אתגר כתיבה 21 :)
-
יום אחד הגעתי לתחנה מרכזית
והתחלתי להתבונן בעוברים ושבים
ועל האוטובוסים הרבים
וניסיתי לדמיין
לאן כל אחד נוסע
ונדהמתי איך
אפשר ברגע אחד להגיע
לארבע כנפות הארץ
יש את אלה עם המזוודות
ועם התרמילים
יש את אלה שרק עם שקית קטנה עולים
יש איזה מין אוירה כזאת של כיף וחוויות
מין שיחרור כזה מעול
ופתאום הבנתי שככה יהיה בבוא המשיח
כולם יתקבצו יחד מכל מקום -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
חי את עצמי כמו בתוך בועה
סוג של שגרת חיים קבועה
מביט רק ישר
לא ימין ולא שמאל
מעדיף את המוכר
מפחד ליפול.
אך הנה תפנית- ללא כל התראה
הדלת הראשית פתאם נסגרה
רואה כי אין ברירה
עוצם את העניים, לוקח נשימה
וברגע הקפיצה נפתח לו מצנח
מגונן, מכוון, שביל חדש פותח.
היום אני גדול,
היום אני מבין כמעט הכל
תחושת חוסר הנוחות
היתה תחילת ההתפתחות
והנוח לא נוח- סוג של כלא מזהב
לעזוב אותו אולי קצת כאב
אך מה שאני היום- זה לא מה ששם
והאיש שבי היום- לא הילד של פעם! -
רגל על רגל יושבת עטופה
הרגלים סטיגמות ופינוק אפופה
בעיניים כלות אני צופה
מחוץ לאזור על העיר הצפופה
היא קורצת לי,קוראת
מחוץ לאזור לצאת..להעיז לעבור את הגדר
ולהתמודד עם שוני חסר,העדר
לאפשר לדיבורים לפלוש לי ללב
להקשיב גם למוסר,להפסיק להעלבלזרוק שם לפח כמה הרגלים נושנים
לפתוח נושאים שהדחקתי שנים
לקלוט סגנונות אופי לא מוכרים
ולשם שינוי להקשיב למה שהם מספרים
לפתוח את האוזניים להפסיק להתעלם
לקחת אחריות ולא להעלםעדיין עומדת מסתכלת
כולם שם ורק אני כאן מתוסכלת
מחפשת אומץ ולא מוצאת
מאזור הנוחות סוף סוף לצאת......:) -
אומרים אני מדומיינת
אבל יש לי אינטואיציות!
אומרים אני הוזה
אבל יש לי הוכחות!אומרים לי וקובעים
אבל אני באותה עמדה
מתעקשת מול המתעקשים
מסובכת ובודדה."אז תגידו" אני אומרת,
תזרקו אמרות "יפות"
אני בטוחה! לא, אנלא מתבלבלת,
אחרי הכל - אין לי עניין לכפות! -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
מחכה וחושבת
מה יכול להיות
לפעמים מתלבטת
לאיפה המחשבות הולכותמנסה לעזור
מנסה לבדוק
מנסה לחפור
מנסה לחמוקלמה אנשים עוזרים לכולם
אבל את עצמם שוכחים
למה אנשים נחמדים לכולם
ואת עצמם שונאיםמתי באמת אעזור לעצמי
ואתחיל לאהוב
את הלב שלימתי אצא מאזור הנוחות של אחרים
ואתחיל להתעסק
בנשמה שלי....
טוהר
