דיסק או סינגל ששמעתם שוב ושוב
-
@מעט-אור נראה לי צריך להמשיך את הסיפור -
@מעט-אור אמר בדיסק או סינגל ששמעתם שוב ושוב:
נדלקנו על דיסק, או שיר טוב, והשמענו אותו בבית, ברכב, בישיבה, בנגן, בלופים חוזרים ונשנים...
עד ש
חפר לנו ולא היינו מסוגלים לשמוע אותו יותר..... (או שלא?)לי אישית זה היה בדיסקים של יונתן שיינפלד בתור ילד,
חפרתי עליהם והיום אין מצב שאני ישמע אותם מרצון.לדעתי יש שירים ואלבומים שלעולם לא יחפרו, איך זה יכול להיות?
פרחי מיאמי לדוגמא, כמה שחרשתי הם לא חפרו
יש לכם הסבר??? -
הי ראיתי שהוספתם סינגלים (באמת יותר אקטואלי היום)
אז ככה (זה ארוך )
אותו יום , פליאה, קרב יום ובעצם כל השירים של משה פלד
רפא נא, נחם ה', של שינפלד
רק עוד רגע של עקיבא
שבורי לב (אני יותר אוהבת את הקאבר של פריד)
מדוע , שתרחמיני, נשמהלה. ואזכה לנגן, כשאתם מתפללים של מושקוביץ
תפילת הילדה של לפידות -
לדעתי יש שירים ואלבומים שלעולם לא יחפרו, איך זה יכול להיות?
הסיבה די פשוטה ואפילו ענית אותה פשוט נמאס לך
עברת שלב
אני אתן דוגמא את הפכת מספדי של פריד הייתי שומעת המון אבל היום פשוט עבר זמנו הוא לא אקטואלי
לדעתי שיר שכבר לא אקטואלי מפסיק לעניין גם אם שמעת אותו בלופים -
@אחות-קטנה אמר בדיסק או סינגל ששמעתם שוב ושוב:
לדעתי יש שירים ואלבומים שלעולם לא יחפרו, איך זה יכול להיות?
לדעתי זה פשוט בחיבור ריגשי לשיר-
ככל שיש לך שיר שהתחברת אליו ריגשית מכל סיבה-כאב/התרגשות/טראומה/שמחה-
הוא ישאר לך חרוט ואף פעם לא ימאס לך לשמוע אותו בזמן המתאים... -
נכון זה באמת קורה פעם ב שמשהו נשאר ולא יוצא מהאף
אצלי זה בדיסקים של שוואקי הראשונים שלא יימאסו לעולם, כי גדלתי על זה כמו הרבה שירים של פעם של מ.ב.ד שאפשר לשמוע מאה פעם
כי המוזיקה של פעם היתה מוזיקה [וכשאתה נהנה ממוזיקה זה לא נמאס] והיום אני שומע דיסקים פעם אחת מקסימום פעמיים וזה משעמם אותי כי הרמה כ"כ ירודה וזה פשוט משעמם .
שימו לב כשהחומר באמת ברמה גבוהה זה מחזיק הרבה זמן [אייזיק האניג, יונגערליך וכו'] -
אם נתחיל לדון איזה שיר שמעתי הכי הרבה זה מאד קשה כי כל תקופה יש את השיר שלה
אבל אם בכל זאת אני אנסה זה השיר שעת רחמים של יואלי דיקמן שיצא בתחילת תקופת הקורונה
לגבי אלבומים: אז כמו שאמר @חנניה אלו הראשונים של שוואקי שאפשר אותם לשמוע בלי שימאס בכלל עד היום..
אלבומים נוספים ששמעתי הרבה הם הנשמה לך של גלעד פוטולסקי ותזמורת שלהבת (למי שזוכר, אוי כמה נוסטלגיה...)
ובשנים האחרונות האלבום שהכי שמעתי הוא רילקס ישראלי של שמחה ליינר (2019)
וגם לא שייך של שלומי דסקל (2016) -
זיו הקודש, חי-מוטי וייס.