• Register
    • Login
    • Search
    • Unread
    • Recent
    • Unsolved
    • Users
    • חיפוש גוגל בפורום
    • שליחת פנייה לניהול
    • תנאים ומדיניות

    אתגר כתיבה 31 (:

    אתגר לכתיבה
    20
    22
    529
    Loading More Posts
    • Oldest to Newest
    • Newest to Oldest
    • Most Votes
    Reply
    • Reply as topic
    Log in to reply
    This topic has been deleted. Only users with topic management privileges can see it.
    • טיטו
      טיטו צוות פיקוח last edited by

      אז הנושא נבחר השבוע על ידי @יעל-ק וזה מה שהיא כתבה לנו.
      "אז הנושא שבחרתי הוא קצת קשוח ולבעלי לב חזק במיוחד-
      תחשבו על האירוע הכי קשה שעברתם בחייכם- ותכתבו על זה שיר, זו יכולה להיות מסקנה ,מחשבה או סתם סיפור בצורת שיר, אבל- בצורה עקיפה בלבד ובדגש על מסקנות או הבנה מהסיפור ולא רק סתם סיפור...סומכת עליכם שאתם מסוגלים..."

      אז שיהיה בהצלחה חברים, אל תשכחו להיות מזה גם אם זה צלקת חדה ועמוקה, יום יבוא והיא תהיה מה שיצר את האישיות שלכם.

      הדדליין השבוע יהיה עד יום חמישי הבא בעזרתשם, תהנו☺️

      אני לא עצמי.
      תכף אשוב...

      המחבל המחופש 1 Reply Last reply Reply Quote 6
      • פונץ' בננה
        פונץ' בננה משתמש ותיק last edited by

        היום לאנשים כבר לא מתייחסת
        למדתי לחיות ולהישאר שפויה בערך
        לקפוץ לתהום גם אם אין ברירה אחרת
        אני אוכיח לכולם שעדיף לחיות עם ערך

        היום לאנשים כבר לא מחשבנת
        למדתי להכניס לכיס הקטן
        גם כשכואב בפנים ולא מסוגלת
        מתחילה עכשיו ואת מחסני הלב מרוקנת

        היום מאנשים כבר לא פוחדת
        גם אם יתנו לי סטירה מצלצלת
        שתפיל אותי למטה
        אני יודעת שאצמח מזה ויעלה מעלה

        היום, לאנשים האלה אני מודה
        בזכותם גדלתי והבנתי
        עד כמה אני יכולה, מסוגלת ושונה
        להיות מי שאני היום, בזכות מה שאז עברתי

        גם אם סופות יעברו, פה ביננו, תדעו אנחנו לנצח- אחים בדם!🌹

        1 Reply Last reply Reply Quote 10
        • רבקה
          רבקה צוות פיקוח last edited by רבקה

          קברתי אותה, הילדה

          חיוך גדול, מילה כובשת,
          לא צריכה מעבר.
          כן, אני, זאתי המוחצת,
          חפצתי מהשדר.

          זרם חשמל ארוך שנקטע,
          באמצע הבנייה.
          בניין שלם פתע נתקע,
          קרס עליי, ילדה.

          זה להסתכל לי בעיניים,
          ולומר לי צד אחד.
          זה לנעוץ בי ציפורניים,
          במקום הכי חד.

          כמו פגיעה ישירה בראש,
          תריס על המבט.
          לא חישבנתי סוף מראש,
          מוחי כבר ממוטט.

          אז תסתכלו לי בעיניים,
          אמרו משפט אחד.
          תשלפו את הציפורניים,
          המקום אינו חד.

          זרם החשמל, זה שנקטע,
          פגע בול במטרה.
          הבניין ההרוס, זה שנתקע,
          קבר את הילדה.

