הרמוניה ופיתו"ש
-
-
-
@אסתריקה היי היי, שמעתי את מה שהעלת ונראה לי שתסדרי עם זה, אבל גם אם זה מורכב עדיין אז אפשר לעשות רק את הפזמון (3 -4 אקורדים) זה לא כ"כ קשה, ואפשר לנגן גם יותר לאט - זה גם עוזר.
והתכוונתי לאהבת תורה של ארי גולד ומוטי וייס.@אפרת-גלבוע רחם לדעתי יקשה על האירוע.. האקורדים מתחלפים במרווחים גדולים יותר, לוקח שעה לנגן אותו, והכי חשוב.. אחרי פעמיים שלוש גג א"א לשמוע אותו. (בקטע טוב אני ממש אוהב אותו אבל יש שירים שלא נגמרים, ויש שירים שצריך לעצור בהם..) אבל ודאי שכל אחד לטעמו הוא!
-
@aser
זה מה שאמרתי.... חרוש
דווקא מרווחים גדולים זה טוב , כי יש סולמות שהאקורדים בהם קשים יותר לביצוע וזה טוב להתחיל עם שיר שהחלפת האוקרדים היא איטית.
באופן כללי זה ממש מפתח את הנגינה לחשוב על הרמון בצורה של דרגות, לא לומר "אני מנגנת עכשיו Am" אלא "אני מנגנת עכשיו I " ואז יותר קל גם לעשות טרנספוזיציות לשיר.. כמובן שזה דורש תרגול ואימון -
@אפרת-גלבוע כן זה נכון, אני בהתחלה הייתי פשוט 'ממיר' את האקורדים (am = bm) וכו', עד שהבנתי שזו לא השיטה (הקלה) ובצורה של דרגות לא צריך לזכור כלום כמעט (רק את הדרגות של השיר כמובן) וזה באמת משנה משמעותית.
-
@אפרת-גלבוע נכון, לי זה היה הכי מורגש בנגינה עם אחרים, יש כאלה שיודעים רק סולם או שתיים, ויש כלים שמוגבלים לסולמות מסויימים (קלרינט חליל וכו') וכשיודעים לנגן על רוב הסולמות זה כיף ומועיל (למרות שהרבה פעמים אני משתמש בכפתורי טרנספוזיציה...
-
@אפרת-גלבוע טוב שירה עם אנשים זה כבר סיפור בפני עצמו..
במקרים כאלה אני מתחיל את הטון (שנוח לאנשים), כי אם לא זה יכול להגיע לשירה בין סולמות,
היה לי ככה בסוף אדר, האנשים שרו פשוט בסולם ביניים... ואחרי שמתחילים א"א לעצור..
