• Register
    • Login
    • Search
    • Unread
    • Recent
    • Unsolved
    • Users
    • חיפוש גוגל בפורום
    • שליחת פנייה לניהול
    • תנאים ומדיניות

    שיר | פעמוני אזעקה

    ספרות מקצועית
    3
    5
    148
    Loading More Posts
    • Oldest to Newest
    • Newest to Oldest
    • Most Votes
    Reply
    • Reply as topic
    Log in to reply
    This topic has been deleted. Only users with topic management privileges can see it.
    • משורר מבולבל
      משורר מבולבל last edited by משורר מבולבל

      הימים עוברים לאט כאילו עכשיו לילה
      כל רגע בעצמה נחרט אומר שכבר כדאי לה
      אנשים ממשיכים בשיגרה כל כך משעממת
      מתי תפרוץ לה השירה היא שוב לא מתרוממת

      צלקות נפרסות מכל כיוון זוכרות את שהיה
      מחפש פיסות קטנות לאיזון בין זריחה לשקיעה
      הדכאון הורס כל חלקה טובה שעוד נשאר בה
      שגעון שלא חולף לאהבה- רוצה להיות כבר אבא

      ולרגע נָדְמוּ קולות פעמונים הוחלפו באזעקה
      אזעקת אמת צבועה אדום ניסרה את הדממה
      והוא הלך בראש מורם בתחושה שאננה
      לא אטם אזניו לא עצם עיניו רץ הוא ברננה

      ולרגע נִדְמוּ כל ההמונים כקליפת שום ריקה
      זעקת צבוע מקפיאת דם היתה למנגינה קסומה
      והוא הלך בראש מורם אל תוך הסכנה
      לא הביט אחור לא רצה לזכור את הדרך הנכונה

      השיר נכתב בהשראת חיבוטי הנפש המלווים את שנות הבגרות,
      תחושת הנעורים הזו שאני "יודע יותר טוב מכולם מה נכון לי",
      גם אם עמוק בפנים האמת מדגדגת את המצפון, ולוחשת בלי הרף שאתה טועה.

      יש לי כמה כיוונים לגבי פזמון אשמח להיעזר בכותבים המוכשרים כאן.👍 👍 👍

      לא צריך לעלות לעננים כדי לראות הכל מלמעלה!!!

      אייצ'ית 1 Reply Last reply Reply Quote 14
      • אייצ'ית
        אייצ'ית צוות פיקוח @משורר מבולבל last edited by אייצ'ית

        @משורר-מבולבל אמר בשיר | פעמוני אזעקה:

        הימים עוברים לאט כאילו עכשיו לילה
        כל רגע בעצמה נחרט אומר שכבר כדאי לה
        אנשים ממשיכים בשיגרה כל כך משעממת
        מתי תפרוץ לה השירה היא שוב לא מתרוממת

        צלקות נפרסות מכל כיוון זוכרות את שהיה
        מחפש פיסות קטנות לאיזון בין זריחה לשקיעה
        הדכאון הורס כל חלקה טובה שעוד נשאר בה
        שגעון שלא חולף לאהבה- רוצה להיות כבר אבא

        ולרגע נָדְמוּ קולות פעמונים הוחלפו באזעקה
        אזעקת אמת צבועה אדום ניסרה את הדממה
        והוא הלך בראש מורם בתחושה שאננה
        לא אטם אזניו לא עצם עיניו רץ הוא ברננה

        ולרגע נִדְמוּ כל ההמונים כקליפת שום ריקה
        זעקת צבוע מקפיאת דם היתה למנגינה קסומה
        והוא הלך בראש מורם אל תוך הסכנה
        לא הביט אחור לא רצה לזכור את הדרך הנכונה

        ואחרי ש'זכה' וקיבל מהמורות
        תוך כדי שעיטה אלי המצולות

        שם

        העיז בתחתית
        להקשיב
        ולשריקה חרישית
        הוא השיב

        גופי מצולק
        פרצופי לא שלי
        בתוכי נחנק
        זה לא בשבילי
        כשאני נאנק
        אשוב לשבילי
        ובקול אזעק
        אבא מחכה רק לי....

        לא יודעת איך פספסתי את השיר הזה... רק עכשיו ראיתי אותו--

        "מגיל קטן למדתי שהעולם יפה ומלא בצבעים
        וככל שגדלתי והחכמתי הבנתי עד כמה האנשים שחיים בו צבועים..."

        משורר מבולבל 1 Reply Last reply Reply Quote 10
        • משורר מבולבל
          משורר מבולבל @אייצ'ית last edited by

          @אייצ-ית
          ואוו איזה "סוויטש" בעלילה, לקחתי את השיר הזה לכיוון מדכא,
          והרמת אותו למקום כל כך אופטימי ומרפא!

          אם יש למישהו נוסף כאן רעיונות לתיקון/שיפור אשמח שיעזור
          פשוט מרגיש לי שחסר בו משהו.

          לא צריך לעלות לעננים כדי לראות הכל מלמעלה!!!

          יעל ק. 1 Reply Last reply Reply Quote 4
          • יעל ק.
            יעל ק. @משורר מבולבל last edited by יעל ק.

            @משורר-מבולבל
            לקחתי את זה קצת לכיוון שלי- כך שכמובן זה בסדר אם תשנה לאן שאתה רוצה:

            הימים עוברים לאט כאילו עכשיו לילה
            כל דקה בליבי נחרטת כמו אומרת די לה
            ואנשים מחפשים דרך נוספת
            מוצאים מנגינה שקטה מידי- לא מרוממת

            וצלקות מצטלבות- מלחשות את שהיה
            מעיפות בי תקווה- לאזן בין זריחה לשקיעה
            והדיכאון הרס-גם את הכוכבים וכל חלקה טובה
            ושגעון שלא חולף לאהבה- רוצה להיות כבר אבא
            ולו לדקה

            ולרגע נָדְמוּ הפעמונים והוחלפו בזעקה
            אזעקת אמת- צועקת אדום- נסרה את הדממה
            ומשכתי ללכת בראש מורם ותחושה שאננה
            מדליק את השקרים באוזניות שצועקים לשנאה

            ובין רגע נעלמו כל ההמונים, ונותרתי קליפת שום ריקה
            זעקת צבוע מקפיאת דם- כמו היתה למנגינה קסומה
            ועדיין המשכתי בראש מורם אל תוך הסכנה
            לא הבטתי לאחור- מאחר הזדמנות בפעימה
            בכוונה?!

            are you ok?" no but i'm funny"

            משורר מבולבל 1 Reply Last reply Reply Quote 3
            • משורר מבולבל
              משורר מבולבל @יעל ק. last edited by

              @יעל-ק
              מהמםם
              היה שוה להעלות א"ז פה רק בשביל לקבל וריאציה כזו יצירתית ומיוחדת!!!

              לא צריך לעלות לעננים כדי לראות הכל מלמעלה!!!

              1 Reply Last reply Reply Quote 2

              • First post
                Last post