          מתאר מילה במילה מקרה עצוב מהחיים שלי, כזה שכתבתי עליו מלא שירים. נקודת המבט הזו היא חדשה אצלי, ולכן היה לי רעיון נוסף לכתיבה מסוגננת עליו.
          מאמינה שחלקכם הבין את הרעיון אליו כיוונתי, וגם אם לא, תרגישו קצת את התחושה הזו.
          שלא נצטרך להגיע לכתיבת שירים מהסוג הזה, ואינשאללה שכולם יתחשלו כמו שאני התחשלתי!👊🏼

          אתה אוהב, אבל שונא. מתכחש, אבל יודע. גאון, אבל טיפש. דפוק, אבל נדפק👊🏼

          1 Reply Last reply Reply Quote 15
          • ג'ולי
            ג'ולי last edited by

            והלילה ארוך
            אין לי מנוחה
            כל המחשבות במרוצה
            העיניים אדומות
            והכרית רטובה
            מנסה להירגע
            רק לשנייה
            אבל הסכר נפתח
            ומתגבר יותר
            הבוקר מגיע
            ואני רק במיטה
            לא רוצה לקום
            אין לי למה
            כבר ריסקו
            לי את הנשמה
            ואין יותר
            מה לשבור
            כי כנראה
            שהלב כבר
            לא יפעום
            כל לילה
            זה אותו הסרט
            מחכה שייגמר
            זה נראה לי רע
            אבל עמוק בפנים
            מתנגנת לי מנגינה
            "כמה טוב עוד לפניך
            רק אל תעזבי ידיים"
            אני יודעת שמחכה
            לי המון טוב
            גם אם זה נראה
            שאני רק הזרע
            הקטן באדמה
            ואני סתם עוד מישהי
            בעולם בודדה
            יבוא יום וייצא ממני פרח
            שרק גודל וצומח
            לא אתן לו לנבול
            כי מפה זה
            רק לגדול!

            1 Reply Last reply Reply Quote 12
            • צופיה ג.
              צופיה ג. last edited by

              זמן מנוחה, שלווה ושקט
              משניה של שמחה לאש בוערת
              זהו רגע שלשכוח לא ניתן
              המגייס לו לעזרה, כוח איתן

              להשאיר תראש מעל המים
              רוצה רק לראות שוב שמים
              רק להשאיר בלי להתיאש
              להשאר בחיים עם כל מה שיש

              זהו נגמרו הכוחות לנשום אויר
              נגמרו האפשרויות, הגוף שביר
              עוד נשימה אחת אני משכנעת את עצמי
              ואני ממשיכה בתקווה זה לא הסוף שלי!!!

              זה מחזיר אותי לתהום של כאב
              אל אותו הלילה שהכתים את הלב
              את ההרגשה של אותו יום
              שפחדתי שכבר לא אחלום

              בכרית שספוגה בים רגשות
              אני מביטה חזק לאותם אורות
              שסימנו לי את שבילי הדרך
              להבין שהכל מכוון ולא בערך

              1 Reply Last reply Reply Quote 13
              • טותיייי
                טותיייי last edited by טותיייי

                נהייתי אדומה
                נקברתי מתחת לאדמה
                הרגשתי בודדה
                הלב שלי במלחמה

                השפלתם אותי
                יריתם בלב שלי
                לקום מחדש כל בוקר
                לנסות לא לוותר

                אוטמת את האוזניים
                עוצמת את העיניים
                מקפלת את הרגליים
                לא מרימה ידיים

                יודעת שהכל משמיים
                מרימה את הראש מעל המים
                יודעת עכשיו כפליים
                שאשא תפילה בנתיים

                כי הכל תמיד מלמעלה
                לא ליפול למטה
                עולה במדרגה מעלה
                ולא מאבדת שליטה

                כי גם שהכל נראה שחור
                תמיד נמצא את האור
                נעיף את הרע מליבנו
                וכך נשנה את החיים שלנו

                טוהר

                אל תעזבו ידיים!💕
                טוהר

                1 Reply Last reply Reply Quote 13
                • שריוש
                  שריוש last edited by

                  נותרתי בודדה ,
                  בין אור לאפלה.
                  הכל השתתק.
                  והרעש מתקתק.

                  המילים המכאיבות,
                  ערים כבר חרבות,
                  ביקורת "בונה",
                  כבר לא קונה.

