תיאוריית כלי הנגינה
-
לכאן תעלו את כל החומרים שיש לכם על תיאוריית כלי הנגינה (תווים או מושגים מוזיקליים של כלים מסויימים)
-
כלי מיתר: משפחה בה הצליל מופק על ידי מיתר רוטט. כמעט בכל כלי המיתר קיימים אמצעים להגברת הצליל, כשהשכיח ביותר הוא תיבת התהודה, הקיימת בכל הגיטרות וכלי הקשת (שאינם חשמליים).
כלי קשת: בהם קשת המועברת על המיתרים גורמת להפקת צליל. ניתן גם למרוט (pluck) על המיתרים בשיטה הנקראת פיציקטו (pizzicato; ע"ע).מבנה כלי הקשת
החלקים בכלי הקשת הם: 1. הצמרת – מסתיימת בצורה של "שבלול", צורה זו זהה בכל כלי הקשת (למעט ויולה דה גמבה שבה אין צורה קבועה לצמרת, וניתן לגלף גם צורות אחרות כגון פרצופים), ונועדה בעיקר בשביל היופי, אך גם היא משפיעה על טיב הצליל המופק מכלי הקשת. לכל כלי הקשת יש בצמרת מפתחות כיוון (ע"ע); 2. הצוואר – הצוואר עשוי משני חלקים אחד מהם הוא הגב – חתיכת עץ מחט לרוב מצופה בלק צורתה היא כמו חתך רדיוס של גליל וישנו השחיף זו חתיכה הנמצאת מעל הגב ועשויה מעץ שחור. על השחיף לוחצים בעזרת ארבע אצבעות, כשמאחור מניחים את האגודל. קיצור המיתרים, הנגרם כתוצאה מהלחיצה משנה את גובה הצליל; 3. הגוף – בקצה חלקו האחורי של הצוואר ישנה בליטה, והנגנים מנצלים אותה במעברי הפוזיציות. בסמוך לשקעים, ישנם שני חתכים המקבילים זה לזה הדומים לצורת S או f. החתכים גורמים לכך שהצליל יצא מתיבת התהודה אל חלל החדר. חתכים אלה נמצאים בכל כלי הקשת, והם הפכו לסימן היכר המאפיין את כלי הקשת. צורתם של החתכים השתנתה מעט לאורך ההיסטוריה.
בין כלי הקשת המוכרים ניתן למנות: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס, קמנצ'ה.
כלי פריטה: בהם הנגן פורט על המיתרים באצבעותיו או באמצעות מפרט.
לכלי הפריטה שקיימים, יש יותר מ־3 מיתרים, ומשנים את גובה הצליל שלהם בעזרת האצבעות (ראו אצבוע). מיתרי הבס תמיד עבים, ומיתרי הסופרן דקים, ובחלק מכלי הפריטה גם קצרים. לכלי הפריטה ישנם מפתחות כיוון, מפתח לכל מיתר. בניגוד לכלי קשת, שבהם יש גם בורגי כיוון, בכלי הפריטה מכוונים את הצליל רק בעזרת מפתחות הכיוון משום שהמפתחות מסתובבים בקלות. מפתחות הכיוון של כלי הפריטה עשויים מתכת. המפתחות מחוברים למוט, שעליו מלופף המיתר, וכאשר מסובבים את המפתח, הוא משפיע על מתח המיתר.
בין כלי הפריטה המוכרים ניתן למנות: גיטרה, נבל, מנדולינה, עוד, קאנון.צ'מבלו פרנקו־פלמי, בעל שתי מקלדות, על פי רוקרס, נבנה על ידי טיטוס קריינן, 2004
כלי מקלדת: משפחת כלי נגינה להם מערכת קלידים, אשר צריך ללחוץ עליהם כדי ליצור צליל.
כלי מקלדת בעלי מיתרים: בהם הקלידים גורמים להפעלת מערכת מנופים, שבסופה פטיש המקיש או מפרט הפורט על מיתר.
כלי מקלדת בעלי מיתרים מוכרים: פסנתר (בפסנתר כנף ניתן גם למרוט את המיתרים כדי ליצור אפקטים מיוחדים), צ'מבלו, וירג'ינל, קלאויקורד, ספינט.
