שיר | פעמוני אזעקה

משורר מבולבל

הימים עוברים לאט כאילו עכשיו לילה
כל רגע בעצמה נחרט אומר שכבר כדאי לה
אנשים ממשיכים בשיגרה כל כך משעממת
מתי תפרוץ לה השירה היא שוב לא מתרוממת

צלקות נפרסות מכל כיוון זוכרות את שהיה
מחפש פיסות קטנות לאיזון בין זריחה לשקיעה
הדכאון הורס כל חלקה טובה שעוד נשאר בה
שגעון שלא חולף לאהבה- רוצה להיות כבר אבא

ולרגע נָדְמוּ קולות פעמונים הוחלפו באזעקה
אזעקת אמת צבועה אדום ניסרה את הדממה
והוא הלך בראש מורם בתחושה שאננה
לא אטם אזניו לא עצם עיניו רץ הוא ברננה

ולרגע נִדְמוּ כל ההמונים כקליפת שום ריקה
זעקת צבוע מקפיאת דם היתה למנגינה קסומה
והוא הלך בראש מורם אל תוך הסכנה
לא הביט אחור לא רצה לזכור את הדרך הנכונה

השיר נכתב בהשראת חיבוטי הנפש המלווים את שנות הבגרות,
תחושת הנעורים הזו שאני "יודע יותר טוב מכולם מה נכון לי",
גם אם עמוק בפנים האמת מדגדגת את המצפון, ולוחשת בלי הרף שאתה טועה.

יש לי כמה כיוונים לגבי פזמון אשמח להיעזר בכותבים המוכשרים כאן.

אייצ'ית

@משורר-מבולבל אמר בשיר | פעמוני אזעקה:

הימים עוברים לאט כאילו עכשיו לילה
כל רגע בעצמה נחרט אומר שכבר כדאי לה
אנשים ממשיכים בשיגרה כל כך משעממת
מתי תפרוץ לה השירה היא שוב לא מתרוממת

צלקות נפרסות מכל כיוון זוכרות את שהיה
מחפש פיסות קטנות לאיזון בין זריחה לשקיעה
הדכאון הורס כל חלקה טובה שעוד נשאר בה
שגעון שלא חולף לאהבה- רוצה להיות כבר אבא

ולרגע נָדְמוּ קולות פעמונים הוחלפו באזעקה
אזעקת אמת צבועה אדום ניסרה את הדממה
והוא הלך בראש מורם בתחושה שאננה
לא אטם אזניו לא עצם עיניו רץ הוא ברננה

ולרגע נִדְמוּ כל ההמונים כקליפת שום ריקה
זעקת צבוע מקפיאת דם היתה למנגינה קסומה
והוא הלך בראש מורם אל תוך הסכנה
לא הביט אחור לא רצה לזכור את הדרך הנכונה

ואחרי ש'זכה' וקיבל מהמורות
תוך כדי שעיטה אלי המצולות

שם

העיז בתחתית
להקשיב
ולשריקה חרישית
הוא השיב

גופי מצולק
פרצופי לא שלי
בתוכי נחנק
זה לא בשבילי
כשאני נאנק
אשוב לשבילי
ובקול אזעק
אבא מחכה רק לי....

לא יודעת איך פספסתי את השיר הזה... רק עכשיו ראיתי אותו--

משורר מבולבל

@אייצ-ית
ואוו איזה "סוויטש" בעלילה, לקחתי את השיר הזה לכיוון מדכא,
והרמת אותו למקום כל כך אופטימי ומרפא!

אם יש למישהו נוסף כאן רעיונות לתיקון/שיפור אשמח שיעזור
פשוט מרגיש לי שחסר בו משהו.

יעל ק.

@משורר-מבולבל
לקחתי את זה קצת לכיוון שלי- כך שכמובן זה בסדר אם תשנה לאן שאתה רוצה:

הימים עוברים לאט כאילו עכשיו לילה
כל דקה בליבי נחרטת כמו אומרת די לה
ואנשים מחפשים דרך נוספת
מוצאים מנגינה שקטה מידי- לא מרוממת

וצלקות מצטלבות- מלחשות את שהיה
מעיפות בי תקווה- לאזן בין זריחה לשקיעה
והדיכאון הרס-גם את הכוכבים וכל חלקה טובה
ושגעון שלא חולף לאהבה- רוצה להיות כבר אבא
ולו לדקה

ולרגע נָדְמוּ הפעמונים והוחלפו בזעקה
אזעקת אמת- צועקת אדום- נסרה את הדממה
ומשכתי ללכת בראש מורם ותחושה שאננה
מדליק את השקרים באוזניות שצועקים לשנאה

ובין רגע נעלמו כל ההמונים, ונותרתי קליפת שום ריקה
זעקת צבוע מקפיאת דם- כמו היתה למנגינה קסומה
ועדיין המשכתי בראש מורם אל תוך הסכנה
לא הבטתי לאחור- מאחר הזדמנות בפעימה
בכוונה?!

משורר מבולבל

@יעל-ק
מהמםם
היה שוה להעלות א"ז פה רק בשביל לקבל וריאציה כזו יצירתית ומיוחדת!!!