"עוד טיפה" של שולי רנד - אולי זו הטיפה האחרונה שתחורר את הסלע האיתן של הזמן...
-
הפעם לבקשת אחד הקוראים אני כותב על השיר הזה. יש לציין שזה היה יותר קשה מהרגיל. ולא לא בגלל המילים הגבוהות.. אלא העובדא ששולי יוצר מוערך בעל טקסטים עמוקים מאוד. מביאה אותי. הכותב לכם לתהות על קנקנם של דברים. האם אכוון לכייון הנכון. אז מקווה מאוד שלא ייצא דבר תקלה על ידי. ושאם שולי יקרא את זה "צחוקו ירעם ויתגלגל" ושלא יכעס עליי
שיהיה לנו בהצלחה....
אני עומד על שפת נהר גֵווי כפוף, ליבי נשבר, וכל ימיי רצוא ושוב, בין שמיים וארץ.
הדימוי האינסופי הזה של חיים מים ושמיים, רוצה רק להביע את תחושותיו העמוקות של הכותב על החיים עצמם העומק שלהם ןהעומק של המים ההשתקפות שלהם וההשתקפות של המים לשניהם תכונות משותפות.. גלים גלים עליות וירידות (אפ אנד דאון:) ) , קור וחום אלו החיים שלנו, המשא הכבד על הגב, "שובר" את הגב, אך יותר את הלב... "הלכו לי הרגליים" אתה אומר, ואתה לא קולט שזה התפקיד שלהם כי כל משמעותה וייעודה של הנפש שלנו היא רצוא ושוב בעולם הזה, בעולם של טוב ורע של אור וחושך. של גבולות וחסכים. בין שמיים לארץ.
אם אמגר את הטינה, אאלף את תשוקתי בינה, הלא לנצח אתקוטט, בין שמיים וארץ.
הדך היחידה שלנו לשרוד בחיים האלה היא פשוט להפסיק להתלונן. על המוזיקה שנגמרת וחוזרת על עצמה. על המזגן באוטובוס שלא עובד. ואם כבר אז על מחירי האוטובוסים שעלו, על הבחירות המתקרבות, ועל הפקקים בצפון. על החום השורר בחוץ. ועל האזעקות האלו !!! דדדדדיייי... הגיע זמננו פשוט את הרצונות והתשוקות לאלף. כן כמו כלב. את הנפש הבהמית שלנו להרגיע. עם מוצץ קטן מספיק... די... תירגעי !! נתבלן את הפנטזיות הגדולות שלנו במעט היגיון בריא ושכל טרי. המלחמה הזאת תגמר בסוף. והמנצח יהיה זה ששתק הכי הרבה הכיל הכי הרבה וטפטף לעצמו כמה מסרים חיוביים. גם כשהשיגרה שידרה אחרת....
אז פקחתי את עיניי, ודרשתי תשובה, מתי ינוסו הצללים, ותתגלה האהבה.
אז אחרי ה"התנערי מעפר קומי" הגיע זמן ללבוש את הבגדים המפוארים. אחרי מסע ההתפלשות בבוץ של עצמנו. ושל אחרים. הניקוי והניכוי של כל מה הטזות והאידיאלים המדומים שלנו. הגיע הזמן לחפש תשובה אמיתית.. ולא רק למשמעות החיים. אלא למה באמת לעשות עכשיו. מאיפה להתחיל את התיקון העצמי שלי. כאן ועכשיו.. עכשיו הגיע זמן לשאול את השאלות הנכונות (נכון ש"על אבא לא שואלים שאלות" אבל "את אבא כן שואלים שאלות"..) מתי נוכל להרגיש בחוש את האהבה הרבה שלו אלינו בהסתרת הפנים ??
בת צחוק שמעתי, עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה, גם לב האבן ימס, עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה, רוח בנפש נכנס, עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה, חץ ועוד חץ ועוד חץ, עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה, סלע דמעה תפוצץ...
הייצר מגחך עלינו. בת קול אנחנו לא שומעים אבל בת צחוק כן. "תגידו אתם בסדר, על איזה הסתר פנים אתם מדברים" ???!! "כל יום ויום כל רגע ורגע מסביבך עשרות עשרות טובות ניסים ונפלאות... כל מעשה קטן שלך ממוסס את החומות הגבוהות. מה שעשו בדורות הקודמים. היום בהתגברות הכי קטנה. מעשה קטנטן שלך יכול להכריע את הכף ואתה בוכה לי על הסתר פנים, על מזגן באוטובוס ועל פקקים בדרך ליבניאל" ???!! תלמד את הסוד יהודי יקר כמו אצל רבי עקיבא כל טיפה קטנה ממוססת בסוף סלעים מהקשים והחזקים ביותר. הכוח והסוד הזה בידיים שלך...