כלי מקלדת של הקשה: דומים לכלי המיתר, אך הפטישים מקישים על גופים שאינם מיתרים, כמו פעמונים או מוטות מתכת.
כלי מקלדת הקשתיים מוכרים: צ'לסטה, קסילופון.
כלי מפוח: בהם הקלידים גורמים להזרמת אוויר דרך צינורות, פיות או ממברנות בגדלים שונים.
כלי מפוח מוכרים: אורגן (עוגב), הרמוניום, אקורדיון, מלודיקה.
כלים אלקטרוניים: בהם הקלידים שולחים אותות חשמליים, המעובדים על ידי מחשב המתרגם אותם לצלילים.
כלים אלקטרוניים מוכרים: סינתסייזר, אורגן חשמלי, פסנתר חשמלי.
כלי נשיפה: מפיקים צליל כאשר נושפים בהם. האוויר הננשף אל תוך הכלי יוצר בו רטט וכך מופק הצליל. כלי נשיפה מוכרים: חמת חלילים.מרכיבי החצוצרה לדוגמה
כלי נשיפה ממתכת: הצליל שנוצר בכלי הנשיפה ממתכת מקורו בתדר העצמי של הכלי והאוברטונים שלו. כלומר בלי לשנות דבר בכלי עצמו ניתן להפיק מספר גדול של צלילים במרווחים משתנים בין צליל אחד לשני. את הצלילים בין הצלילים הללו ניתן לקבל בעזרת הכפתורים המעטים הקיימים בכלי. הפייה אינה יוצרת את הצליל כמו בכלי נשיפה מעץ אלא עוזרת לתאם בין השפתיים לכלי המגביר אותו ונותן לו את גוון הצליל. האוויר לא יוצא משום חור מאז שנכנס דרך הפייה ועד שיצא מהפעמון. בניגוד לכלי עץ בהם האוויר יוצא דרך חורים הנמצאים בגוף הכלי.
כלי נשיפה ממתכת מוכרים: ביוגל, קרן יער, חצוצרה, בריטון, טרומבון טובה, קורנית, מפוחית.
כלי נשיפה מעץ: לכלי העץ הרבה חורים לאורך כל הצינור המכוסים בכפתורים דמויי מכסים ומופעלים על ידי האצבעות. אחד ההבדלים בין כלי העץ לכלי המתכת הוא שבכלי העץ הצינור הוא ישר וארוך, ולא מסתלסל רבות כמו בכלי המתכת. חלק מהכלים הללו אמנם עשויים כיום ממתכת, אך פעם היו עשויים מעץ. כלי העץ מסווגים לפי הפייה שלהם, השונה מכלי הנשיפה ממתכת, מה שגורם לצלילם להיות רך במעט.
כלי נשיפה מעץ מוכרים: חליל, אבוב, בסון, קלרינט, חלילית, סקסופון.
כלי הקשה: מפיקים צליל כאשר נוקשים עליהם.
כלי הקשה מוכרים: תופים, מצלתיים, קאסטאנייטה, טימפני, קסילופון.
מרכיבי הכלים
גשר: נמצא בין שני החתכים ועליו מונחים המיתרים. אצל כלי הקשת הגשר גבוה ומעוגל, כדי שהנגן יוכל לנגן על כל מיתר בנפרד, ובכלי פריטה כמו גיטרה הגשר שטוח. הגשר בעל צורה קבועה בכל כלי הקשת, והוא לא מודבק לכלי, אלא מוחזק באמצעות הלחץ הרב של המיתרים המתוחים – כ־50 קילו. הגשר עשוי עץ ומונח בצורה אנכית לכלי. את הגשר לא מורחים בלכה, כמו את שאר הכלי, משום שתפקידו הנוסף של הגשר הוא להעביר רטט לגוף הכלי, ולכן הוא צריך להיות מונח כשכל בסיסו בא במגע עם הכלי. משום שאינו מצופה לכה, הגשר מתבלה מהר יותר משאר הכלי ומחליפים אותו מדי כמה שנים. על הגשר ישנם ארבעה חתכים דקים שעליהם משעינים את המיתרים. החתכים מקבעים את המיתרים למקומם. מיקומו של הגשר קבוע, על תיבת התהודה ישנם שני "חצים" קטנים, ביניהם יש לשים את הגשר. לשם הדיוק שבהפקת הצליל, חשוב שהגשר ימוקם במרכז הכלי.
