף 'שירי דיכאון' בשפה של מי שלא מבין את זה...
זה בדיוק כמו כאלה שיגידו שלנגן בגיטרה שקט זה דיכאון. אני רואה בזה המון עומק!!
בקיצור-
לדעת להתחבר לשיר כואב זה מקום מאוד גבוה. יש שם המון תובנות. ו..בעיקר המון אמת!
ובגלל זה קל לי להתחבר לשירי דיכאון, ולהזדהות איתם...זו דעתי בכל אופן..
-
לדעתי זה תלוי בעיתוי שבן אדם נמצא בו שיכול להתחבר לשירים כאלו. אני באופן אישי הרבה פעמים אוהבת כאלו שירים כי הם יותר כאילו מדברים מתוכי כזה מן משהו שמשקף את הרגשות שלי וקל לי להתחבר אליהם . לפעמים זה גם מרגיע יותר משירים אחרים סוערים שהם יותר מידי קיצביים.
-
הרבה ממה שקוראים לזה דיכאוני בשירה החסידית זה השירים הכי יפים ועמוקים
והרבה ממה שקוראים מקפיץ שמח זה אם מילים שאתה שומע אותם ונכנס לדיכאון עמוק כמו נשארתי לבד בעולמי מחפש את עצמי וכו וכו -
@מוישי-2 אמר בשירים 'דיכאוניים' או שירים עמוקים?...:
הרבה ממה שקוראים לזה דיכאוני בשירה החסידית זה השירים הכי יפים ועמוקים
והרבה ממה שקוראים מקפיץ שמח זה אם מילים שאתה שומע אותם ונכנס לדיכאון עמוק כמו נשארתי לבד בעולמי מחפש את עצמי וכו וכו@משה-כהן-1 אמר בשירים 'דיכאוניים' או שירים עמוקים?...:
לדעתי אין דבר כזה שירי דיכאון אלא שהמאזין לא האב את השיר הכל כך רגוע(רוב הטענות של שירי דיכאון זה בדרך כלל גיטרה)
כמובן אין הכוונה לכל שיר עם גיטרה או שיר חסידי שקט [לא חושב שיש כמעט שירי דכאון במוזיקה החסידית]
הכוונה לשירים שכל הכתיבה שלהם מספרת על עצב וכאב ויאוש והלחן נוגע ומוסיף לרגשות, למשל אייכה של שולי, או ליבי או סערה או כמעט כל השירים של נתן גושן, חלל של אמיר דדון, ואגב השיר לא צריך להיות בדוקא שקט בשביל להיות דכאוני לדוגמא רסיסים של רביב כנר או באתי לחלום שיחסית קיצביים.ולעצם הדיון אני ינסה לחדד את הצדדים
מי ששומע שיר כזה רק כשהמצב רוח שלו ירוד וזה עוזר לו לצאת מזה, לפרוק את הכאב או להזדהות עם מילות השיר אז הוא פשוט רק משתמש בז’אנר הזה של השירים אבל זה לו המוזיקה השלו, השאלה יותר על מי שלא מסוגל לשמוע שירי חתונה באוזניות ו90 אחוז מהנגן שלו הם שירי דיכאון או איך שלא תיקראו לזה, מה הסיבה שהוא שומע כזאת מוזיקה האם זה בגלל שהוא פשוט טיפוס דיכאוני אז הוא פשוט כל הזמן בחוויה הזאת של אותם השירים, או שפשוט מבחינתו זה מה שעולם המוזיקה אמור לייצר, שירים הכי עמוקים ונוגעים ותכלס’ אין כמו כאב כדי לגעת עמוק. -
נראה לי שצריך לפתוח נושא מהו שיר עמוק ומהו שיר דיכאוני
