ביקורת סינגלים | נתנאל לייפר | לא צריך להשתכנז כדי להצליח

[ב. ב.]

מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', נתנאל לייפר בטור ביקורת סינגלים והפעם איך מצליח הזמר הצעיר לשלב בין מזרחיות בועטת לאשכנזיות ישיבתית? ועל השיר הכואב של השבוע.

נהוראי אריאלי, הוא אחד היוצרים המבטיחים בפופ היהודי. הוא כותב ומלחין את כל שיריו ומפעם לפעם גם עושה מקצה שיפורים ומעלה את הרמה שלו.

בדומה לחרדים ספרדים רבים שלמדו בעולם הישיבות, לאריאלי יש גוונים מוזיקליים רבים, אך בשונה מזמרים אחרים שבחרו להחביא את המזרחיות שלהם בהחלפת שם משפחה ובריחה מקצב מזרחי, אריאלי משתמש בכל הגוונים של אישיותו, זו של הילד שגדל בשירת הבקשות, שמע פופ של גד אלבז ורקד עם מוזיקה חסידית אותנטית.

השיר החדש שלו "יגעתי ולא מצאתי", משלב בין נגיעות פופ ערביות לבין שירה חסידית שיכולה להפוך את השיר להמנון קעמפים לוהט במיוחד. השיר נפתח באדיבותו של המפיק המוזיקלי המוכשר, מאור חיים, בקצב ערבי עם עיבוד עם גוונים אפלים מעט של בס שמן במיוחד, משולב בכלי מיתר בסגנון מזרחי, שמתבהרים בהמשך לקראת הפזמון ויוצרים תוצאה ייחודית ואיכותית.

אריאלי לא ממהר לגימיק של השיר, הוא נותן מקום של כבוד למקצב והאווירה המזרחית שהם מבחינתו מרכז השיר, כשבקטע ה"אשכנזי" של השיר שנכנס לקראת סופו הוא מציג את הזמר החדש קובי ברי שנותן את הגוון האשכנזי יותר. ברי אינו זמר מוכר, אבל הביצוע שלו יחד עם אריאלי מוצלח ומעניק לשיר את ה"עסיסיות" שאריאלי כיוון אליה.

לרב תרבותיות של אריאלי, יש קהל רב, שישמח לקבל את השילוב הזה שנמצא גם בתוכם, את המוזיקה המזרחית, הפופ העכשווי והמוזיקה החסידית הנוסטלגית, לא צריך לברוח מאף אחד מהם והשילוב הזה יכול לקחת את אריאלי קדימה במלוא התנופה גם אם הוא לא יקרא לעצמו נהוראי אריאלוביץ'.

השיר הבא מעבר להיותו "עוד שיר" הוא עוסק באחד הנושאים הכואבים ביותר, שלעתים מושתק תחת השטיח בחברה החרדית - ניכור הורי. למרבה הצער, בחלק ממקרי הגירושין, ההורים רבים ביניהם גם אחרי הפרידה ובמשחקי האגו הילדים הם כלי המשחק גם אם המחיר מחריד.

כגרוש חרדי, שניצב עם הסיפור שלו בפרונט, נתקלתי בשבועות האחרונות בלא מעט מקרים מזעזעים של אנשים שפנו אליי וסיפרו את סיפורם הקשה. גברים ונשים, שלא פגשו את ילדיהם כבר שנים, בעקבות מאבקי גירושין והסתה מיותרת ומזיקה. זה כואב, עצוב וקורע את הלב לשוחח עם הורה חנוק מדמעות שכל מה שהוא רוצה זה לראות את הילד שלו אפילו פעם ב... כאבא בעצמי אני כותב את המילים האלה בעיניים מלאות דמעות.

"ילדים שלי" הוא הסינגל החדש של הזמר והיוצר ירחמיאל זיגלר. שיר חשוף אישי וכואב במיוחד שנכתב באנגלית על תופעת הניכור ההורי. זיגלר שנשוי בשנית, כתב את השיר על סיפורו האישי ואני אצטט ממנו בתרגום חופשי את אחד הבתים הכואבים ביותר:

"איפה הקטנים שלי
איך הם גדלים כל כך מהר
תקראו לי "רע" ובואו נתווכח ונצרח
רק תהיו איתי סוף סוף".

זיגלר, שהוציא בעבר אלבום עם אהרן רזאל ושר כזמר ליווי של 'מתתיהו' בימיו הדתיים, הוא זמר מעולה והשיר שכתב והלחין וגם עיבד מוזיקלית, נוגע בלב ואני מקווה שיעלה גם את המודעות לתופעה המכוערת והמיותרת הזו. גם אם מגיעים לגירושין, ניתן לעשות את זה בצורה יפה שלא תפגע בילדים ותאפשר להם לגדול עם נזק פחות. ילדים של ניכור הורי זה נזק לכל החיים לכולם.

השבוע בפינת הזמר שאתם עדיין לא מכירים, אבל כדאי לכם לעקוב אחריו - שי גז עם הסינגל החדש שלו "לצחוק או לבכות". גז מפיק מוזיקלי שפעיל גם בלהקת היפ הופ דתית בשם "תראפיה", הוציא כבר כמה סינגלים אישיים משלו. השיר החדש שלו נוגע ומלא ברגש ובהחלט מצביע על יוצר מצוין.

גז כתב, הלחין וגם שותף לעיבוד והפקה המוזיקלית לצדו של עופר פנק.

ולפינת השירים המושמעים ביותר על ידיכם הגולשים השבוע:
במקום הראשון: הזמר אברהם פריד ואחייניו במחרוזת שירי שבת מלהיבה במיוחד

במקום השני: הזמר רפאל אוזן עם הסינגל החדש שלו "בשבילך בראתי"

במקום השלישי: נמואל ויאיר שובל בדואט החדש - אבא טוב.