חורי הוצאת רוק: כאשר נושפים לתוך הכלי עובר גם רוק, רוק זה חוסם את הצינור ומונע מהאוויר לנוע בחופשיות ובכך יוצר צליל מעוות. על כל כלי המתכת יש מספר חורים (בדרך כלל שניים) המכוסים בכפתורים דמויי מנוף הנלחצים בעזרת האצבעות. כדי להוציא את הרוק מתוך הכלי, הנגן לוחץ על אחד הכפתורים האלו ונושף לתוך הפייה.
מפתחות כיוון: בעזרתם מותחים את המיתרים על מנת לשנות את גובה הצליל המופק מהם. הם לא מחוברים לצמרת הכלי (כמו בגיטרה, למשל), אלא תפוסים לצמרת הכלי בעזרת לחץ. כאשר מסובבים את המפתחות, המוט מסתובב ומביא למתיחת המיתר ולהרפייתו. כך ניתן לשלוט על גובה הצליל.
מִשְחָל: המיתרים מסתיימים בחלק הנקרא מִשְחָל, שהוא תוספת לכלי הקשת, המתוח בעזרת פלסטיק אל תחתית הכלי. חלק זה צר בתחתיתו, והולך ומתרחב, ובמעלהו ישנם 4 ברגים, 'בורגי הכיוון' עליהם מלופפים המיתרים. ברגים אלה עוזרים לכיוון המדויק של הצליל, בחלקיקי־הטון. יש הסבורים כי המשחל משפר את הצליל המופק מכלי הקשת, ויש החולקים עליהם וטוענים כי המשחל פוגע בצליל.
עמעם: סוג של משקיט שאפשר לחבר לכלי נגינה במטרה לשנות את חוזק וגוון הצליל.
פייה: פייה היא החלק שדרכו נושפים. ברוב כלי המתכת יש פייה הניתנת להסרה. ישנם גדלים, צורות וסגנונות שונים של פיות, המתאימים לפעמים לכלי מתכת שונים. לחצוצרה מתאים בדרך כלל פית בצורת ספל, בעוד שלקרן היער מתאימה פייה משולשת.
פעמון: משמש בדומה לתיבת תהודה בכלי מיתר. לכל כלי מתכת יש גודל פעמון אחר. בדרך כלל, ככל שהפעמון קטן יותר, כך מנעד הצלילים יותר גבוה. הטובה בעלת הפעמון הגדול ביותר והחצוצרה בעלת הפעמון הקטן ביותר וכך גם מנעדם.
פְרוֹש: (גרמנית: צפרדע, בגלל צורתו) נמצא בקצה הימני של הקשת, והוא תורם למשקלה של הקשת. הפרוש משמש גם לאחיזת הקשת בידו הימנית של הנגן.
צבע: רוב כלי המתכת צבועים בצבע דמוי זהב, כלי המתכת הנחשבים יקרים ואכותיים יותר צבועים בכסף. ישנם גם כלי מתכת הצבועים בצבעי מתכת פשוטים שונים ומשונים, כמו כחול, אדום, שחור וירוק, הם נחשבים זולים יחסית ופחות איכותיים.
צינור: בכל כלי המתכת, בין הפייה לפעמון ישנו צינור המוביל את האוויר, ככל שהאורך הכולל של הצינור גדול יותר כך הצליל נמוך יותר ולהפך. בטובה האורך הכולל של הצינור הוא הגדול ביותר מכל כלי המתכת, וצלילה של הטובה נמוך מאוד. הצינור בכלי המתכת אינו עקבי. כלומר, הוא אינו באותו קוטר בכולו, הצינור מתחיל בפייה בקוטר קטן, ומתרחב עד הפעמון.
