"נחמה כזאת" של דוד בן ארזה - לטרוף ת'בוקר כמו לביאה רעבה, הנחמה ממש כאן.

[shin]

שלום לכם ! היום בחרתי לנתח שיר חדש. אני מדגיש את זה כי בדרך כלל אני נותן לשיר להתבשל בבית החרושת של "מעבר למקצב" הוא מקבל פרשנות יותר בוגרת עם הסתכלות על אופי השיר והנסיבות בהן והטעמים להם הוא נכתב,
הפעם בחרתי פשוט "לטרוף" את האפשרות שלי לפרשן את השיר הזה, עוד כשהוא ממש טרי.. כי המסר בשיר הזה כמו שאר שיריו של בן ארזה שקופים וברורים מאין כמוהם, אז תחזיקו חזק....

רגע לפני כן, משהו שאני חולם לעשות כבר מזמן בטור הזה... לפרסם את תגובת יוצר השיר...

דוד כתב לי במייל (מקווה שהוא מסכים לי לצטט אותו): "פלא גדול פלא גדול, תודה, תודה רבה"... אז דוד.. תודה לך. ועכשיו.... מתחילים :

---

שלוחות השמש זוהרות, על זכוכיות דוקרות שנשברו בלילה, כמה חיכית אז ליום, יאיר מה שחלמת.

קרניה של השמש החמה (משל לתקופה טובה, תקופה של אור, של סיפוק, שמחה, שהכל פשוט טוב ונעים כזה..) זוהרות אומנם, אבל הן מאירות על צד יותר אפל, על הזכוכיות, על הדברים שעבדתי עליהם קשה קשה, ואיבדתי אותם בין רגע, כמו זכוכית שהחליקה על הריצפה בנסיבות לא נסיבתיות..
אתה זוכר כמה חיכית לזה ??! חלמת על זה בלילה גם וזה נשבר אך ברגע...

אנשים טובים היו בשבילך שם, ישבו הקשיבו למה שכאבת, אמרו: תראה זה עוד יקרה, יום אחד תבין את הלילה.

תגיד תודה על זה שהיה מי שיקשיב לך עודד.. ואמר לך שבסוף אתה תבין שלא הכל שחור לבן.. גם בחושך יש אור וגם באור יש חושך.. (זה שהיו לצידך אנשים זה כבר חיובי...) ואז אולי תבין את הלילה, את התקופות שפחות זורם..

לרוץ קדימה לא לעצור, כמו לביאה לטרוף את הבוקר, משמיים ישלחו נחמה כזו, שכשהיא תבוא, אותך היא לא מפספסת...

כאן זה פשוט... להתקדם ולהתקדם להסתער, בלי להסתכל אחורה, כמו לביאה רעבה, שקופצת על הטרף שלה תסתער ותנצל כל רגע בחייך, עוד בוקר, (שוב.. תקופה טובה יותר בחיים.. תנצל אותה) וכמו דווקא בתקופה הזו של אחרי תשעה באב, שולחים נחמה. שמאל דוחה אך ימין מקרבת, אין שחור ולבן.
ועוד משהו קטן.. אף אחד לא שכח אותך בצד. הנחמה כשהיא באה. את אף אחד היא לא מפספסת...

שנים עוברות אתה עוד שם, מנסה לרקום את חייך, קצוות פרומים, המוני גוונים, לובשת דרכך.

כל דקה נדמית כנצח... אתה תקוע במקום ומרגיש שלא התקדמת כלו, הדרך שלך מלאה בסימני שאלה שפורמים לך את מה שרצית לרקום.. שהורסים לך את הסיפור, מאידך דרכך מלאה בגוונים, הכל צבעוני הכל טוב הכל ברור, ודווקא מי שבחושך יכול להביט אל החוץ אל האור....

נשמות טובות פגשת גם, אכזבו, שברו את כל מה שבנית, לא שכחת גם אותן, נאמן למי שהיית.

אנשים שעזרו לך או העמידו פנים שעזרו לך היו בדרך.. הם נראו אותו דבר, וחייכו את אותו חיוך. רק אחרי זמן גילית מי לטוב ומי למוטב... האם זה גרם לך לשנוא ?! להשיב להם בעבור מה שגמלו לך ?! לא ולא. השבת טובה תחת רעה גם למי שלא היה מגיע. נשארת תמיד גם בפסגות וגם בעמקים נאמן למי שאתה. למי שהיית ולמי שתישאר. ("תישאר" אפרופו בן ארזה)

לרוץ קדימה לא לעצור, על זכוכיות דוקרות שנשברו בלילה, משמיים ישלחו נחמה כזו.. עכשיו היא באה היא כבר לא מפספסת.

אתה רץ קדימה. דורך על היבלות, על הזכוכיות שנשברו לך על החלומות שהתנפצו לרסיסים.. אתה ממשיך קדימה, כי אתה יודע שישלחו משמיים נחמה, ואחרי השיר הזה אתה גם יודע שאותך היא לא תפספס.
ואם תסתכל טוב טוב בתמונה, תגלה שהיא באה. ואף אחד היא לא מפספסת

ע''כ.
תודה רבה לדוד בן ארזה על שיריו הנפלאים מלאי העומק והפנימיות.

תגובות כרגיל כאן ! ובמייל ml@miktzav.com

דוד בן ארזה - נחמה כזו.mp3

[shin]

@shin אמר ב"נחמה כזאת" של דוד בן ארזה - לטרוף ת'בוקר כמו לביאה רעבה, הנחמה ממש כאן.:

דוד כתב לי במייל (מקווה שהוא מסכים לי לצטט אותו): "פלא גדול פלא גדול, תודה, תודה רבה"... אז דוד.. תודה לך.