אתגר כתיבה 27 :)
-
#anchor(עזוב לבד, מפוחד)
צרחות אימים, דם קרוש,
מכות שוט ורעמת ירייה.
עיניים מבוהלות, ילד נטוש,
תר אחר מוצא לבריחה.רץ, נפשו בוערת בקרבו,
רגליו רועדות כדג ביבשה.
לא חבריו, אף לא משפחתו,
נמצאים לצידו במלחמה.נפל אל הארץ, שלג וכפור,
עוטפים ברכיו בצמרמורות.
עושי דברו של השטן ה'נאור',
ממשיכים בתופת, צעקות.מנסה לקום, אולם כושל,
הרעד מתגבר, בלתי נשלט.
בן רגע יאלצו הוריו לשכל,
ילד נוסף, מפוחד ומבועת.ואז הוא חש בהן, בזוג ידיים,
חמימות וצנומות, מלטפות.
נסה לאיטו לפקוח עיניים,
אך אינן נענות, שוב נעצמות.שקט מבורך, שלו, זוהר כיהלום,
כשהתעורר גילה אותן, הנרות.
בתוך האפלה, הגיעו עד הלום,
להחיות עוד נשמה, מיני רבות.||אני חושבת שדיי ברור על מה נכתב השיר;)
וממש ככה, בתוך כל החושך והזוהמה בשואה הנוראית, בחג החנוכה קרו ניסים גדולים מאד. רק להדליק נר, נחשב לנס בסדר גודל לא יתואר.
מי שרוצה באמת - השם עוזר לו בדרך עילאית, והוא ישבור את כל החומות, עד האור.|| -
מצאתי את עצמי מול הנרות נזכרת, שגם בתקופות הכי קשות הקב"ה נמצא שם ומאיר לי את הדרך.
עמוק באפילה, אין טיפה של אור
בין שבילי החיים, מביטה לאחור
שחיפשתי סימן, חיפשתי נס
חיפשתי בחיי דגל שהתנוססגם כשלא ראיתי,
והתמקדתי במושך
ההיית לי לאבא,
והארת לי בחושךבלהקה של צבועים הרגשתי בודדה
ועמוק בפנים חיפשתי הארה
חיפשתי ניצוץ שיאיר לי את הלב
חיפשתי נר שישאוב את הכאבגם כשלא ראיתי,
והתמקדתי במושך
ההיית לי לאבא,
והארת לי בחושךוהיום מסתכלת, אל אותן הלהבות
מביטה ורואה אני ים של דמעות
של כל אותן השאלות, וחיפושי חיי
של אותן התמהיות שעוברות לנגד עיניגם כשלא ראיתי,
והתמקדתי במושך
ההיית לי לאבא,
והארת לי בחושך. -
פוסט זה נמחק!
-
-רוצה אור היום-
כשהחושך מסמא את העניים של כולם,
ואפלה כבדה מכסה את העולם.
אני מחפש את העקבות שלך,
מנסה בין כל הבלבול למצוא אותך.
מלחמות בין מדינות,
מפגינים עומדים ברחובות.
לא יודעים מה הם באמת רוצים,
לעולם לא יהיו מרוצים.
אבל רק אני יודע-
שאתה מציץ מן החרכים-
שומר עלינו,
ובתוך כל ההסתרות-
הולך איתנו,
ואין שום רע יורד ממך,
ורק הטוב מקיף אותך,
אתה אבא שלי, אבא של כולנו.רק תן לי סימן קטן,
שארגיש אותך, שאתה כאן.
ואבין שהתפילה שלי נצרכת,
ובעיקר בשבילה המציאות מתהפכת.
ואז אתן לך את כל ליבי,
אתן לך את כל ליבי.
כך יעלם לו החושך, ילך השחור,
בכל מקום ואזור יידלק שוב האור.
אז לא מחכה למחר,
רוצה אור היום, רוצה אור עכשיו. -
ילדה קטנה
עזובה ובודדה
הוריה נטשו אותה
ביער גדול ומאיים
היא מנסה לקום
לחפש דרך יציאה
אך רגליה נכשלות
בביצות הדביקות
היא קמה שוב
וממשיכה ללכת
לפתע קופץ עליה דוב
שיניו נוצצות
היא נבהלת
מתחילה לרוץ אחורה
"אבא" ,"אמא" היא צועקת
"למה עזבתם אותי" היא בוכה
אבל הדוב ממשיך לרוץ
ולא מתייחס לצעקות, לבכיות
היא מתחילה להתעייף
וחושבת להתייאש
אין לה נשימה כבר
אבל לפתע----
היא רואה ניצוץ קטן
באפלה שחורה
והאור הולך וגדל
ומתקרב אליה
יותר ויותר
היא צועקת "הצילוווו"
ואז יוצא אדם
עם עששית ישנה
מעלה אבק
אבל מאירה באור גדול
וכשהדוב רואה את האור החזק
הוא חוזר אחורנית
כאילו נבעת
והאיש אוסף אותה אליו
בחיבוק ענקק
"בואי חמודה, ותישארי בטוחה"
והיא נכנסת לביקתה
עייפה ומותשת
ולאחר כמה דקות
היא נרדמת
ורק דמעה סוררת
זולגת במורד לחייה. -
פוסט זה נמחק!