צינורות כיוון: בדומה לחלקת של הטרומבון, לכל כלי המתכת יש צינורות כיוון, המאפשרים לכוון את אורך הצינור הכולל ובכך לכוון את גובה הצליל בחלקי הטון. לכל כלי מתכת יש מספר צינורות כיוון, אחד ראשי – המשמש לכיוון הכללי וכמה משניים המשמשים לכוון את הכלי בזמן הנגינה. על צינורות הכיוון המשניים יש בדרך כלל טבעת או חצי טבעת שבה מכניסים את האצבע כדי לכוון את הצינור בזמן הנגינה.תרשים של הקשת
קשת: כלי שבעזרתו מנגנים על כלי קשת. איננו יודעים מתי התחילו להשתמש בקשתות כדי להפיק צלילים ממיתרים מתוחים, אך ללא ספק מדובר בפרקטיקה קדומה, והיא קיימת בתרבויות עתיקות רבות סביב העולם. הקשתות המוקדמות ביותר היו דומות לקשתות ציד, וייתכן מאוד שאותה הקשת שימשה לשתי המטרות. הקשת המשמשת היום לנגינה בכלי קשת מערביים מקורה במאה ה־19, והיא פיתוח של קשתות מוקדמות יותר. כיום עשויה הקשת מעץ גמיש, בקשתות מקצועיות – מעץ הפרנמבוקו, עליו רצועה של שיער זנב סוס. בכל אופן, קשתות מתקופות אחרות ותרבויות אחרות בנויות ממגוון רחב של חומרים אחרים.
תיבת תהודה: מתחילה מתחת לצוואר ותפקידה להגביר את הצליל ולהוסיף נפח בצליל. בכינור, למשל, תיבת התהודה קטנה ולכן הצליל המופק פחות עמוק, ולעומת זאת לקונטרבס יש תיבת תהודה ענקית, ולכן צלילו עמוק יותר, ישנן עוד תוספות לכלים שמאזנות הבדל זה. לתיבת התהודה יש שוליים הבולטים החוצה לכל אורך תיבת התהודה, ומחזקים את הכלי כדי שלא יתפרק.
מונחים במוזיקה
מונחים בסיסיים
גובה הצליל: התדר הבסיסי של גל הקול שמפיק כלי נגינה (שאר התדרים הם כפולות שלמות של התדר הבסיסי)
חמשה (staff): חמשה היא מערכת של חמישה קווים אופקיים מקבילים, הרחוקים מרחק שווה זה מזה, שעליהם רושמים את התווים. ניתן לרשום תווים על הקווים או ביניהם. גובה התו על גבי החמשה מצביע על גובהו יחסית לשאר הצלילים בחמשה.
אם רוצים לסמן תו בגובה הנמוך יותר מהקו התחתון של החמשה, או גבוה יותר מהקו העליון של החמשה, ניתן להרחיב את החמשה לאותו תו ספציפי, ולהוסיף לו קווים צרים, הנקראים קווי עזר.
טון: הביטוי לגובה או תדירות הצליל.
מפתח: סימן הגובה של הצלילים, תמיד רשום ראשון על החמשה, לפני כל הסימנים כמו המשקל, וסימני ההֵיתֶק (במולים או דיאזים), ורשום לאורך כל השורות.
מפתח סול: המפתח הגבוה ביותר שקיים. מפתח סול הוא המפתח הפופולרי ביותר שקיים, משתמשים בו לכלים גבוהים, ומשום שמספר הכלים הגבוהים גדול יחסית, כך גם יותר כלים משתמשים במפתח סול. מקומו של התו סול בעיגול שבאמצע.
מפתח פה: במפתח זה משתמשים בצלילים הנמוכים יותר. מקומו של התו פה בין הנקודות שהוא מסמן.
מפתח דו אלט: מפתח דו אלט נחשב למפתח האמצעי במוזיקה, שהוא בין מפתח פה הנמוך, לבין מפתח סול הגבוה, והוא גם מקביל לקול האלט. במפתח דו משתמשים בויולה, למשל.
