אתגר| סיפור כפול
-
וואי קראתי פה כמה שירים שעשו לי חשק להעלות את האתגר הזה כאתגר כתיבה רגיל אבל לדעתי זה קשה מידי אז שמתי את זה פה כדי שתהנו לכם משבערת הראש לזה.
האתגר הוא לכתוב שיר עם מבנה של בתים ופזמון בלבד כאשר הבית הראשון מדבר על סיפור והבית השני מדבר על סיפור אחר אבל הפזמון הוא הקטע שמתאים לשתי הסיפורים בנפרד, אפשר כחלק משלים לכל סיפור בנפרד ואפשר כנקודת חיבור בין שניהם.
משימת בונוס לשידרוג בלבד-
לכתוב את הבית הראשון מנקודת מבט של בן אדם ואת השני מנקודת מבט של בעל חיים.
זה הכל,
קחו לעצמכם איזו רגיעה קטנה, תשחררו את היצירתיות, ותנו לידיים שלכם לכתוב כל מה שבא לכם לראש.מחכה לראות את היצירתיות שלכם @ספרות-מקצועית !
-
זה לא קשה לעקוב אחריו
הוא לא שוקט על שמריו
אל תשוו אותי אליו
את חייו הקדיש לאלוקיואת יצרו השאיר בחדר
הוא תמיד נמצא ב"סדר"
אני צריך לערוך פה סדר
הרי הוא בחור יותר מבסדרהעולם הזה הוא לא שחור ולבן
מה שרואים מפה לא רואים משם
את חברך אל תדין ממקומך
את תיקך לא ירים במקומך
זה קשה לדעת צפונותיו
הן הוא אדם ואני תחתיו
אך דבר אחד למדתי עליו
כל אדם תוית נושא עליושיירות אנשים בלי סדר
תמיד בצקלונם ישאו שדר
אחד בשק ואחד בלי סדר
כל אחד וסלו לפי הגדרפעם ראשונה שאני כותב
לא נראה לי שאני תואם
במשקל לא שקלתי מילותי
ובמקצב לא חרזתי חרוזיקיצע'ר היה נשמע לי מאתגר אז כתבתי, אבל אני לא מבין במוזיקה כלום.
-
א
עמדתי שם וחיכיתי
וחיכיתי והוא עוד לא בא
עמדתי שם ורציתי
ורציתי שתבוא הגאולהב
מרפרפת בין האנשים
חלקם כמוני מעופפים
רואה אותם מבקשים
נושאת את תפילתם לשחקיםפזמון
והקול מלמעלה לוחש
יש תקווה
תמשיכו לבקש
הוא עוד רגע בא -
שלווה:
התחלחלתי
הנשמה ברחה לי מהלב
עברה קומה
התיישבה חזק בגרון שכואב
לא ידעתי
שככה אתכזב
תמיד קיוויתי
שנדבר- נחזור בנוף להשתלבברחתי
נעלתי את הלב
לאותה כרית
סחוטה מכאב
לא ידעתי
שככה אאכזב
כן בחרתי
לנסות לחזור ולהשתלבנשברתי
צרחתי עליך הכל
ואת רק שתקת
חיכית שאגמור לשאול
לא ידעתי
שכבר מאתמול
את חוזרת אחורה
מנסה שוב לצלולשתקתי
את יודעת הכל
אני לא סתם ככה
אני מסכימה לך לשאול
לא ידעתי
שכבר מאתמול
את בודקת אותי-
נותנת לי בכאבך לצלולעמוק נשמתי
מנסה רק בינתיים
קצת לחכות
כמו אותם שנתיים
אני רק צריכה ממך
אות לתקווה
שתתני לי יד
כשאתדרדר בנפילהנשבעתי.
לפחות בינתיים
שאני אנסה להיות
מי שחלמת באותם שנתיים
אשתדל יותר
אך אני צריכה אות לתקווה
שכשתראי אותי נופלת
תעזרי לי לקום בחזרה...וביום שקט זה קרה
העפנו מחיצות
ואת כל השדים לקללה
והנה אני ואת כאן
ובינינו-
שלווה.
יעל#
