אתגר כתיבה 28 :)
-
#anchor(התרגלתי)
התרגלתי לא לקום בבוקר,
ולהתכסות בחזרה.
להתמסכן שוב ושוב 'אובר',
ולחבק את המיטה.התרגלתי לשתוק בשיעור,
כי אין לי מה לומר.
נשאלת שאלה וזורקת הכדור,
המורה עדיין במשמר.התרגלתי לחפות על מעשיי,
בתירוצים ומגננות.
כבר נמאס לסביבת חברותיי,
להסכית למעשיות.התרגלתי לטייל עם חברות,
ולחפש את ה'אסור'.
אין לידי את ההורים והמורות,
שיניפו אצבע בבירור.התרגלתי לגעת ביד אחת בדגל,
ולחכות לשעת כושר.
לכל מי שמכיר, משחק 'אל הדגל',
עבורי הוא עילת השקר.התרגלתי לשקר בעזות מצח,
כי ככה. אני 'אחת כזו'.
אך בפנים עמוק, יודעת כי נצח,
זה לא לומר על כן 'לא'.אז... הרגלים רבים יש לי,
ולכולן אני בליבי כ"כ בזה.
אם אתם שם שומעים אותי,
תצעקו עליי 'זו לא התזה'.אולי זה ייעזור, בביצה עמוקה
כי לי נמאס מנשיכות אל נקל.
כל כך אמיתית היא האמרה,
'אח... הרי זהו כוחו של ההרגל'.
כתבתי את זה מנקודת מבט של בחורת סמינר מתחילה, אחרי מבט מעמיק בשיעורים על כל חברה וחברה. מאמינה שיהיה מי שיתחבר, ואני בכוונה לא אומרת 'תהייה', כיוון שכל בית שנכתב יכול במובן אחר לדבר גם אל הבחורי ישיבות, פשוט במושגים שונים.
-
סתם ראיתי אז כתבתי בשניה
לא משהו עם מחשבה...האמת שהתרגלתי
לטעם הזה
לטבע הזה
שביכבר שנים אותו נושא
לעוס מכל קצה
ולעולם לא מרוצה
רק רוצה ורוצהשוב לחזור ולשנות
ואי אפשר לשנות
להשתנות
להיות
אחרתוזה כבר מסורת
שאני אחרת
על אותו מגרש משחקת
כבר שנים
לילות וימים
בכל רגע בעצם.אבל נמאס לי האמת
תגידו ככה זה תמיד?
נקבע לי המזל לעולמים?
ליפול ?
לטעות?
להיכשל?
להיחשל?
זה נהיה לי כבר הרגל
חוזר ושונה
שונה מהחוזר
הלוואי שיהיה -
התרגלתי לשקר
על עצמי וגם כולם
התרגלתי לספר
כמה אצלי הכל מושלם
התרגלתי להחצין
אצלי רק שמחה ואושר
התרגלתי להבין
שחולשה הורסת ת'קשרהתרגלתי לחכות
לצומי שלא הגיע
התרגלתי גם לבכות
בסתר בלי מפריעהתרגלתי
וקצת רציתי
התאהבתי
בדמות שעטיתי
פירגנתי
וקצת צחקתי
עד שנחלשתי
ונכביתי...התרגלתי להציע
מסיכות שאני אוהבת
התרגלתי להשמיע
צלילים שיסתירו ת'דפקט
לא שיתפתי את הלב שלי
במה שקצת הציק לי
מכל מה שאז כאבתי
הלכתי וברחתיהתרגלתי לברוח
את הלב שלי למתוח
התרגלתי לברוח
מהעתיד הקשוחהתרגלתי
וקצת רציתי
התאהבתי
בדמות שעטיתי
פירגנתי
וקצת צחקתי
עד שנחלשתי
ונכביתי...אנ'לא בטוחה
שטוב לי יותר עכשיו
אני כל היום בוכה
קשה לי עם המצב
התרגלתי למסיכות
התרגלתי להצגות
וכשנגמר המשחק
גיליתי שנגנב לי הארנקנחשפה לי האישיות
אבל ברחה לי השפיות
נעלמה ההתלהבות
ואני בלי משמעות -
מחר
הכל יהיה מסודר
הלב יהיה נקי ולא מנוכר
אתחיל דף חדש
בלי משקעים מהעבר
אתמקד רק במה שחשוב
ואתעלם מהמיותר
מחר
השמש תאיר לי פנים
אפגוש בה בזריחה
אהיה מהמשכימים
אקדיש זמן כראוי לתפילה
אוסיף פרקי תהילים
יש מה לבקש, צרכי עמנו מרובים
מחר
כל דקה תיהיה מנוצלת
לא אגרר שוב עם טיילת
לא אגלוש לא אסחף
לא אחלום או ארחף
אפגין חוזק ועוצמה
ביטחון והגשמה.