מפתח דו טנור: מפתח דו טנור מקביל לקול הטנור, ועל כך גם שמו. מפתח זה נחוץ לכלים הנמוכים, ומאפשר נוחות קריאה, משתמשים בו בצ'לו, למשל לצלילים האמצעיים.
מפתח טבעי (נייטרלי): משמש לכלי נגינה חסרי מנעד, כדוגמת כלי הקשה. כל שורה יכולה לייצג כלי מסוים בתוך סט, כמו מערכת תופים. בתמונה למטה נמצאים שני סגנונות של אותו מפתח.
Notenschluessel.svg Bass clef.svg Tenor clef.svg Music-neutralclef.svg
מפתח סול מפתח פה
מפתח דו
מפתח טבעי
סולם מוזיקלי: רצף תווים בעל סדר ספציפי, כאשר בין כל תו ישנו מרווח מוזיקלי
מודוס – סולם עתיק, בעבר עשו במודוסים שימוש נרחב אך עם הזמן הוא פחת.
סולם דיאטוני – סולם המשתמש רק בחלק מהתווים האפשריים במוזיקה המערבית.
סולם טונים שלמים – סולם המורכב ממרווחים של טון בין כל צליל.
סולם כרומטי – סולם מוזיקלי שהמרווח בין כל צליל לצליל בו הוא של חצי טון.
סולם מוקטן – סולם שמורכב משמונה צלילים ואינו מושך לטוניקה מסוימת.
סולם מז'ורי – אחד מהסולמות הדיאטוניים אשר מקורם במוזיקה מערבית.
סולם מינורי – אחד משני סוגי הסולמות העיקריים במוזיקה מערבית קלאסית.
סולם פנטטוני – סולם או מודוס מוזיקלי המורכב מחמישה (=פנטה ביוונית) צלילים באוקטבה. זהו הסולם הבסיסי המשמש בבלוז וברוק.
מקאם - מעין סולם המשמש כמבנה במוזיקה הערבית.
נובה - כמו מקאם רק במוזיקה האנדלוסית.
תו מוזיקלי: גורם המסמן את גובה הצליל המוסכם המשויך לו. המוזיקה המערבית משתמשת בשבעה סימוני תווים (דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי) וביכולת להגביהם או להנמיכם בחצאי טונים (על ידי הסימן # לדיאז להגבהה וסימן b לבמול להנמכה)
תיבה: מעין יחידת מידה בסיסית במוזיקה. על פי יחידה זו מתחלקות בקביעות יצירות מוזיקליות. התיבה משמשת בעיקר לנוחיות המבצע והמלחין לשם התמצאות בחלקי היצירה. אך גם להדגשת התו הראשון בכל תיבה. בכל תיבה סך קבוע של משכי זמן, הנקבע על ידי המלחין. לרוב, מצוין משכה של תיבה בתחילת היצירה, לאחר סימני ההיתק שבמפתח. על כל שינוי במשכה הקבוע של תיבה מודיע המלחין מראש.
הרמוניה ומלודיה
מלודיה: קו מנגינה, להבדיל מהרמוניה שהיא הליווי.
הרמוניה: חיבור בין שניים או יותר צלילים בו זמנית או ברצף מסוים שנועד בדרך כלל להתווסף למנגינה כליווי.
הומופוניה: שני קולות או יותר שנעים בקו מלודי אחד
מונופוניה: הימצאותו של קול בודד, או קול מלודי אחד עם ליווי הרמוני
פוליפוניה: הימצאותם של שני קולות או יותר בו־זמנית, כשלכל קול יכולה להיות עצמאות ריתמית ומלודית.
סולו: נגינה של קול בודד, עם או בלי ליווי.
סולי: נגינה של סקציה.
דואט: נגינה של שני קולות בו זמנית.
טריו: נגינה של שלושה קולות בו זמנית.
טוטי: כאשר כל הכלים מנגנים יחדיו.
הירמון – פעולה במוזיקה, ובה לוקחים מנגינה, ומוסיפים לה הרמוניה.
אוניסון: כשקבוצת כלים מנגנת את אותם התווים, בדיוק באותו הקצב ובדיוק באותו זמן.