                  הפצע הבריא ,
                  אך צלקת הביא ,
                  הפצעים כעונה חלפו,
                  אך חטטים נשארו.

                  לוחמת אני במערכה,
                  לא אפול ולא אכנע.

                  בודדה כבר לא,
                  האור כבר פה,
                  הכל שוקק,
                  והרעש מרתק,
                  מילים לא מכאיבות,
                  הערים מתרחבות,
                  ים של אכזבות,
                  הביא הצלחות
                  .

                  "Sometimes what you're most afraid of doing is the very thing that will set you free"

                  1 Reply Last reply Reply Quote 10
                  • עדי 3
                    עדי 3 last edited by עדי 3

                    עומד בצומת
                    מול שני כיוונים
                    השמש מסנוורת
                    ת'אופק לא רואים

                    מכווץ ת'עניים
                    מנסה לזהות
                    מביט לצדדים
                    מחפש עקבות

                    איך אדע
                    במה לבחור,
                    לאן להמשיך
                    אין לי מידע
                    היכן מאיר האור
                    וכמעט לא מחשיך

                    בסוף מחליט
                    פונה לימין
                    ממשיך לצעוד
                    גם אם לא מבין

                    הדרך לא סלולה
                    אף אחד לא צעד לפניי
                    גם אם היא לא קלה
                    ממשיך ומחיש צעדיי

                    וכשאגיע לפסגה
                    ואביט לאחור
                    אשמח שהמשכתי
                    גם כשהיה שחור

                    אין אושר יותר גדול
                    מלהגיע לפסגה
                    היה שווה למרות הכל
                    להמשיך את המסע

                    אומנם הדרך לא היתה סלולה
                    אף אחד לא צעד בה לפניי
                    היא גם לא היתה קלה-
                    אך זו שליחות חיי!!!

                    את האמת שהשיר הזה נכתב עוד לפני האתגר...כשכתבתי רציתי לכתוב על הקושי והכאב...בסוף יצא לי ***ש"הכל משמיים" , "זה משתלם"...***כנראה שזה מה שהתת מודע שלי משדר לי...

                    מאחורי כל אדם חזק- יש סיפור שלא השאיר לו ברירה!!!💪

                    1 Reply Last reply Reply Quote 8
                    • margalit
                      margalit משתמש מומחה last edited by

                      מקווה שזה בסדר לכתוב פה שיר שכבר פרסמתי...
                      אבל זה שיר שנכתב בזמן מאוד קשה
                      רק קראתי את האתגר מיד חשבתי על השיר הזה...

                      .........................................

                      זאת הייתה הפעם הראשונה
                      שקצת איבדתי ת’אמונה
                      בכיתי כמו בתאונה
                      זה קרה לאחרונה

                      האמונה בעצמי קצת אבדה
                      הרגשתי את החרדה
                      ידי ברטט רעדה
                      זה היה ממש טרדה

                      מי שאוהב לא פוגע
                      ומי שפוגע לא שווה ת’כאב
                      מי שאת ליבי יודע
                      ישמור עליי כמו זאב

                      התפכחתי, הבנתי הכל
                      למדתי לשמוע את הקול
                      עברתי את זה המכשול
                      כבר לא אכניס לעצמי עוד גול

                      מתחרטת על מה שקרה
                      אשים לעצמי את זו המטרה
                      להתחיל להיות עם בקרה
                      אקיים את זו ההצהרה

                      מי שאוהב לא פוגע
                      ומי שפוגע לא שווה ת’כאב
                      מי שאת ליבי שומע
                      ישמור עליי כמו זאב

                      סולמות
                      מגביהים את הקול שלך

                      1 Reply Last reply Reply Quote 16
                      • יעל a
                        יעל a last edited by טיטו

                        לב שנשבר
                        ונקרע התעוות
                        איבד צורתו לגמרי

                        ושברים שנותרו
                        ברחובות למרמס
                        ואיש לא ידע
                        התעדכן

                        וכאב עצום
                        ששטף עולמות
                        וקרקע נפש אדם

                        הוא עובר
                        הוא עוצר
                        ואינו מספר
                        ונשאר שם בדד
                        ריקן


                        את השיר הזה כתבתי אחרי
                        שחברה שיתפה אותי במקרה קשה מחייה,
                        והוא מוקדש לכל מי שעבר/ עובר ונשאר לאסוף את השברים.