אדם לבד בלב נהר, צועק עד שגרונו ניחר, הזה שכרי על פועלי, בין שמיים וארץ.
שוב המוטיב של נהר חוזר. הפעם מכיוון אחר. אדם מרגיש לבד מול כל העולם. ה"אברהם אבינו" של הדור. כולם נגדו.... (בלי לזלזל כמובן באף מנהיג מלידה שבטוח שהוא צודק ואף אחד לא מקשיב לו... לך תטען להם שאתה המשיח, הלשוטה תחשב
) הוא כמעט טובע בלב הנהר. הוא זועק לעזרה וצווח ככרוכיא "הצילו" ! שולח אותות מצוקה של SOS לכל כיוון... ותגידו לי אתם, נניח שהוא זמר, ובדיוק מחר בערב יש לו הופעה גדולה בקיסריה, הוא חייב לשמור על הקול שלו, האם הוא ימנע מלצעוק לעזרה ??!! וודאי שלא. שולי אומר. אז מה אם אני זמר. אז מה אם אני כך או כך. לצעוק אני חייב. זה החיים שלי !!!אם אתקן את השבור, אברר את הטעון בירור, הלא לנצח דם שותת, בין שמיים וארץ.
הגיע זמן לתקן את הטלפון השבור הזה !! עם המשפחה, עם החברים, והכי חשוב עם בורא עולם, להעמיד דברים על דיוקם ולדעת לומר טעיתי, מספיק עם הדיבורים הציניים האלו, ועם הרצונות המדומים.. נדע להפריד בין פסולת לאוכל בין נכון ללא נכון, כבר לא ממש נרגיש חמלה עצמית והלקהה עצמית בלתי נכונה, של אדם שנפל באמצע מלחמה והחל לזלוג לו דם מהאצבע והוא צורח "אני פצוע אני פצוע" בעוד חבריו מדממים למוות...
אז נפלתי על ברכיי, וביקשתי תשובה, מתי ינוסו הצללים, ותתגלה האהבה.
לפעמים הסתר הפנים מגיע דווקא מהצד שלנו. בעולם של מטאפורות והדמיות, הרע לא רע והטוב לא טוב, בואו נוריד קצת מעצמנו נדע לבקש סליחה, לרדת על הברכיים גם אם לא בהכרח השני צודק. וגם כלפי שמיא גם אם אנחנו מרגישים ש"נעשה לנו עוול" מה שנקרא, אנחנו לא יודעים את כל התמונה והכי חשוב אנחנו רק בני אדם..
נשכבתי על האדמה, פרשׂה כנפיה הנשמה, צחוקה רועם ומתגלגל, מקצה עד קצה הארץ..
כן. רק בני אדם... חול ומים, כן... בוץ !! זה שהילדים חוזרים איתו על הבגדים.. נוריד את כל העניבות האלו של "אני כך וכך" וכו'.. בלי התארים ובלי כל האיפור, בלי צבע המאכל המלאכותי הזה, אנחנו כולנו דורשים 2 מטר על מטר, והכיתוב על המצבה הוא אותו כיתוב. לעומת הנשמה הנצחית שתעלה למקורה העליון ושם האמת תתגלה. והיא תצחק אווו תצחק... "לצדיקים נדמה כחוט השערה"... (סוכה נ''ב.) ואם בעולם הזה מישהו שלא עושה את רצון השם מרויח, "אם כך לעוברי רצונו, קל וחומר לעושי רצונו".... (נדרים נ':)
מאחל לכם בהצלחה במסע שלכם, הרוחני הגשמי, תרתי משמע גם בפן של בין הזמנים, מקצה עד קצה הארץ...
שלכם, ישי שין.הערות והארות תגובות ובקשות ניתן לכתוב כאן או למייל- ml@miktzav.com
מוזיקאי ? יוצר ? קורא אותנו ?? (אנחנו יודעים שכן:) נשמח לשמוע את חוות דעתך במייל.
-
S shin נעל נושא זה ב-
-
S shin התייחס לנושא זה ב
-
S shin ביטל את נעילת נושא זה ב-
-
S shin נעל נושא זה ב-
-
פוסט זה נמחק!