תזמור: הדרך שבה הצלילים שביצירה מוזיקלית מחולקים בין כלי הנגינה השונים.
מרווחים
המושג "מרווח" מייצג את היחס בגובה בין שני צלילים.ישנם מספר סוגי מרווחים:
פרימה: מרווח הכולל דרגה אחת ו־0 טונים. פרימה היא מרווח קונסוננטי מושלם.
סקונדה: ישנם שני סוגי סקונדות; סקונדה קטנה – מרווח הכולל שתי דרגות וחצי טון. סקונדה גדולה – מרווח הכולל שתי דרגות וטון אחד.
טרצה: ישנם שני סוגי טרצות: טרצה קטנה – מרווח הכולל שלוש דרגות ו־1.5 טונים. טרצה גדולה – מרווח הכולל שלוש דרגות ושני טונים.
קוורטה: מרווח זך הכולל ארבע דרגות ו־2.5 טונים. קוורטה היא מרווח קונסוננטי מושלם.
קווינטה: מרווח זך הכולל חמש דרגות ו־3.5 טונים. קווינטה היא מרווח קונסוננטי מושלם
סקסטה: ישנם שני סוגי של סקסטות; סקסטה קטנה – מרווח הכולל שש דרגות וארבעה טונים. סקסטה גדולה – מרווח הכולל שש דרגות ו־4.5 טונים.
ספטימה: ישנם שני סוגי ספטימות; ספטימה קטנה – מרווח הכולל שבע דרגות וחמישה טונים. ספטימה גדולה – מרווח הכולל שבע דרגות ו־5.5 טונים.
אוקטבה: מרווח זך הכולל שמונה דרגות וששה טונים. אוקטבה היא מרווח קונסוננטי מושלם.
ביצוע המוזיקה
ביצוע מוזיקה הוא נגינה או שירה של מוזיקה, לרוב בפני קהל כלשהו או ציוד הקלטה. לביצוע מוזיקה כלית נדרשים כלי נגינה בהרכבים מוזיקליים שונים, מכלי בודד (סולו), דרך הרכב קאמרי עד תזמורת סימפונית מלאה. תיאור כלי הנגינה מופיע בפירוט בערכים של כל כלי בנפרד. בעידן המודרני גם המחשב יכול לשמש ככלי נגינה או כמבצע. לביצוע מוזיקה קולית, נדרשים קולות אנושיים, לרוב זמרים, בהרכבים שונים, מזמר אחד (סולן), דרך הרכב זמרים קאמרי ועד מקהלה גדולה או תזמורתית.מוזיקה כתובה במבנים מוזיקליים שונים, החל ביצירות לכלי סולו (לדוגמה, סונאטה) או לקול יחיד, עם ליווי או בלעדיו (לדוגמה, ליד) דרך מוזיקה קאמרית לסוגיה עד לסימפוניה וקונצ'רטו או אופרה ואורטוריה, הכוללות גם מקהלה. סוגי הצורות המוזיקליות מופיעים בקטגוריה:מבנים מוזיקליים ובקטגוריה:צורות מוזיקליות.
מתוך:ויקיפדיה.
-
@hhkkkk וואו איזה פירוט
אני אוסיף עוד כמה דברים.
בכלי מיתר יווניים כמו בגלמה ובזוקי כיום הם עם 4 מיתרים בעבר היו עם 3 מיתרים.
בגיטרות הגשר מחובר לגיטרה בכמה אופנים אקוסטית וקלאסית הגשר מודבק לגיטרה כשהמיתרים בקלאסית קשורים לגשר ובאקוסטית הם תקועים על ידי יתדות לגשר בחשמלית יש 3 סוגים עיקריים של גשרים גשר רגיל שמחובר עם 2 ברגים בדרך כלל לגוף והמיתרים עוברים מעליו ונתכנסים ל6 חורים בגוף הגיטרה גשר טרמולו זה גשר שמחובר עם ברגים וקפיצים לגוף של הגיטרה והמיתרים עוברים בתוכו ככה אפשר לקווץ את המיתרים ולרדת בטונים גשר שלישי הוא גשר צף הוא לא מחובר לגיטרה בחזית אלא רק מאחור וככה אפשר גם למתוח את המיתרים וגם לקווץ אותם.