                        1 Reply Last reply Reply Quote 8
                        • י
                          יאיא last edited by יאיא

                          רחוק מכאן

                          A. רחוק מכאן קרוב לשם
                          לא יודע מה רוצים בכלל
                          ולסלוח צריך הרבה כח
                          רוצה לברוח ולשכוח

                          B. רחוק נוסע מעבר לגבול
                          לא מגיע לשום כיוון ואין אמון
                          אבל יודע שעמוק בפנים
                          זה לא מה שכולם חושבים

                          A. עוזב חברים חוצה שטחים
                          חולף על פני חיוכים וגעגועים
                          והעתיד כבר מפחיד אותי כאן
                          ואיך שוב לרוץ בלי לחשוב כל הזמן

                          B. רחוק נוסע מעבר לגבול
                          לא מגיע לשום כיוון ואין אמון
                          אבל יודע שעמוק בפנים
                          זה לא מה שכולם חושבים

                          C. ואז כמו פאזל
                          שמתאחה ומצייר
                          תמונה שלא קיימת
                          שבורה ומרוסקת.

                          1 Reply Last reply Reply Quote 6
                          • המחבל המחופש
                            המחבל המחופש @טיטו last edited by המחבל המחופש

                            הייתי נערה טיפשה
                            שעושה מה שבאה לה
                            ומה שעולה לה בראש
                            ואחרי כל שטות כזאת
                            הייתי מקבלת
                            אגרוף בראש.
                            סכר הדמעות שלי
                            בחיים לא ניגמר
                            לא ידעתי לעקל
                            את מה שתיכנן לי הקל
                            שוב נפלתי
                            ונשברתי
                            וקמתי
                            ואז המשכתי
                            היום אני יודעת
                            שזה היה התקופה בחיי
                            שנכוותי בה הכי המון
                            אבל גם שנה
                            שגדלתי בה
                            הכי רבות בחיי
                            אני מודה לך אבא
                            בזכות זה אני פה היום
                            גבורה
                            חזקה
                            ועם המון כוחות לעלות.

                            טוב האמת שהשיר לא כתוב ברמה גבוהה כל כך
                            אבל שיר שמתאר תקופה בחיי תקופה לא כל כך נעימה
                            אבל תאמת היא הייתה שווה בזכות זה אני מי שאני היום
                            ועוד משהו ממש שברתי תראש על מה לכתוב כי בן אדם
                            מאוד זורם ואני לא זוכרת בדברים בתור טראומות וזה היה
                            הכי זכור לי אז @יעל-ק תודה שנתת לי גם להשתחרר מזה😉😉
                            ואני גם כמוך בחיים שלי לא יראה למשפחה שלי מה שאני כותבת
                            מבינה אותך לגמרי תמשיכי לכתוב את פשוט כותבת מטורף

                            אם אתה רוצה להתקדם אל העתיד,
                            אתה חייב לשחרר מהעבר.

                            1 Reply Last reply Reply Quote 9
                            • מישהי מיוחדת
                              מישהי מיוחדת last edited by

                              הלופ הזה הקיף אותי
                              אני, אני בחרתי
                              זה לא עזר לי
                              להיפך, זה ריסק אותי

                              אני רק ילדה קטנה
                              מותר לי לטעות
                              הייתי אז כל כך מסכנה
                              ולא יכלתי אפילו לבכות

                              פירקתי כל מה שבניתי
                              גם גשמי גם רוחני
                              מהכל אני ברחתי
                              אבל בעיקר מעצמי

                              אבל מאז התחזקתי
                              עוד לא לגמרי עליתי
                              אבל אני יודעת
                              שהתקופה הזו המשוגעת
                              היא הייתה הכרחית
                              בלעדיה הייתי בתחתית...

                              המלצה לחיים 🤞
                              תבנו הרבה כשאתם חזקים כדי שיהיה לכם מה לפרק כשאתם חלשים...