-
החושך יורד
רק החזק שורד
ואני מה יהיה איתיהקור גובר
רעש ת'דממה שובר
מתקדם צועד לאיטירוח נושבת
מה היא חושבת
כשהיא חודרת לעצמותייענן מסתיר ת'ירח
תן מילל, צורח
ואני עד מתיעוצם ת'עניים
מכוון ליבי לשמים
אין לי כלום מלבדךפתאום ענן מתפזר
אור ירח קצת עוזר
אתה איתי כאן גם בחשיכה -
ילד שטעה
והתבלבל עם עצמו
עומד בלי מטרה
מחשב את דרכוכבר לא חולם
רק יושב ומביט
ביום כה שומם
בלי שום תכליתוהלילה חשוך
ואין לו תקווה
הוא כולו דרוך
מחפש נחמהוזיכרונות צפים
מזכירים לו העבר
ימים כה ימים
וטוהר שנגמרנרות דולקים
והרבה אמונה
סביבונים מסתובבים
והרגשה כה חמהוחנוכה הזה
כמה שונה
הזיכרון לא מרפה
הוא בחר להיות כזהומול כל הגשמיות
ובניינים אפורים
הוא מדליק ת'פנימיות
מתחבר לאלוקים"ברוך אתה ה'... להדליק נר של חנוכה"
-
פוסט זה נמחק!
-
אני שבורה ורצוצה
הרבה דברים רוצה
אבל מי כמוני יודעת
שאני לא יכולה.כל היום שבורה
את הדיכאון מרגישה
אף אחד באמת לא יודע
מה אני מרגישה.יש רק מקום אחד בעולם
שאליו אני נמשכת
שמאיר לי בחושך
שבו אני נמצאת.תודה אבא על המקום הזה
שתמיד נימצא שם
בשבלינו
ותמיד מחכה רק לנו.זה הנס הפרטי שלי
כי בלי המקום הזה
אני לא הייתי שורדת.!!!!!!||ואוו על כמה נושאים היה לי לכתוב
אבל בסוף הגעתי לזה תיכננתי משהו אחר יצא ככה
אבל זה משמים וזה יצא גם יפה
אני ישמח לתגובות זה
ואתם פשוט כותבים מושלם
(אני לט מעיזה לעלות שירים בגלל שאתם כותבים כזה טוב
)|| -
פוסט זה נמחק!
-
@Ch-T אחזתי ששינתי את זה אני ישנה שוב
אבל פעם הבא תגיב פה
קישור
https://miktzav.com/topic/2634/נספח-תגובות-לאתגרי-הכתיבה-השונים?_=1671663484785 -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
גם אני מחפש אור
גם אני כלוא בחושך.
גם לי נמאס לספור
חיוכים של אילוץ או בערך.גם לי לחשה ציפור
"לא תמצא ת'אור בחוץ גם אם תחפש חודשים
אם תרצה לראות את הטוב
תסתכל עמוק בפנים."וגם אני הייתי צריך לגדול
כדי להבין כאלה מילים.
זה היה נשמע בלי הגיון
הם קיבלו משמעות רק כשעברו השנים.ואיך זה שעכשיו
אחרי עשור וחצי של חיפושים
חישבתי מסלול מחדש
והחלטתי לנסות להסתכל גם פנימה.ובין הדיכאון לדמעות
בהיתי בהלם בכאב
שעד עכשיו הפריע לי בדרך.
וגילתי,
שדווקא הוא זה
שמאיר לי את החושך. -
קצת עצובה, יש בי דאגה
מחכה לאור שיאיר לירוצה תשובה, יוצאת לי שאגה
אבא כאן תמיד דואג לייש רק תפילה, לא אין סיבה
שאבא טוב לא יאיר ליאין נפילה, יש רק חיבה
מאבא טוב שמבהיר ליגם אם אין תקווה ואת בחושך
אני כאן מחכה לתפילה שלך
את רק צריכה לחפש ת'אושר
אבא כאן מחכה להאיר רק לך
ממה את פוחדת? את בת של מלך!רואה ת'אור, יש נחמה
פתאום זה בא והבעיר בי||מבחינה ספרותית, אני יודעת שהשיר לא מושלם
אבל פרסמתי אותו למרות זאת
כי ממש התחברתי אליו תוך כדי כתיבה
וגם הוא נכתב לי ביחד עם לחן שזה לא קורה לי הרבה
אז אולי יש בו משהו למרות הליקויים...||