יש גם את כל נושא הפיקאפים רק שזה ארוך מידי בגלל הסוגים שקיימים אז אני אשלים בע"ה בפעם אחרת -
@shlomo-habani אמר בתיאוריית כלי הנגינה:
יש גם את כל נושא הפיקאפים רק שזה ארוך מידי בגלל הסוגים שקיימים אז אני אשלים בע"ה בפעם אחרת
סוגי פיק אפים
קיימים מספר סוגי פיק אפים, אשר קולטים את תנודות המיתר בדרכים שונות, כאשר הנפוצה מביניהם מבוססת על מגנטיות. אחרים מבוססים על התכונות הפיאזואלקטריות של המיתר, ואף קיימים פיק אפים אופטיים.פיק אפ בודד קרוי "סינגל" (Single coil pickup), והוא נפוץ בעיקר בנגינת בלוז, רוק קלאסי וסגנונות דומים.
האמבקר
האמבקר (Humbucker) הוא פיק אפ כפול אשר נועד למנוע רעשי הפרעות או המהום (humming) הנקלטים בסליל הפיק אפ כתוצאה של השראה אלקטרומגנטית מרשת החשמל. הדבר מתבצע על ידי שימוש בשני סלילים סמוכים המחוברים יחד חיבור טורי בקיטוב הפוך, דבר המבטל את השפעת ההשראה ומכפיל את תפוקת הפיק אפ. השימוש בתצורה זו של הסלילים גורם להנחתה בצלילים הגבוהים (באנגלית Hum-bucker - מתנגד או מסיר את ההמהום).פיק אפ לגיטרה קלאסית ואקוסטית
בדומה לפיק אפ של גיטרה חשמלית, פיק אפ ייעודי לגיטרות אקוסטיות וקלאסיות קולט שינויים בתנודות המיתרים או תיבת התהודה, ומתמיר אותם לאותות חשמליים, בדרך כלל באמצעות קדם מגבר לכבל המתחבר בעזרת כבל למגבר חיצוני. משתמשים בפיק אפ פיאזואלקטרי המותקן בתוך תיבת התהודה של הגיטרה, בדרך-כלל בצידו הפנימי של לוח התהודה הקדמי מתחת לחיבור ללמיתרים, או בפיק אפ מגנטי המותקן בדרך-כלל בפתח התהודה.ההבדל בין פיק אפ לגיטרה חשמלית ואקוסטית הוא שהגיטרה החשמלית נועדה ועוצבה מלכתחילה להגברת קול באמצעות פיק אפ, בעוד שגיטרה אקוסטית עוצבה מלכתחילה להגברת קול אקוסטית באמצעות תיבת התהודה. הגברה חשמלית נאמנה לצליל האקוסטי המקורי בדרך כלל מתבצעת בעזרת מיקרופון המתמיר תנודות קול מן האוויר, בדומה להגברה של זמרה אנושית. ואולם ישנם קשיים המגבילים הגברה של גיטרות אקוסטיות באמצעות מיקרופון בהופעות חיות, בעיקר במשותף עם כלים מוגברים חשמלית הנפוצים במוזיקת הפופ המודרנית. לפיכך מציידים לעיתים גיטרות אקוסטיות וקלאסיות בפיק אפ אקוסטי ייעודי, המתמיר תנודות מגוף הגיטרה עצמה או מן המיתרים. אך באופן טיפוסי, הצליל המוגבר דרך פיק אפ פחות נאמן מהקלטה באמצעות מיקרופון לצליל האקוסטי המקורי של גיטרה אקוסטית או קלאסית.