                              1 Reply Last reply Reply Quote 6
                              • יעל ק.
                                יעל ק. last edited by יעל ק.

                                החלטתי:

                                והחלטתי
                                חזק לא ליפול
                                לעמוד מול הכל- להיות כנה
                                לא לתת לכאב להדוף ולשאול
                                למה הפכתי לכל כך חלשה

                                והחלטתי
                                לקום ולפעול
                                לא לתת לעבר יותר להרתיע
                                לחזור שוב אחורה בזמן
                                לכאוב להתרגש ולשים פלסטר מרגיע

                                והחלטתי
                                לצעוק את הכאב לעולם
                                לא לפחד מתגובות כמו אתמול
                                לשאוג את הטראומות של ילדה בלי גב
                                של ילדה שלקחו לה הכל

                                והחלטתי
                                שגם אם תצחקו במבוכה
                                מכמה שאתם קטנים מול השכול
                                ימות העולם ואעמוד עדיין כמו שאני
                                ילדה גאה לעבר הרוס.
                                עם עתיד גדול.

                                נשבעת.


                                יעל#

                                The way you speak to yourself matters the most

                                1 Reply Last reply Reply Quote 5
                                • ברוריה
                                  ברוריה משתמש ותיק last edited by

                                  מערבולות

                                  ניסו אותי למשוך
                                  נאבקתי בגלים
                                  וכמו בלופ הכל חזר על עצמו
                                  ללא הפסקה
                                  לא נגמר וחוזר להתחלה
                                  היה לי קשה לצאת מזה
                                  ניסיתי לא להכנע לכאב
                                  חיפשתי גלגל הצלה
                                  שירים אותי מעלה
                                  מערבולת של תחושות שונות
                                  מגוון חרדות
                                  שתוקפות ומשתקת
                                  מהמציאות הוציאו אותי
                                  להישאר שפויה רציתי
                                  להמשיך בשגרה כאילו כלום לא קרה
                                  כמה קשה להצליח להרים את הראש
                                  להתרומם על הגל
                                  לנשום חזר
                                  לעצום עיניים
                                  ללחוש "שיר למעלות"
                                  ואט אט לעלות

                                  שירה מעומק הנשמה

                                  1 Reply Last reply Reply Quote 2
                                  • LOVE ME
                                    LOVE ME משתמש ותיק last edited by

                                    תמיד חשבתי,
                                    שאני לא שומעת.
                                    היום אני יודעת,
                                    לשמוע אמיתי .

                                    תמיד חשבתי,
                                    שאף פעם לא הסתדרתי.
                                    היום אני מבינה ,
                                    שפשוט מחכימה.

                                    תמיד חשבתי,
                                    שאני לא יכולה .
                                    היום עומדת בעוצמה,
                                    לדלג על מכשול למדתי.

                                    תמיד חשבתי,
                                    שאני לא אשתלב.
                                    היום אני יודעת לשלב,
                                    רגישות והקשבה.

                                    תמיד חשבתי,
                                    שכל מילה בונה,
                                    היום זו לא שאלה,
                                    אני ההוכחה....

                                    תמיד חשבתי...
                                    והיום אני יודעת...

                                    מסר -הקשבה מתוך נסיונות החיים....

                                    אהבת אדם, זו אהבת עצמך וכדי לאהוב... תאהב את עצמך קודם,
                                    ומשם הדרך אל האהבה.. והעיקר ואהבת את ה'!❤️

                                    1 Reply Last reply Reply Quote 4
                                    • מ
                                      מתנדנדת last edited by

                                      חיוך מזויף
                                      עיניים בורקות
                                      הבטחות נשלחות
                                      בונות מגדלים
                                      ואני כה תמימה
                                      בוטחת מאמינה
                                      שיום יבוא ויתגשמו המילים.
                                      בזמנים של כאב
                                      נאחזת, מחזיקה
                                      בדיבורך הכובש המרשים
                                      "אדם צריך לעמוד בדיבורו"
                                      כך לימדוני המבוגרים.
                                      והרגע הגיע
                                      חיוך פתאום נעלם
                                      ההבטחות שהבטחת היו ואינם
                                      והלכה התמימות
                                      ואבדה התקווה
                                      האמון נעלם הוא גם כן
                                      שלום ולהתראות לך ילדות מתוקה
                                      פני את מקומך ללב שהזדקן.

