פרק ו' - "אני מאמין" המוזיקה שלא נרצה לשמוע בגלל הנסיבות, אבל לא נוותר עליה אז.

[shin]

פרק ו' - אני מאמין... המוזיקה שלא נרצה לשמוע בגלל הנסיבות, אבל לא נוותר עליה אז וכשנשמע נתרגש עד עמקי נשמתינו..

כמו כל השדרנים השבוע, אני לא יודע אם שייך לפתוח ב "שבוע טוב"..
שבוע קשה התחיל (בעצם נגמר) בעם ישראל, שבוע שבו נתבשרנו על פיגוע מחריד שקרה בירושליים,
אני לא כתב חדשות ואפילו לא ירושלמי, אבל מחובתי כאחד שכן שמע רדיו (פעמיים, בסטריאו 2 תחנות.. למי ששעוקב אחרי הטורים) ופתאום שמע שירים ישנים של מידד טסה בהיותו ילד פלא.. (היום הוא נשוי + ויוציא תיכף סינגלים מקאמבק פעם שלישית)
"אבא תעצור את הדמעות".. שירים של "אני מאמין" וכל השירים שזכורים לי לפחות מ"עמוד ענן" ופיגועים, מאסון מירון, ומכל אירוע טרגי כל שהוא שעבר באזורינו..
השירים האלו לא השתנו ולא משתנים, אלו לא השירים הלהיטים הלוהטים שמתחלפים כפטריות אחר הגשם (של סינגלים) אלא שירים שנשארים ולרוב לא משתנים,
אני מנסה לחפש הטריגר, את המתכון שייצר את השירים האלה, אם ננסה להתחקות אחר אותם שירים כאשר הם ייצאו, לרוב הסוד הוא בעיקר בהגשה אם כי המרכיב המאחד הוא זה שייצר המון ביקוש והיצע לשירים האלו..
אף אחד לא מחפש לשמוע סתם "שירי דיכאון" אך כשהכאב הוא משותף, החיבור הוא כל כך עמוק..
דבר שאין בכל שיר שיוצא שאחד אוהב כי מקפיץ לו והשני כי דיברו אליו המילים השלישי כי הוא אהב את העיבוד, והרביעי כי הוא התלהב מהקונספט...
שיר מרגש+ אחדות זה משהו שאין לו תחליף.
שום אומן לא רוצה שישמעו את השיר שלו דווקא בפיגועים ודברים קשים ל''ע,
אבל זה רק מוסר השכל, אין עניין להוציא שיר בקונספט עצוב, ובציפיה למשהו לא טוב ל''ע...
אבל זה רק טיפ קטן לאמן שרוצה יותר רגש בשיר ויותר משמעות,
להתחבר לקהל שאליו הוא מוציא את השיר ולתת את זה פחות מתנשא ויותר כנה ואמיתי..
זכרו האמת שיש בשירה / בטקסט/ בלי שום מסכים ומסיכות
באמת ובתמים.. יביא לשיר קהל עמים...
בנימה אופטימית זו נאחל לכולנו רק בשורות טובות,
אבל את הלחן הזה אסור לשכוח..

שבוע טוב, שלכם,

ישי.

תגובות >> כאן

ובמייל > ml@miktzav.com