סימון
רוב הגיטרות החשמליות בעלות יותר מפיק אפ אחד (רובן בעלות שניים או שלושה). מיקום ושילוב הפיק אפים בגיטרה נקרא "קונפיגורציית פיק אפים". סימון המערך בו הפיק אפים מורכבים מתבצע על ידי "S" לפיקא פ בודד ו־"H" לפיק אפ מסוג האמבקר. הסימון מייצג את הסדר לפיו הפיק אפים נמצאים על גשר הגיטרה - משמאל לימין עבור נגן ימני. קיימת גם האפשרות להתקין פיק אפים מאחורי הגיטרה, אשר מעניקים אופי שונה לצליל. -
@hhkkkk חסר רק פיקאפ אחד מאוד נפוץ והוא ההאמבקר האקטיבי
ישנם 3 סוגי פיקאפים עיקריים סינגל האמבקר פסיבי האמבקר אקטיבי אלו הפיקאפים העיקריים בחשמלית
סינגל- פיקאפ בודד שעובד על מגנט וסליל כשהמגנט קולט אותות מהמיתרים דרך הסליל שעשוי מנחושת החברה שהמציאה את הפיקאפ הזה היא גיבסון הדגמים שמזוהים איתו הם בעיקר הטלקאסטר והסטארט (סטרטוקאסטר) הצליל שלו חם וברור מאוד כל משחק עם הווליום או הדינמיות של הנגינה משפיעה עליו.
האמבקר פסיבי- בגלל הבעיה שעוד תדרים אלקטרומגנטיים משפיעים על הסינגל פנדר פיתחו את האמבקר שמורכב מ2 פיקאפים אחד ישר והשני הפוך כאשר השני מבטל את ההפרעות הלס פול שלהם זאת אחת הגיטרות הכי מזוהות עם האמבקר הצליל שלו נקי מרעשים חיצוניים מה שנותן יתרון בנגינה עם דיסטורשיין שהוא צליל מלוכלך ובכל זאת בפיקאפ הזה הצליל מאוד ברור לעומת הסינגל אבל רמת הרגישות שלו לווליום או לדינמיות יורדת.
האמבקר אקטיבי- הפיקאפ הזה נועד להגביר את טווח התדרים שיקלטו בפיקאפ לכן הוא נעזר במקור כוח חיצוני (בטריית 9 וולט) שמוריד את התדרים שאינם רצויים ניתן לראות את סוג הפיקפים האלה אצל נגני מטאל בחברות כמו PRS ESP ודומיהן הבעיות בהם שכמעט ואין משחק בדינמיות של הצליל (מאוד אנמי ושטוח) בסאונד נקי וככל שהסוללה נחלשת הסאונד משתנה.
עוד סוג שהרבה יצרני גיטרות הכניסו זה פיקאפ האמבקר שמתפצל לסינגל
בחלק מהגיטרות ניתן לראות שילובים של הסוגים שנותן יותר פונקציונליות לכלי כמות הפיקאפים על פי רוב בסינגל זה 3 בהאמבקר 2 יש גירסה מיוחדת של לס פול עם 3 האמבקרים אבל זה לא נפוץ בהרבה גיטרות.
אותם סוגים יש גם בגיטרת בס חשמלית.
הז'אנרים שמשתמשים בהם ככל שזה יותר אגרסיבי ככה הולכים ליותר נקי בדיסטורשיין כלומר מסינגל להאמבקר אקטיבי דבר מעניין בבלוז מי שמשתמש בגיטרת רבע נפח יוצא שהוא משתמש בהאמבקר כנ"ל בגיטרה מזרחית שעל פי רוב או בגיבסונים חצי ורבע נפח או בלס פול שבכולם יש האמבקרים פסיביים ככה שלא תמיד זה נכון.
זה בגדול סיכום של הפיקאפים לחשמלית באקוסטיות וקלאסיות פחות מתמצא. -
הנושא כבר קיים https://miktzav.com/topic/3428/מבוא-העשרה-מוזיקלית-פינה-חדשה-ועדכנית-בפתח
ומי שרוצה אז https://miktzav.com/topic/3806/דיון-באיזה-עניין-מוזיקלי-ברצונכם-לקבל-מיידע/14בכל מצב מי שרוצה לכתוב גם בפוסטים השבועיים יכול אולי לשלוח להנהלה פניה ובקשה
-
ר רבקה נעל נושא זה ב-
