השפעת המוזיקה על התפתחות האדם | חלק א'.
-
%(#2eb279)[מוזיקה היא אחת מדרכי הביטוי והתקשורת האוניברסליות ביותר עבור המין האנושי והיא נוכחת בחיי היומיום של אנשים מכל הגילאים ומכל התרבויות ברחבי העולם.]
לפיכך, נראה כי נכון יותר לדבר על מוזיקה (ברבים) ולא ביחיד . ואפילו יותר מזה, מחקר של אנתרופולוגים כמו גם אתנומוסיקולוגים מצביע על כך שמוזיקה הייתה מאפיין של המצב האנושי במשך אלפי שנים. ולמרות זה בעוד שהפוטנציאל להתנהגות מוזיקלית הוא מאפיין של כל בני האדם, מימושו מעוצב על ידי הסביבה והחוויות שלנו כיחידים, שלרוב אנחנו בתוך קבוצות (כמו הפורום שאם כל אחד היה מספר לחבריו הוא היה הרבה יותר גדול וטוב...
)%(#34bc81)[האזנה למוזיקה, שירה, נגינה, יצירה (חקירה, הלחנה, אלתור),] בין אם בנפרד ובין אם ביחד, הן פעילויות נפוצות עבור הרוב המכריע של האנשים. מוזיקה מייצגת פעילות מהנה בפני עצמה, אך השפעתה חורגת מעבר לשעשוע פשוט.
פעילויות אלו לא רק מאפשרות ביטוי של מצבים ורגשות פנימיים אישיים, אלא גם יכולות להביא להשפעות חיוביות רבות אצל העוסקים בהן.
%(#31b97e)[ישנו מספר הולך וגדל] של מחקרים ניסיוניים הנוגעים ליתרונות הרחבים יותר של פעילות מוזיקלית, ומחקר במדעים הקשורים למוזיקה מצביע על כך שישנם דברים רבים בחיים כולל פיזיים, חברתיים, חינוכיים, פסיכולוגיים (קוגניטיביים ורגשיים למי שזב משנה לו...) שיכולים להיות מושפעים לטובה מעיסוק מוצלח במוזיקה.
למידה עם מוזיקה ובאמצעותה היא דבר שיכול לקרות באופן פורמלי (כגון חלק משיעורים מובנים בבית הספר), או לא פורמלי (כמו בבית עם בני משפחה וחברים), לעתים קרובות באופן לא רציף ולא בהכרח מכוון, ובהם ההשתתפות בלימוד מוזיקה לא מחייבת, כמו במסגרת קהילתית.%(#30b57c)[יתרונות כאלה ניכרים לאורך החיים,] כולל ילדות מוקדמת, גיל ההתבגרות ואף בוגרים ומבוגרים יותר. במסגרת פרספקטיבות תוחלת חיים אלו, מחקר על תרומת המוזיקה לבריאות ולרווחה מספק עדות להשפעות גופניות ופסיכולוגיות. ההטבות מדווחות גם במונחים של תוצאות חינוכיות של צעירים, ופעילות מוזיקלית מוצלחת יכולה לשפר את תחושת ההכלה החברתית של האדם כיחיד ואת הלכידות החברתית.
רק בכדי להדגים כיצד אימון מוזיקלי עשוי לטפח קידוד סאונד משופר אצל בני 9 עד 15 ובכך להיות קשור לכישורי קריאה. ישנו מחקר מסויים המספק עדות לאופן שבו הקשבה מוזיקלית משפיעה על תחושת הסוכנות והרווחה הרגשית הנתפסת אצל מתבגרים, תוך הדגמה כיצד השפעה זו נבנית במיוחד על ידי הקשר ואינדיבידואליות.
היבטים של בריאות הנפש הם המוקד למחקר אחר על צעירים עם נטייה לדיכאון.- המאמר בוחן כיצד למרות הספרות הקיימת על השימוש החיובי במוזיקה לוויסות מצב הרוח, האזנה למוזיקה יכולה להיות דו-צדדית ולמעשה יכולה לקיים או להעצים מצב רוח שלילי ובכך אף ליצור דיכאון לאנשים בעלי נטיה זו.
