שיר | נשמה בלעדי
-
אני והנשמה:
והנשמה שתנשום קצת
אמר לי הפסיכולוג
אז יצאנו לטיול
ונתנו לכאב לזלוג
אני והנשמה.הכלום בסוף ינצח
אמר לי מבוגר שכבר לא קיים
וכך הבלבול ששיכר אותי עד כלות
העניק לדמיון מפתח לשם-
אלי ולנשמה.המציאות מתאגרפת טוב
הזהיר אותי מתאמן
אז יצאתי להיכבות יחד עם השמש
ונתנו לירח להאיר את הילד המסכן
זה שמזכיר אותי כל כך
ואת הנשמה.מתי תתן לאנשים קצת לרגש אותך?
שאל אותי השכן המזדקן
אז נתתי לעצמי להראות לו
שהמציאות מייסרת אותי בלי להתכוון
ובכל זאת- אני מצליח לפעמים לבחור-
בי ובנשמה.שוב שכחת לקחת אותי
צעקה עלי הנשמה בכאב כשחזרתי
למעלה כלום לא חתום ואני רעבה
לכאב שלעולם לא נגמר בי,
וכך נשארתי רק אני
"בלי נשמה"...
הכל בראש שלנו. הנשמה לעולם נשארת טהורה, גם אם אנחנו לא מאמינים בזה...
יעל#
-
@יעל-ק
ואוווו!!
אני קורא את זה פעם אחת, נשאר עם פה פעור, קורא שוב, ושוב...
ה"מיני דיאלוג" הזה, עם עצמי על עצמי, פשוט כובש!
והכיוון מחשבה הזה על הנשמה ומה שהיא עוברת איתנו, כמה שאנחנו מאמללים אותה כאן...
תפס אותי מאד!
תודה רבה!||אגב, אולי תכתבי ספוילר קצת לפשט את השיר ומה הביא אליו,
כי זה לא נשמע מסוג השירים שמגיעים סתם כך...|| -
זה באמת שיר שלא בא סתם.
שמעתי הרצאה לפני משהו כמו חמש שנים על הנשמה שהיא כמו רגל והגוף הוא כמו נעל לרגל הזו,
את הרגל לעולם אי אפשר להחליף והיא לעולם מחוברת לגוף אחד עם הקב"ה.
היא תמיד טובה ומאירה ושם נמצא הניצוץ היהודי של יכבה אף פעם.בעקבות כמה תעלולים שעשיתי וחשבתי ואמרתי לעצמי זהו- אין דרך חזרה,
צפה לי ההרצאה לראש ובהביאה אותי לכתוב את זה...
זה שיר שבא לתת אופציה שניה לביטוא: "אין סיכוי"זה בא לתת ראיה חדשה והבנה שמחשבות יכולות לשקר מה שנשמה לא יכולה אף פעם,
וגם אם אני חושבת שהנשמה מדברת אלי זה השטן שמתחפש אליה...