מחר
אשנה את כל ההרגלים
היום, תנו לי לנוח
תכנונים הם מעייפים. -
החיים לפעמים
מביאים הרגלים
פעמים טובים
ופעמים רעיםהחיים לפעמים
כה מבלבלים
את עצמנו שואלים
אם נכון מה שעושיםיש כוח בחיים
שמסוכן בו לפעול
כי שזה עמוק בפנים
שוכחים איך לגדוליש כוח בחיים
שאת הכל שוכחים
שלא מעריכים
בסוף נופליםוזה לא תמיד נכון
לכל הטוב להתרגל
צריך כוח רצון
להתנגד להרגלטוהר
-
את שם
שתמיד אהבתי
מאז שהכרתי
את שם
מבינה שהתבלבת וטעית
והילדה הנחמדת שהיית
צריכה לעשות תפנית
לשנות הרגלים
עם המציאות להשלים
שהנה הגעת לגיל
לך זה ממש לא גיל
שומדבר כבר לא רגיל
ואת יודעת
שעכשיו את מעצבת
את עצמך של העתיד
וכבר את מתעצבת
אותך זה מטריד
צריכה להשתנות
מחפשת אשתונות
ומוצאת...
מחליטה שאת רוצה להיות
הגרסה הטובה ביותר
של עצמך להוות
מחייכת אלייך
משנה את חייך
אין עלייך!
את שם
במראה שלי -
הרגלים:
זה טוב?
זה רע?
ידע לענות כל מרצה מן השורה...
האם לשנות?
האם להתענות?
או שמא לקבע,
לשמר...
הרגלים נתפסים,
הימים רצים,
אם חשבנו שאנחנו חכמים-
מהר מאוד גילינו שטועים,
כל יום דעה אחרת,
שונה ,חדשה,
שיטת פלא היא מבטיחה,
ללא מאמץ תוכלו לשנות
כל מה שצריך הוא רק
להתפתות, לנסות
להתאכזב ולגלות
שמה שנשאר לנו זו רק האמת...
שאותה שום טור בעיתון
או שיר עם חרוזים
שאולי ישאיר אותנו פעורים
אך מהר יגלה כי יש פערים...
תורה ניתנה מן השמיים
ומה שנותר לנו זה ללכת אחריה
באש ובמים,
אך אל תדאגו היא תחזיר לכם כפליים...
חפשו את הדרך
אל תתייאשו
תיהיו לוחמים
אתם יקרים,
קצת הרבה יותר מיהלומים... -
בוער לי בנשמה
התרגלתי להיות סתומה
אני רעה זה נורא
ואין לי בכלל בחירה
בוחרת שוב
לא חשוב
העיקר הכאב נשאר
לא חושבת על מחר
עסוקה במה שלא יהיה
והלוואי שאפסיק
כמה עוד אכאב מזה
גלה לי איזה טריק
זה נורא לי
אני לא רוצה
זה טוטלי
אין לי בחירה
אני חייבת
אני מוכרחה
אני נשאבת
אל הרע
אני נשרפת
קר לי נורא
אני נטרפת
וחוזרת בחזרהקח אותי מכאן
זה מסוכן
תיכף לא ישאר דבר
הכל כבר נגמר
הזמן שלי אוזל
אני נטרפת
הכאב שלי כובל
אנ'לא משתחררת
אני לא רק רוצה
אני גם חייבת
אני לא טיפשה
אני עיוורת -
-
@טיטו
טוב, קודם כול תודה רבה לכל המצביעים זה ממש מחמם את הלב!
אז קצת על השיר :
בסופו של דבר כולנו מכריחים את עצמינו "לאהוב" ולהתרגל לתרבויות והתנהגויות מסויימות- כי ככה כולם...ואחרי שהתרגלנו אנחנו מוצאים את עצמינו מתחרטים על הרגע הזה ולפעמים זה כבר מאוחר מידי...ולגבי האתגר הבא- שמתי לב שרוב השירים שאנחנו מעלים מתמקדים ב:
"קשה לי", "אני בודד", "כואב", "עצוב", "גלמוד", "רוצה למות..."
וחשבתי הפעם ללכת אולי למקום קצת אחר. נכון שיש קשיים- ויש לכולנו, אבל יש גם דברים קטנים (שהם גדולים) טובים בדרך.
אז חשבתי להציע שהאתגר הבא יהיה למצוא את אותם דברים ולהודות עליהם...בהצלחה!
-
התרגלתי לשקוע
שכחתי לנסות
התרגלתי לפסוע
שכחתי בין הטיפות
התרגלתי ללכת
שכחתי לרוץ
התרגלתי לסגת
היצר היה התרוץ
התרגלתי לכלום
ובכיתי כל הזמן
שהלב שלי אטום
ושהתחברתי לשטן
התרגלתי לקטר
ושכחתי להתקדם
התרגלתי לשקר
לסגת במקום להילחם