%(#30bb7f)[מחקר נוסף, מעביר את מרכז תשומת הלב מיתרונות נפשיים לגופניים במחקרם כיצד לימוד מוזיקה יכול לתמוך בקואורדינציה של ילדים:]
המחקר מספק נתונים המבוססים על ניסיון על האופן שבו תוכנית מתמשכת של 24 שבועות של חינוך מוזיקלי מבוסס אורף (מוזיקה של מלחין בשם קרל אורף), שכללה נגינה של כלי הקשה מכוונים פשוטים, שיפרה משמעותית את המיומנות הידנית ואת הקואורדינציה בין שתי הידיים אצל ילדים בני 8 המשתתפים בהשוואה לשליטה הפעילה שלהם וכן בספורט ושליטה פסיבית.
%(#30bb7f)[מחקר קשור מציע תובנות לגבי ההשפעה הנוירולוגית של תרגול מתמשך של כלי נגינה]. ילדים בני שמונה המנגנים בכלי נגינה אחד או יותר במשך לפחות חצי שעה בשבוע היו בעלי ציונים גבוהים יותר עם יכולת מילולית ואינטלקטואלית גבוהה יותר משאר חברי השכבה. (במחקר הזה קישרו את הנתונים לחקר המח אבל זה פחות קשור אלינו...)
ילדים צעירים יותר, בגיל הרך יכולים גם להפיק תועלת מפעילויות מוזיקליות כאשר מדווחים על קשרים בין התנסויות מוזיקליות לא פורמליות בבית לבין היבטים ספציפיים של התפתחות השפה.
ישנו מחקר שמצא שתפיסת קצב והפקה היו המנבאים הטובים ביותר למודעות פונולוגית (יכולת ההבדל בין עיצורים והגיות שונות) של ילדים צעירים, בעוד שתפיסת מלודיה הייתה המנבא הטוב ביותר של רכישת דקדוק, שזה קשר חדש שלא נצפה בעבר במחקר התפתחותי.%(#3ebb85)[מחקר אחר חקר את האמונות והערכים של מתרגלים (אנשים עליהם עושים את המחקר) בגיל הרך וטיפול בנוגע לערך של מוזיקה בלמידה של ילדים צעירים.] למרות שיש להם כישורים פורמליים מוגבלים וניסיון בלימוד מוזיקה אישי, למתרגלים היה נטיה באופן כללי ליחס חיובי למוזיקה, אם כי זה היה מוטה כלפי מוזיקה כפעילות פנאי ומהנה.
%(#d71919)[אהבתם? רוצים המשך לזה?]
תגיבו פה ואם ירצה השם אני יכתוב לזה המשך...||המאמר הזה (כולל החלק שעדיין לא העליתי) מתבסס על אוסף של 21 מאמרי מחקר חדשים שמעמיקים ומפתחים את ההבנה שלנו לגבי הדרכים והאמצעים שמוזיקה יכולה להשפיע לטובה על ההתפתחות והרווחה האנושית.
האוסף מסתמך על עבודתם של 88 חוקרים מ-17 מדינות שונות ברחבי העולם, כאשר כל מאמר מציע המחשה כיצד מוזיקה יכולה להתייחס להיבטים חשובים אחרים של תפקוד אנושי.
בנוסף, המאמרים ממחישים יחד מגוון רחב של גישות מחקר עכשוויות. אלה מספקים עדות לאופן שבו מטרות מחקר שונות הנוגעות ליתרונות הרחבים יותר של מוזיקה דורשות מתודולוגיות רגישות ומתאימות.|| -
ט טיטו נעל נושא זה ב-
-
ט טיטו מחק נושא זה ב
-
ט טיטו שחזר נושא זה ב
-
ט טיטו התייחס לנושא זה ב