                                      כך נותרתי שבורה
                                      בלי שום ציפיה
                                      נשענת רק על אבא שבשמים
                                      לא בוטחת באף בריה.

                                      בחיים הסוף לא תמיד טוב. גם אם הצלחת לקום מהנפילה לפעמים הפצע שנפער נשאר ללוות אותך לעד.

                                      ח 1 Reply Last reply Reply Quote 6
                                      • מ
                                        מילים של שטן last edited by

                                        ואם ניתן ת'דעת
                                        לאלה ששם, בין שיחים
                                        ואם נשים לב שיש אנשים
                                        שרואים, אך אינם נראים.

                                        אם נחשוב מחוץ לריבוע
                                        בן יש הרבה כלואים
                                        אם נפרוץ אפילו רבע
                                        לטובת אלה הכמהים וצריכים

                                        אם היינו מתחשבים
                                        במי שצריך באמת
                                        אם היינו יותר מסתכלים
                                        על אלה שבצד קשורים, לא מצליחים לצאת

                                        אם ניתן רק מבט אחד
                                        ונשלח חיוך קטן
                                        אם נראה להם, הנובלים
                                        שיש שזוכרים, שיודעים שהם קיימים

                                        אם רק.. אז היינו מגלים נשמות טהורות
                                        פצועות אך נדירות
                                        נגלה עולם שלם מול פרצוף ודמעות
                                        נגלה גוונים חדשים בעולם הצלקות

                                        אבל אם ואולי נזכור
                                        ואם בכלל נרצה..
                                        עד שזה יקרה
                                        חיים אחרים נובלים בכל פינה וקצה.

                                        1 Reply Last reply Reply Quote 6
                                        • ארי רוזנבלט
                                          ארי רוזנבלט last edited by

                                          חסר אונים
                                          מול הגלים
                                          ושותק

                                          הייתי צורח
                                          אל הירח
                                          אבל שותק

                                          שותק כי, אין מי
                                          שישמע אותי
                                          אז אני רק שותק

                                          שוכב בלי כוחות
                                          בחוף על החולות
                                          ומתאפק

                                          האמת, הייתי בוכה
                                          עד הקצה
                                          אבל מתאפק

                                          מתאפק כי, אין מי
                                          שירגיש אותי
                                          אז מתגבר ומתאפק

                                          כי בבדידות הזאת
                                          מי ישמע אותי
                                          ובכאב הזה
                                          מי ירגיש אותי

                                          ואז פותח עיניים
                                          מביט אל השמיים
                                          ונזכר

                                          אבא, אתה איתי
                                          כן, אתה אבא שלי
                                          ויודע

                                          יודע שיש מי, שיקשיב לי
                                          אז אני צורח
                                          ויש מי שמרגיש אותי
                                          אז אני מוצא את עצמי
                                          מתפרק בבכי

                                          חברים יפים שלי, אתם יודעים מה הצעירים שלנו צריכים? הם צריכים שמישהו יאמין בהם... [שלמה קרליבך]

                                          1 Reply Last reply Reply Quote 9
                                          • טיטו
                                            טיטו צוות פיקוח last edited by טיטו

                                            השבוע שוב פעם קרה כמו פעם שעברה ופעם שלפניה ויש לנו שתי משתמשות עם אותו מספר לייקים מה שאומר שנחכה עד הערב לראות מי יכריע בין @רבקה ל @margalit או שמא יתן את הזכות למישהו אחר תצביעו בלייקים עד הערב.

                                            עריכה: אז כמו שאתם יכולים לראות @margalit זכתה באתגר אז נחכה שהיא תכתוב לנו על השיר ונושא חדש לאתגר כתיבה.

                                            אני לא עצמי.
                                            תכף אשוב...

                                            1 Reply Last reply Reply Quote 1

                                            • First post
                                              Last post